
07-02-2007, 22:04
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 04.11.04
הודעות: 6,986
|
|
|
טוב שגם החלטת איך אני חושב
אני מאוד מסכים אם דעתו של מתן בנושא, ועדיין אני חושב שאין שום בעיה בזה שאני רוצה לדרוש את דמי האבטלה שמגיעים לי.
משום מה אנשים מתייחסים לזה כאל פשע. אני מאז שאני זוכר את עצמי עבדתי בשביל הדברים שרכשתי, שילמתי את כל מה שצריך, תמיד שילמתי מיסים, לא התחמקתי משרות צבאי ואפילו הוספתי קצת (בתנאים ביזיוניים רצוי לציין), הפרשתי כספים לפנסיה ולביטוח לאומי, לא גנבתי שום דבר מאף אחד ולא לקחתי שום דבר שלא מגיע לי, וגם ההורים שלי וגם הסבים שלי תמיד שילמו את מה שצריך, ועכשיו אני רוצה לעשות פסיכומטרי, שמה לעשות מדובר פה בחודשיים מרוכזים של לימודים כמו שאתה בטח מכיר, ואני לא רוצה לעשות חצי עבודה (תרתי משמע).
וכן, אני חושב שגם בשביל מצב כזה הדמי אבטלה קיימים, תסכים או לא.
מה שתמיד מדהים אותי מחדש במדינה זה איך שתמיד מוותרים לכל מי שעובר על החוק, לא שילמת ארנונה במשך שנה? טוב נו אז נוותר לך. לא שילמת דו"חות? לא נורא, כל השאר ישלמו.
אבל שמישהו היה תמיד בסדר (ולפעמים יותר מזה) לקבל את הקצת (וזה באמת קצת) שמגיע לו לקבל מהמדינה אז פתאום כולם קופצים.
אני אתן לך דוגמה מהקיבוץ (הקיבוץ של עד לפני כמה שנים לפחות) - בקיבוץ כולם היו מקבלים שכר זהה, ולא משנה אם הם היו מנהלים של מפעל שמרוויח מיליונים בשנה או עובדים בלול, וכן, גם מי שלא עבד קיבל את אותו שכר.
עכשיו לדעתי הסיבה העיקרית שהביאה למותו (הבלתי נמנע ד"א) של הקיבוץ של פעם הוא שלאט לאט יותר אנשים החליטו שמכיוון שהם מקבלים כסף בין אם הם עובדים או לא, אז כבר עדיף לא לעבוד.
אז תשאל - למה לתת כסף למי שלא עובד? כי המטרה של הכסף היה לעזור לאנשים שאו סיימו עבודה, או חולים במחלה קשה (חס וחלילה) או גם חיילים משוחררים שעכשיו צריכים זמן להתארגן לקראת המשך החיים שלהם ולא רוצים לקפוץ מהמסגרת הצבאית ישר לתוך עבודה.
אני לא בן אדם שמתכנן לחיות מדמי אבטלה (לא שזה אפשרי, אבל גם אם זה היה), אלא לעשות את החודשיים האלה של הפסיכומטרי, לצאת לטייל קצת בעולם ולחזור הנה, ללמוד, לעבוד וכו'...
ואני לא מרגיש שום בושה בזה שהמדינה תעזור לי (עם הכסף שאני שילמתי...) להתקבל ללימודים.
My 2 cents (מדובר ב-2 סנטים שקיבלתי בעבודה).
תוספת קטנה בעריכה:
מה שאני מנסה להגיד בקיצור, זה שלדעתי התפקיד של הדמי אבטלה זה לעזור לאנשים לכלכל את עצמם בתקופה שהם לא עובדים, בין אם מבחירה או בין אם לא, בהנחה שהם מתכננים לשוב ולעבוד ולא לבחור את זה כדרך חיים.
בגלל זה גם יש רמות שונות של דמי אבטלה, רווק מתחת לגיל 29, כמות הכסף והזמן שהוא יקבל דמי אבטלה קטנה בהרבה מבן אדם בן 40 נשוי+2, ובצדק!
כל הדברים שאנחנו משלמים כמו מיסים, הפרשת כסף לביטוח לאומי זה לא כדי שנוכל להסתכל ולהגיד איזה יופי, אלא כדאי שבזמן שאנחנו צריכים (מכל סיבה!) נוכל להשתמש בהם.
הבעיה זה לא מי שמשתמש בהם, אלא כל מי שלא משלם.
נערך לאחרונה ע"י RP. בתאריך 07-02-2007 בשעה 22:10.
|