[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files///7//40997.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
צילום ארכיון: דובר צה"ל

מאת דור בלך



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

לפני 39 שנים, בליל כ"ט בטבת 1968, נשמע קולה של הצוללת אח"י "דקר" בפעם האחרונה. באותו הלילה נותק הקשר עם הצוללת. 31 שנה ו-25 מבצעי חיפוש מאוחר יותר, בשנת 1999 אותרו שרידיה של הצוללת בין כרתים לקפריסין. יחד עם הצוללת נספו במצולות הים 69 לוחמיה.

סיפורה של הצוללת שלא חזרה

אח"י "דקר" הייתה צוללת מדגם T, אשר נבנתה במקור על ידי הצי הבריטי בשנת 1943 תחת השם "טוטם". הצוללת שירתה את חיל הים הבריטי במשך מלחמת העולם השנייה, ובשנות ה-50 עברה שיפוצים נרחבים. בשנת 1965 במסגרת עסקה בין ישראל ובריטניה, נרכשו שתי צוללות מדגם T, "טוטם", שזכתה כאמור לשם העברי "דקר", ו"טרפין", ששמה בישראל הוא "לוויתן". ב-9 בינואר 1968, לאחר סדרה של שיפוצים ובדיקות באי הבריטי, הפליגה אח"י דקר מנמל פורטסמות' באנגליה, לנמל חיל הים בחיפה. ב-15 בינואר עצרה לתדלוק בגיברלטר, ושם נראו אנשי הצוות חיים בפעם האחרונה. בליל ה-25 בינואר 2 דקות לאחר חצות עלתה הצוללת בפעם האחרונה בקשר אל מול אנשי חיל הים בחיפה. התקשורת הבאה הייתה אמורה להתבצע בשעה 6 בבוקר. לאחר שה"דקר" לא יצרה קשר בשעה היעודה, ההאזנה לה תוגברה, ובמהלך אותו היום שודרו קריאות חוזרות ונשנות אל הדקר גם בתדר אזרחי פתוח, אך קולה לא נשמע עוד. בשנת 1999 נמצאה כאמור הצוללת, גשר הפיקוד שלה נמשה מהים ומוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

מפקד חיל הים: "קשר הדמים שלנו עם המשפחות יימשך לעולמים. אנו משפחה אחת ומאוחדת"

"69 לוחמי אח"י "דקר" אינם עמנו כבר 39 שנה, אך זיכרון היותם וגבורתם מליבנו לא מש", ספד בטקס מפקד חיל הים, האלוף דוד בן בעש"ט. "דומה כי לא בכדי נמצא כאן באנדרטה מצפנה של ה"דקר" אשר נמשה ממצולות ים. כסמל ומורה לנו את הכיוון בו עלינו להמשיך ולפעול למען בטחון המדינה. קשר הדמים שלנו עם המשפחות יימשך לעולמים. אנו משפחה אחת ומאוחדת".

"באותה ההפלגה זו הייתה הפעם הראשונה שהוא אמר שאין לו חשק להפליג", מספר יעקב, אחיו של סמל יוסף שליו ז"ל. "לא קשה לי עם העובדה שאין לי קבר לעלות אליו, כי חיילי הצוללת שבחייהם היו כמו משפחה, קבורים יחד במצולות הים והם נשארו יחדיו גם לאחר מותם".

אחותו של רב"ט יעקב רונן ועקנין ז"ל נזכרת כי "הוא חלה בדלקת ריאות באימונים בפורטסמות' וביקשו ממנו לחזור בטיסה לארץ, אבל הוא סרב בטענה שהגאווה שלו היא לחזור עם הצוללת והצוות לארץ. כשחלק מהצוללנים עברו לצוללת 'דולפין' ביקשו ממנו לעבור ולאמן את הלוחמים של ה'דולפין', אך הוא שוב סרב בטענה שהוא בא עם ה'דקר' והוא גם יחזור עם ה'דקר'. לצערנו הוא לא זכה לממש את הבקשה שלו עד הסוף, ולא חזר ארצה מעולם. כמה שנים לאחר שיעקב נפטר, אחי התגייס גם הוא לחיל הים. במשך שנים הוא היה חוזר הביתה והולך קודם כל לחדר להוריד את המדים, מפני שאמי לא יכלה לראות את המדים הלבנים מבלי להתחיל לבכות ולהיזכר ביעקב. היום כשאני רואה את הצוללנים הצעירים, אני מסתכלת עליהם בגאווה ומצדיעה להם".





http://www1.idf.il/DOVER/site/mainp...&docid=60405.HE