
17-02-2007, 17:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 945
|
|
|
ממה שאני הבנתי
חובלים-אחרי קורס מתיש של שנתיים וחצי הם מצפים מצד אחד כבר לנוח,ומצד שני הולכים ליישם את כל מה שלימדו אותם בקורס.מגיעים חבר'ה נלהבים (צעירים) עם המון ידע תיאורתי אבל מעט ניסיון פיקודי ומקבלים לידהם צוות של לוחמים שכבר הרבה זמן ביחד ולחלק מהלוחמים יש וותק גבוה אף מלחובלים.
סטילנים-בסטילים יש צעירות מסויימת,אז כל סטילן כשמגיע לפז"מ מסויים אחרי שטחן שנה ויותר קורס וצעירות מצפה לכבוד מצד הסובבים אותו,ואז נופל עליו קצין בגיל שלו שמנסה למצוא את עצמו עדיין,והוא מחלק פקודות לחייל.מהמאבקים האלה מושפעים החיילים הצעירים יותר וכך הלאה.
אז,מבחינת החובל-אחרי קורס ארוך ומייגע הגיע הזמן ליישם הכל (ולנוח),מבחינת הסטילן -אחרי שירות ארוך ומייגע הגיע הזמן לקבל כבוד (ולנוח).
העובדה שאף אחד מהם לא בדיוק יודע מה עבר השני (הו,כמובן שהם מכירים את המסלולים אבל כל אחד חושב ששלו היה קשה יותר) והעובדה ששניהם "גדלו" בסביבות שונות.מה שקורה זה כמובן חוסר תקשורת.
יש אנשים (חובלים וסטילנים) שמגשרים על הפער הזה,בדרך כלל זו אחריות החובל להסתדר עם צוות מגובש ומה לעשות לא תמיד הוא מצליח ומתחילים מאבקי כוח שגורמים למרמור.
יש ספינות שבהם הצוות מרוצה ומדבר בטוב על החובל שלו,ויש ספינות שבהם החובל עובד עם הצוות "עם סכין לצוואר" דבר שגורם להרבה מרמור.
טוב די בלבלתי במוח,חשוב לציין שאני לא חייל ומה כשכתבתי מבוסס על שיחות עם סטילנים (ודברנים) וחובלים.אף אחד לא יוכל לענות לך במאה אחוז על השאלה,תוכל לקבל דעות ולהרכיב את התשובה בעצמך.
אגב,יש לי חבר דבורן וכששאלתי אותו על היחס עם החובלים הוא ענה שזה מעולה "זה כמו משפחה והחובל הוא האבא".לא יודע אם זה אומר על הבדל בכל כלי הבט"ש בהשוואה לסטילים,אבל זו בהחלט תשוב מעניינת.
|