
29-12-2006, 12:49
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
זה לא בדיוק ככה:
בגין נסוג מסיני - אבל לא וויתר במאומה על א"י.
שמיר הגיע למדריד, וישב שם. לא וויתר על כלום, והצליח בפעם הראשונה להביא את הערבים למו"מ
מבלי שישראל התחייבה למשהו לפני המו"מ. לולא התפלג הימין ב92' והפסיד בבחירות, סביר שאוסלו
לא היה בא לעולם.
נתניהו אכן וויתר על חברון וחתם על וואי - שתי טעויות הרות אסון. עם זאת, שחרורו של יאסין היה
אילוץ שנוצר כתוצאה מתקלה מבצעית של פעולה של המוסד. הוא לא יכול היה להשאיר שני לוחמים
מוסד בידי הירדנים.
שרון - מניעיו לנסיגה שקופים כ"כ, שלא ממש צריך לקחת ברצינות כל מחשבה על שינוי אידיאולוגי אצלו...
אולמרט - כנראה יש לו צרות פליליות גדולות עוד יותר מאשר היו לשרון (אם זה אפשרי בכלל...).
ליברמן - אדם נטול אידיאולוגיה - שאגב, בל נשכח שיש נגדו מספר רב של חקירות, וכבר ראינו
כיצד מצליחות חקירות לשנות "אידיאולוגיות"...
מה המסקנה? שהיו אנשי ימין שהתגמשו ושגו (לא בחינם כ"כ, בגין בכ"ז חתם על הסכם שלום
ראשון, שלדעתי לא סיפק סחורה, אבל בשעתו המצב היה נראה אחרת לחלוטין...), אבל היו
הרבה אחרים שלא שגו, שכן עקרונותיו של מי שאינו נקי כפיים תמיד באים אחרי טובתו האישית:
שרון, אולמרט, ליברמן - יהיו בימין או ישברו שמאלה, הכל לפי האינטרס האישי, ולא לעמוד לדין
פלילי בתמורה למסירת משהו שבין כה לא שייך לך (אולמרט הרבה יותר קשוח כשזה נוגע למו"מ
על רכושו האישי, מאשר על רכושה של המדינה...) - עבורם זה לא למכור כמעט בחינם, אלא
דווקא להשיג שחרור מאישומים במחיר מצויין...
|