שלום לכולם!
בתור חבר חדש בפורום פרש
החלטתי עם עצמי שמכיוון שאני עברתי את גיבוש צנחנים אני יתרום קצת מידע לחבר'ה שמעוניינים לדעת על הגיבוש עצמו כדי שיוכלו לקבל הכנה, אמנם לא פיזית אבל אין ספק שלי היא הייתה חסרה מכיוון שהרבה מידע אודות הגיבוש הזה אין, ונכון שצנחנים זה הרבה פוזה והרבה סנובים אבל אין ספק שמי שרוצה ללכת למקום טוב מקום שגם יש עליו שם טוב לא מבחינת הרחוב אלא מבחינת הצבא עצמו, כדאי ללכת וגם נוסיף לעובדה שהוא מקבל צופר קורס צניחה שזה מאד שווה!
(הייתי בגיבוש צנחנים האחרון שהיה בדצמבר)
אז נתחיל.
טיפים לפני הגיבוש:
כדאי להתאמן קצת לפני הגיבוש בפעילות ספורטיבית הוי אומר - ריצות ,שכיבות סמיכה, כפיפות בטן ומתח.
איך אתם שואלים באיזו תדירות וכמה לרוץ?
אז כדאי לרוץ 3 פעמים בשבוע ולרוץ בערב! להכניס גם פק"לים של שכיבות סמיכה , כפיפות בטן ומתח.
כדי להתאמן על 2000 מטר אני ממליץ לא לרוץ 2000 אלא לרוץ יותר מ2000 לדוג' לרוץ 2500 מטר הבנתו?
אני למשל התחלתי מריצת 2000 אבל לאט לאט עליתי במס' הקילומטרים וזה היה קשה בהתחלה אבל לאט לאט כבר לא מרגישים הבדל בן ריצת 2000 לריצת 4000 , עד שלבסוף הגעתי לריצת 5000 מטר.
זמנים טובים: 2000 מטר בפחות מ8 דק' הכי הכי טוב זה 7 דק' ומטה, אבל מספיק פחות מ8 דק'.
שכיבות סמיכה להגיע ל3 סטים(פעמים) של 33 שכיבות סמיכה, ולהצליח לעשות רצוף מעל 70 שכיבות סמיכה.
כפיפות בטן לעשות מעל 60 בדקה ומעל 80 בדקה וחצי.
מתח- גם פה נכנס עניין הסטים שזה - 5מתח לכל סט זה מעולה ומספיק.
שים לב! כל האימונים שלפני הגיבוש אני מזכיר זה בגדר המלצה , כדי להיות בכושר בסיסי לגיבוש מכיוון שיש גם מבחנים ראשונים ומיוניים ראשונים של תוצאות המחבני ספורט שיהיו לך בגיבוש! אני יודע שהם מעיפים אנשים שלא השיגו תוצאות טובות והגיעו אחרונים בריצת ה2000 (כיום הבר-אור הוא רק ריצת 2000, לאיודע למה שינו את זה אבל זה מה שהיה בגיבוש האחרון בדצמבר 06).

מה כדאי להביא לגיבוש?
עט, מה עט?! כן זה נשמע חנוני נשמע מטומטם אבל זה כדאי! כי זה מעצבן שמביאים לך טופס למלאות ואתה מחכה שעתיים רק לעט! אז שווה ביותר!
בגדים להחלפה, לא לשכוח שמפו למקלחת שאחרי, זה מאד מבאס להתקלח עם מים בלבד אחרי שכולך בוץ!
ספר טוב או משו בשביל תעסוקה לזמן הפנוי ויש המון זמן פנוי!
והרבה הרבה מצב רוח!

גיבוש צנחנים: היום הראשון.
אז היום הראשון כולם מתייצבים בתל השומר בשעה 8 בבוקר.
יפנו אותך כבר חיילים שבש"ג לאיזור הגיבוש, שם תהיה סככה ענקית שבה אתה מחכה עד שכולם יגיעו לבנתיים אתה הולך ל2 חיילים שרושמים את שמך ומוודאים שהגעת לגיבוש.
לאחר מכן מגיעים 2 מפקדים שהם סדירניקים חבר'ה אחלה הם לא מעבירי הגיבוש הם בטח חיילים שלפני שחרור אז נותנים להם צ'ופרים.
מקבלים מדים, ממלאים שאלונים שבשאלון יש פרטים אישיים וכל מיני שאלות על עצמך. לא שאלות קשות (תחביבים מס' אחים, מקצועות לימוד בתיכון, מידע על ההורים וכו'...)
אחרי זה מחכים בתור לרופא שבודק שהכל בסדר ומקבל ממך את השאלון הרפוא שנדרשת למלאות מרופא המשפחה שלך.( לא לשכוח אותו אחרת אתה בסרטים של פקסים וכאלה)
אוכלים ארוחת צהרים טובה! אל תפחד לאכול בגלל שיש ריצת 2000 אחרי האוכל , אל תדאג הריצה היא לפחות שעתיים אחרי ושעתיים זה מספיק זמן כדי שהאוכל כבר יהיה יציב בבטן. אבל כמובן לא להגזים באוכל והכי הכי חשוב לשתות הרבה זה גם עוזר לתפקוד השרירים והלב בזמן מאמץ גופני!
בר-אור: (בוחן)
מחלקים את כולם למספרים ונותנים לכל אחד מס' כדי שהוא ידע איזה מס' לצעוק כאשר הוא יגיע לקו סיום הריצה
יוצאים 50 חבר'ה לכל ריצה, של 2000 מטר ואולי קצת יותר.
תנאי השטח: מעפנים ביותר, חול מדברי , עליות ירידות סיבובים והכי הכי גרוע זה הלוך ושוב מה שמעייף פסיכולוגי.
שביל צפוף מאד בקושי 3 אנשים עוברים ביחד. סכנת החלקה בגלל שיש בורות מידי פעם לשים לב!
טיפים: לרוץ בקצב שלך! תזכור! בקצב שלך! כי בהתחלה כולם חושבים שהם מטכ"ליסטים שיכולים לרות 2000 ב5 דק', אז ללכת אחרי העדר פשוט תרוץ בקצב שלך ואז תגלה אחרי כמה מאות מטרים שכולם מתעייפים ואתה פשוט תעקוף אותם בריצה קלה, להסתכל על איפה אתה עומד מבחינת מיקום האנשים, מסיימים את ה1000 מטר מישו מסמן שסיימת את ה1000 בטוש על החולצה שלך ואתה רץ חזור עד לנקודת ההתחלה, ב500 מטרים אחרונים תתן ספרינט..שם אני רוצה לראות את כל הכוח שלך כי אין לך למה לשמור כוחות אתה הולך אחרי זה לישון. זה לא יום סיירות (בחורף) שיש גיבוש אחרי ה2000.

אני סיימתי מקום 2 ויכולתי להיות ראשון. אחרי הריצה לא לשתות ישר, יש להמתין עד שהסדרי הנשימה יסתדרו ואז לשתות ולא הרבה אחרת אתה תקיא, שטוף פנים...

לאחר מכן יש ארוחת ערב, ואז אחרי הארוחה שוב מתאספים כולם ואז מקריאים שמות + מספרים חדשים, מספרים וצוותים לפי תוצאות ה2000, כל צוות מורכב מחבר'ה מגוונים בתוצאות הריצה. אז אין דבר כזה קבוצה של סוסים.

ואז מגיע מפקד לכל צוות ומבקש לסדר את הפק"לים שלמחר נשתמש בהם לגיבוש, מילוי ג'ריקנים, סידור שקי החול, קשירת הפקל"ים האחרים וכו..

מחלקים רשימת שמירה להלילה כל אחד שומר 20 דק'..זה סתם שטויות אבל לא לחפף לשמור ולחזור לישון.

היום השני:

קמים ב4 בבוקר ואז מתחיל דיסטנס מטורף בינך לבן המפקד , מסדרים את האהלים שישנו בהם וזזים לגיבוש, יוצאים מחוץ לבסיס, עד שמגיעים לאיזור הגיבוש ושם מחכים לנו שקי חול שהם שקי המוות! הם כבדים מאד הם 0.3 ממשקל הגוף שלי, הוי אומר 25 קילו לשק והוא לא נח החול בתוכו חול קשה לפעמים יש אבנים בשק, ואז המפקד אומר שכל אחד יבחר את השק הכי כבד שהוא רואה ולהניח על הכתפיים, כמובן שפה תשקיע אל תקח שק מטורף אם אתה לא מטורף תקח שק ממוצע והכי חשוב- שלם וקשור טוב אחרת יעוף עליך חול או שתצטרך להחזיר את הסגירה ביד בכוחות עצמך וזה רק מוסיף קושי.
המפקד מתחיל להריץ עד לאיזה שהוא נקודה מסוימת וחזור בערך 10 מטר' ויש עוד 4 חיילים מסביב שרושמים תוצאות מי היגע בסוף מי הגיע באמצע ומי מרמה, חשוב לעשות את כל מה שהמפקד אומר כלומר אם הוא אומר להקיף את היתד אז להקיף אותה! ולא לעבור ליד כי יש אנשים שרואים וכותבים (אה שכחתי להזיכר שמחלקים כאלה תגים עם מספרים לכל אחד ע"פ מספרו) בקיצור הם רושמים הכל אז לא לחפף ולהראות ראבא'ק!
משך השקי חול כ 45 דק' גג
טיפים: המפקד מידי פעם יעלה את מס' הסיבובים לדוג' 4 פעמים הלוך חזור ב1 דקה וחצי או יותר אצלנו הוא הגיע ל10 סיבובים ב3 דק'.
פשוט לא להתיחס למס' הסיבובים פשוט תרוץ לאט ריצה קלה בלי להתחיל לחשב בראש וואי יש לי עוד 9 סיבובים כי זה שובר מנטלי! כדאי לסדר את השק טוב על הצוואר, למי שיש משקפיים תביא איתך חוט קשירה כי למלא חבר'ה נופלים המשקפיים ואז דורכים עליהם ולא מוצאים אותם הקיצר סרט אז כדאי! להפיל את משקל השק על הכתפיים ולא על הגב אחרת לא תוכלו ללכת שבוע אחרי הגיבוש.
וכלל אחרון שהוא הכי חשוב מי שלא נשבר בשקים מסיים את הגיבוש! אפשר לסיים זה לא קשה בכלל! פשוט אנשים עצלנים היום אז הם מעדיפים לפרוש ולא לסחוב שק על הגב.
אחרי השקים יש קבוצת דיון כזאת - המפקד מעלה נושא וצריך לדסקס עליו בן החבר'ה, תראה נוכחות אבל אל תצעק ותתפוס פוזה!
לאחר מכן יש מסע אלונקות באורך של 2 קילומטרים חשוב לסחוב הרבה את האלונקה ולהחליף כשצריך, הם שמים לב!
לאחר מכן יש מקצה זחילות , צריך לזחול מקצה של 25 מטרים ולהקיף את המשטח ולהסתדר לפי מקומות הגעה, חשוב פה להשקיע ובזחילות זה רק ראבאק לא טיפים ולא תחמונים פשוט לאכול את החול.
לאחר מכן יש אלונקה סוציומטרית, בעברית- תחרות ריצה שה4 ראשונים סוחבים את האלונקה. אל תגיד לעצמך , " אה! אז אני יגיע 5-6 ואז אני לא יסחוב!" לא! אל תיהיה דביל תגיע כל פעם! אני הגעתי בערך 8 פעמים ותאמינו לי שפה נכנס כל המשקל של הגיבוש ממש! לנו היה בערך 12 מקצים!
אז תשקיעו ותסחבו תמיד.
לפעמים יש עונשים אז גם שם המפקד אומר ש4 חבר'ה ילכו לסחוב את האלונקה אז גם פה תתנדב כי רושמים את זה, בקיצור להפעיל שכל. מה שרושמים לסחוב מה שלא לא חייב.
לאחר מכן לנו היה עוד שקי חול, " מה? שקי חול? שוב? אמרו שזה הסוף? " אז פה הם שוברים את כל החלשים, נראה לכם ששוב פעם תרוצו 45 דק'? ממש לא! אולי 10 דק' חנוק!! ואצלנו פה היה תחרות שכזאת מי עושה הכי הרבה סיבובים בזמן מסויים שהקציבו לכולם.(לא רלווטי לפרט)
אחרי זה היה לנו מקצה מיוחד - עשינו 10 שכיבות סמיכה זחלנו עד לחוט קפצנו מעליו עשינו 10 כפיפות בטן מלאות מבלי שאף אחד דורך לך על הרגלים, כן קשה טילים! שוב זחילה קופצים מעל חוט נוסף ועושים 10 סמוך קום..שזה קשה אחרי שכל השרירים תפוסים. בערך כל זה כפול 8 פעמים. או 10 .
חשוב פה לא לעבר ולא לרמות לעשות את הכל מלא ועד לסוף ואת כל מס' השכיבות סמיכה וכו'.. כי אצלנו בסוף כל זה המפקד אמר לעצום עיניים והוא שאל " כל מי שחושב שלא במס' שצריך שירים יד" פה לא הרמתי יד אבל הוא שאל אחרי זה " כל מי שחושב שלא עשה את הכל כמו שצריך לעשות " כלומר מלאים. "שירים יד" ופה אני הרמתי!
למה?
כי אין מצב שאתה עושה 100 שכיבות סמיכה ו100 כפיפות בטן ו100 סמוך קומים מלאים. אולי ב5 מקצים הראשונים וגם זה אולי כי הזחילות מעיפות את הידיים, וגם יש עוד 4 מפקדים שביחד עם המפקד שלך והם רושמים כל דבר שזז ובטוח שיש כאלה שמחפפים הרבה והם ימקדו עליהם ואם הם לא ירימו את היד שלהם הם ירשמו שהם משקרים וזה אומר שגם אם תסיים לא תקבל מכתב הביתה שעברת.
לאחר מכן עוד קצת נושאי שיחה שהמפקד הביא לדבר עליהם.
ועוד משחק חברתי שכזה שמסובך להסביר אותו משו עם בול עץ, זה לא רלוונטי כי פה פשוט צריך להראות יוזמה ונוכחות ועזרה לצוות בלבצע את המשימה. ואני גם לא ממש זוכר את המשימה ממש והיא מאד מפורטת. וזה גם משתנה יש פול משחקים..שכאלה.
יש לזכור אבל שאם יש עונשים בגלל אי עמידה בזמנים אז לרוץ ישר וסחוב כי רושמים את אלה שעוזרים בעונשים.
ואז היה עוד מסע אלונקות קצר של 500 מטר עד לבסיס וסיימנו את הגיבוש.

הערות ששכחתי להזכיר:
במסע אלונקות היה קטע שהוא אמר שאין חילופים באלונקה רק מתי שהאלונקה צמודה אליו והוא מרים את היד. ולפעמים נוצר מצב שהרמתי אלונקה איזה דקה וחצי וזה קשה.
משקל האלונקה 100 קילו ולפעמים 120 קילו. תלוי במפקד.
לאלה שרוצים להיות בדובדבן ולקבל מאותר, תקחו כל פעם את האלונקה הסוציומטרית ותשקיעו בזחילות ובמקצים של השכיבות סמיכה וכו'..
וכמובן לבקש את זה בראיון ולהגיד שאתה מאד רוצה.
מזיעים המון למרות שממש קר בהתחלה אז לא לשים מתחת כלום רק גופייה.
משך הגיבוש כ4 שעות ופחות


ראיון:
בראיון נכנס הקטע הנפשי שכל אחד פשוט יזרום עם מה שהוא יודע ומה שהוא מכיר מעצמו אני יכול להעלות שאלות שאותי שאלו בראיון וגם את חברים שלי. זה יעזור במקצת.
ספר על עצמך, תחביבים , למה אתה רוצה לתרום למדינה? למה לתרום לצבא? למה להתגייס? אתה רוצה לעשות סיירות של הצנחנים? למה לא להשקיע בגדודים? אתה אוהב את הארץ? פה שאלו אותי שאלות מצחיקות של אם אתה נוסע מהבית שלך עד לירושלים דרך איזה ערים בארץ אתה עובר ואני גר בחיפה אז פשוט לענות ישר ולעניין.
טיפים לראיון:
אני אוהב את הארץ ואני אוהב את עם ישראל, מדינה טובה ועם טוב, אחרי המון המון שנים שלא הייתה לנו מדינה אני יהיה גאה לשרת בצבא הגנה שמגן על עם ישראל. אני רוצה להגיע דווקא לצנחנים מפני שזאת חטיבה טובה שמעתי עליה רבות, יש פה חבר'ה איכותיים ועובדה שיש גיבוש כלומר יש סינון מסוים ולכן מגיעים לפה חבר'ה טובים. אפשר להוסיף שיש לי חבר בצנחנים והוא ממליץ בחום.
חשוב לומר ולהראות בטחון לא לשחק בידים ולא להסתכל לשמיים אלא להסתכל בעיניים ולהראות רצינות.
תדגיש להם בראיון שאתה אוהב להתנדב בתנועות נוער למינהם או בעזרה לציבור כגון מד"א משמר אזרחי וכו'..
חשוב לומר שאתה מאד מאד רוצה צנחנים וזה חלום חייך (סתם בצחוק) אבל ממש להראות שאתה רוצה.
תיזהר לא לשקר שלא יעלו עליך. אל תאמר שאתה מעדיף גולני על צנחנים אחרת בטוח לא תתקבל ואל תגיע עם המראיין להסכמה שכל החטיבות שוות כי הם חושבים שלא.
אל תתן למראיין לשאול יותר מידי אלא תתן לך לדבר הרבה..אבל גם אז לא לחזור על מילים פעמיים להראות הרבה אידאלים ורצינות.

ובעזרת ה' תצליח להתקבל..
אז המון המון בהצלחה ותזכור שאל תתיאש בשקי חול זה עובר כמו כל שיעור בבית ספר, וכלל חשוב מאד ששמרתי לסוף- בצבא איפה שלא תיהיה: גולני גבעתי נח"ל וכו..טוחנים יותר מכל הגיבוש הזה פי 100 ושבוע שטח זה מטורף אז בכל מקרה בצבא אתה עובר דברים קשים אז לא להתרגש מהגיבוש הזה זה רק 4 שעות הצבא הוא 3 שנים.
ועוד מילה לסיום איפה שלא תיהיה תתרום לצבא ואל תתבאס כי כולם אותו דבר! כולם טוחנים וכולם שומרים וכולם עושים מעצרים..אז תהנה בצבא ובהצלחה

איתי אימייל - itay_a5@walla.com
אני ישמח לקבל תגובות זה יעודד לכתוב עוד.

אחלה מאמר

גם אני עשיתי את הגיבוש בדצמבר
באיזה תאריך היית ואיזה צוות?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חחח אהבתי אבל לא הכל מדוייק ויש היסחפות בדברים שלך...בסך הכל הכל מאמר טוב .

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עשיתי את הגיבוש ב24 לדצמבר זה היה הגיבוש האחרון
מצטער עם נסחפתי יותר מידי אבל פשוט רציתי לפרט..
ואם נראה מהמאמר שהגיבוש קשה אז לא הוא קל כי הוא גם כולה יום אחד אז באמת אולי לא צריך להיסחף,
לעומת גיבושים אחרים הוא יותר קל אבל לעומת יום סיירות הוא יותר קשה..
ואני הייתי ביום סירות