שכל אחד יכתוב פה שיר לשנה החדשה. או סיפור. אפילו 3 שורות יתקבלו בברכה. כן גם ברכה זה רעיון טוב. מה שתרצו. רק לא להרגיז את אסאניה. או את רחל. וגם להשתמש בפסיקים. הנה שלי. כתבתי אותו בעצמי:

שיפוצניק

שד' ח"ן, במרכז תל-אביב, תמיד נותנות לי השראה לכתוב שיר חדש. הן רוגעות ושליוות, ונחמד לשבת לקרוא תחת אחד העצים בשדרה, או לטייל עם הכלב שיום שבת בצהריים. אבל לא כשיש שיפוצים. היה זה לפני כמה ימים, שחזרתי מהלימודים, ובדרכי הביתה גיליתי מה נתנה לי העירייה לכבוד השנה החדשה: רעש, זיהום, טרקטורים, הרס השדרה, והרבה לכלוך. וגם מים בכל מקום, מים עכורים ומגעילים. כמה שיפוצניקים רעי-לב החליטו שהם חייבים לחתוך את השדרה באמצע ולבנות שם כביש. אבל הכי מעצבן, זה שאותם שיפוצניקים סיימו לבנות את הכביש, ומיד חסמו את כל הרחוב כך שאין כניסה אל הכביש בכל מקרה. כלומר, הרסו את השדרה לשווא. אחר-כך עברו להרוס את הכביש שלידה, תוך כדי הרבה רעש ולכלוך, כשאין שום סיבה נראית לעין. כנראה בונים חניון ל"הבימה" או משהו. חניון יפה כזה, חשוך ומגעיל עם הרבה אספלט, מלט, ולכלוכים למיניהם. גם שקיות של חטיפים יהיו שם, זרוקות על הרצפה, הבטיח לי אחד הפועלים בפנים קורנות. התקרבתי כדי להציץ במה שהם עושים. מה שפעם היה כביש היה עכשיו אדמה כתמתמה, רטובה ומכוערת. היו שם כמה טרקטורים דוממים, כתריסר פועלים שלא עשו כלום, וחתול מת אחד, אולי שניים. הייתה גם יונה בתהליכי טביעה. קפצתי כדי להצילה, ובקושי הספקתי להוציא אותה מהבוץ לפני שהיה דורס אותנו המכבש והיה הופך אותנו לשטיח, רצוי פרסי. כשראה בעל המכבש שלא נדרסנו, דומם את המנוע ויצא בתסכול מה. פתאום התקרב אלי אחד הפועלים, הוא היה שחום גבוה, וציווה עלי: "תשתוק ת'פה שלך", בזעם. אני לעומת זאת הייתי בטוח שלא אמרתי דבר. הם שיכורים, הפועלים האלה. שיחררתי את היונה והלכתי, משאיר את הפועלים לנפשם. שידרסו חתולים, אכפת לי? כן. וגם אכפת לי שעוד מעט 2007, כלומר עוד מעט סילבסטר, והסאונד שילווה את הגיגה יהיה טררר גררררר טררר. התעצבנתי. טלפנתי למנהל החברה, אמרה שלא. כלומר, המזכירה ענתה ואמרה שאיננו. קפץ מהגג, יותר מדי תלונות. התקשרתי לעירייה, אמרו שיטפלו בזה. זאת אומרת, הטררר טררר לא ייפסק, אבל רמת האלימות נגד החתולים תרד. אמרתי שזה לא מספיק, הפנו אותי לטלפון עם 12 ספרות. הודי אחד ענה לי, אמר לי משהו כמו "סאנקדה וואי זובלון". כנראה צריך להתקשר לזבולון. התקשרתי לזבולון, אמר שיטפל בזה. אחר כך שאל מי אני, ומה אני רוצה מהחיים שלו. ניתקתי, חוצפן.

אחרי יומיים כבר באמת זעמתי, כי ה- טררר גררררר טררר הפך ל- זבלוקשי זבלוקשי, שכן הם ערבבו את המלט בקולי-קולות. התקשרתי לראש הממשלה. אמר קצת 'כן, אני מבין אותך' ו- 'בסדר, אוקי', וניתק. הלכתי לישון. כלומר, ניסיתי, אך ללא הועיל.

אתמול כבר ממש התעצבנתי. טענתי את הקדח ונסעתי לכנסת. התפרצתי לתוך אולם-הישיבות וצעקתי "אם לא תבטלו את הטרקטורים המחורבנים, אני אחרבן לכם את הצורה!"
ביטלו, אבל השאירו כך את הרחוב. האפי ניו ייר! אני כבר התייעשתי.

שלום לך PUZPUZ, שבת שלום,

רציתי לומר - שאיכזבת אותי.
ציפיתי למשהו קצת שונה ממך בהתייחס לנושא שבחרת. שהוא נחמד.
איך כל ההמולה והקיטורים שכתבת עליהם - מתחברים לך לשנה חדשה ?
חדש זה ... משהו שרוצים שיקרה, אופטימי, מיוחד, התפתחותי ...
לא מכירה מישהו שיאחל לעצמו משהו מציק.
אז בהקשר שלך - לדעתי, יכולת מהעצבים להצמיח משהו יצירתי יותר. מתחדש.

מקווה שהבנת את רוח הדברים.
ושתהיה לך שנה שקטה. מוצלחת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.