תלויה היא ככדור אש במרומים

משלחת קרניה הזהובים

אל עבר פני האדמה בה מתהלכים

האנשים

וצומחים הפרחים

מראה את שיא יופייה

בעונת הקיץ המכבידה

כשנותנת להרגיש בחומה

כזאת השמש בעונה אחת מחממת

ובשנייה בענן מסתתרת .

אני אף פעם לא מוותר.

אני אף פעם לא מוותר ואני קורא כל יצירה שאת כותבת.

אני עוד מחכה ליצירה שאני אוהָב... צר לי לומר את זה... אבל זו כמובן רק דעתי האישית...

חוץ מנסיון לצרף מילים מתחרזות על-מנת שתצא משמעות, אני לא מוצא משהו שמעניין אותי ביצירותייך...

אני רוצה לאתגר אותך, ואני מקווה שתיעני להצעה...

אני רואה שבזמן האחרון (נכון יותר לכתוב: כמעט תמיד...) את כותבת מנקודת המבט של אף-אחד. פשוט מנסה לתאר משהו, (הנה משמעות כל צבע בעיני וכך אני צובעת עולם; הנה המשמעות של שמש) בלי נקודת מבט, ומאוד מעניין אותי לראות אותך מנסה לכתוב מעוד נקודות מבט. שונות. נסי לכתוב... אני לא יודע... מנקודת מבטו של חתול. מנקודת המבט של חפץ. של רוח. של גוף. קחי פסק זמן מסגנון הכתיבה הקבוע שלך ונסי לכתוב בצורה חדשה ושונה.

תאמיני לי, מפעל חיי הוא לא רק לבקר את יצירותייך ולכתוב לך את אותם הדברים. אני רוצה לנסות להיות פעיל פה בפורום הנפלא הזה כדי לתרום מעצמי, לקידום האחרים, ולכן אני מנסה לכוון את היוצרים בדרך שאני חושב שהיא הנכונה. כמו שכבר כתבתי לפני כמה זמן - אני חושב שכל יוצר צריך להתנסות בכמה סגנונות שונים ולצאת מהקיבוע של עצמו.

את גם לא חייבת לכתוב שיר חדש כל יום. עדיף קצת פירות מתוקים, מאשר הרבה פירות בוֹסֵר מָרִים.
האם את באמת שלמה עם כל היצירות הרבות שאת כותבת?

זה קשה לפעמים, לצאת מהמסגרת האישית, אבל אני חושב שתמצאי רק סיפוק אחרי זה.

אני מאוד מקווה שקראת את כל מה שכתבתי, ואני מעוניין לקבל ממך תגובה לדברים האלה.

רק רציתי להוסיף, שאני למרות הכל שמח שאת כבר לא כותבת כל-כך הרבה כמו פעם על מה שנהגתי לכנות בשם "תבנית ה-אישה+אהבה+גבר", ועל כך מגיע לך כל-הכבוד