אהלן. התקבלתי לקורס תיכנות בבסמ"ח. כרגע אני לא חושב שאני אלך, אני אפילו די בטוח בזה - השירות (6 שנים כולל) נראה לי ארוך מדי, ואני לא בטוח שתיכנות זה מה שארצה לעשות בחיים שלי. אבל התואר האפשרי על חשבון הצבא, ההצלחה אחר כך וההבטחה למקום עבודה ומשכורת גבוהה מפתים.
בכל אופן אני מעדיף לברר ולדעת כמה שיותר.
אז השאלות, למי שיודע ומכיר ,עדיף ממקור ראשון
1. בראש ובראשונה - איך האנשים? עם איזה סוגים יצא לי לעבוד? איך החבר'ה, בקיצור?
2. מי שעשה את השירות הזה או מכיר מישהו שעשה - האם הוא נהנה? מה אתם יכולים להגיד על השירות עצמו, על 6 השנים האלו בכלליות?
3. מי שעשה - האם היה עושה זאת שוב או מחפש תפקיד אחר?
4. כל דבר אחר שתוכלו לספר לי - למה ללכת, למה לא? מה שזה לא יהיה יעזור מאוד אז כמה שיותר אני אשמח...

עוד שאלות בהמשך. תודה לכולם.

לא עשיתי את השירות אבל יש לי היכרות טובה מאוד עם המערך ועם השוק אח"כ.


1. רוב האנשים הם מאוד איכותיים, בהתאם לסינון המוקדם במערך. במהלך שירותך אתה עובד ברוב המקרים כחלק מצוות כזה או אחר עם עמיתים למקצוע ועם אנשי מחשבים ממקצועות אחרים (אנשי תמיכה טכנית, אנשי הדרכה/הטמעה, משתמשי קצה שונים...) אבל ברמת החבר'ה מדובר בחברה איכותיים בממוצע. אף אחד לא מבטיח כמובן שלא תיפול על צוות מעפן... אבל ככה זה בכל מקום כמעט.

2. התוכניתנים ששירתו אותנו וחברים שלי שעשו את המסלול מאוד נהנו. אבל זה מאוד אישי - רצוי מאוד שתאהב את תחום המחשבים מלכתחילה, למרות שזה לא חובה... אם אתגר אינטלקטואלי מסקרן אותך, כנראה שזה יכול להתאים. אם אתגר פיסי, אז מן הסתם פחות... בקיצור, זה נורא תלוי בבן-אדם. עם הזמן השחיקה עושה את שלה וקצת קשה יותר להתמיד, אבל, שוב, ככה זה בהרבה מקומות... אתה יכול גם לצאת לקצונה ואז להפוך לראש צוות, אם תרצה שינוי באופי השירות.

על 3 אני לא יכול לענות... אבל על 4 אני כן אענה לך. יש איזושהי תפיסה בציבור ש"היי-טק זה כרטיס מנצח באזרחות". זה נכון ולא נכון. התעשייה מאוד שוחקת ובעלת אופק תעסוקתי קצר יחסית למי שאינם טובים, אבל מי שטוב ואוהב את המקצוע, התגמול אכן בהתאם. וזה חשבון שכדאי לאנשים לעשות...

ועוד משהו - לפעמים הצבא הוא צ'אנס לעשות משהו שונה. רק נקודה למחשבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GilBates לא עשיתי את השירות אבל יש לי היכרות טובה מאוד עם המערך ועם השוק אח"כ. 1. רוב האנשים הם מאוד איכותיים, בהתאם לסינון המוקדם במערך. במהלך שירותך אתה עובד ברוב המקרים כחלק מצוות כזה או אחר עם עמיתים למקצוע ועם אנשי מחשבים ממקצועות אחרים (אנשי תמיכה טכנית, אנשי הדרכה/הטמעה, משתמשי קצה שונים...) אבל ברמת החבר'ה מדובר בחברה איכותיים בממוצע. אף אחד לא מבטיח כמובן שלא תיפול על צוות מעפן... אבל ככה זה בכל מקום כמעט. 2. התוכניתנים ששירתו אותנו וחברים שלי שעשו את המסלול מאוד נהנו. אבל זה מאוד אישי - רצוי מאוד שתאהב את תחום המחשבים מלכתחילה, למרות שזה לא חובה... אם אתגר אינטלקטואלי מסקרן אותך, כנראה שזה יכול להתאים. אם אתגר פיסי, אז מן הסתם פחות... בקיצור, זה נורא תלוי בבן-אדם. עם הזמן השחיקה עושה את שלה וקצת קשה יותר להתמיד, אבל, שוב, ככה זה בהרבה מקומות... אתה יכול גם לצאת לקצונה ואז להפוך לראש צוות, אם תרצה שינוי באופי השירות. על 3 אני לא יכול לענות... אבל על 4 אני כן אענה לך. יש איזושהי תפיסה בציבור ש"היי-טק זה כרטיס מנצח באזרחות". זה נכון ולא נכון. התעשייה מאוד שוחקת ובעלת אופק תעסוקתי קצר יחסית למי שאינם טובים, אבל מי שטוב ואוהב את המקצוע, התגמול אכן בהתאם. וזה חשבון שכדאי לאנשים לעשות... ועוד משהו - לפעמים הצבא הוא צ'אנס לעשות משהו שונה. רק נקודה למחשבה.

קודם כל תודה על התגובה המפורטת. מאוד עזרת ובהמשך תבין למה.

1. הסיבה שאני שואל היא שמאוד חשוב לי החבר'ה, מאוד חשוב לי האנשים שאני משרת איתם. שהייתי במיונים ראיתי חבר'ה שבעיקרון נראו ברובם נחמדים, אבל ממש לא בראש שלי. זה לא דבר רע, לא אומר שהם אנשים לא טובים, פשוט שלא נראה לי שאני מתחבר איתם. קשה לשפוט מתוך כמה שעות אבל היה לי מאוד מבאס. המיונים האחרים שהייתי בהם זה מיונים ליחידות קרביות ושם התחברתי עם אנשים הרבה יותר... זו פעם ראשונה שאני במיונים למשהו לא קרבי וקיבלתי שוק. פשוט לא בראש שלי... והיה לי שקט מדי, הם גם לא נפתחו. מצד שני אני לא יודע מי מהם עברו את המיונים ומי לא.
2. אני דווקא רוצה קצונה. קשה לומר את זה בתור מלש"ב כי אני לא מכיר עדיין את המערכת הצבאית (עוד חודש נכיר..). אבל קצונה בממר"ם זה עוד שנה בנוסף לשש וזה בכלל מוגזם. השירות אכן ישחוק אותי, ככה זה נראה עכשיו. אני אוהב לכתוב תוכנות, לפחות אהבתי בתיכון, והייתי טוב בזה. אבל מפה ועד לעשות את זה עכשיו כל החיים ולכתוב תוכנות כל יום מבוקר ועד ערב שש שנים - הדרך ארוכה.

התגמול - נשאר הפיתוי הגדול ביותר אבל מה שאמרת בסוף אכן גרם לי לחשוב. "ועוד משהו - לפעמים הצבא הוא צ'אנס לעשות משהו שונה. רק נקודה למחשבה". זה מחזק את ההחלטה שלי לא ללכת. יש לי אופציה, עוד לא סגורה אבל מקווה שתהיה, לשרת בתפקיד שאמור להיות מעניין בחיל המודיעין. אני חושב שזה משהו שלא יצא לי לעשות באזרחות. לעשות תואר, ללמוד תכנות וכדומה תמיד יהיה אפשר אחר כך.

יש לך מה להגיב על מה שהגבתי לך?
עוד מישהו יכול לשפוך קצת אור על הנושא? דיעות? הערות?
אני אשמח לכמה שיותר פרטים,מידע ודיעות שלכם.
שוב תודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Zeph קודם כל תודה על התגובה המפורטת. מאוד עזרת ובהמשך תבין למה. 1. הסיבה שאני שואל היא שמאוד חשוב לי החבר'ה, מאוד חשוב לי האנשים שאני משרת איתם. שהייתי במיונים ראיתי חבר'ה שבעיקרון נראו ברובם נחמדים, אבל ממש לא בראש שלי. זה לא דבר רע, לא אומר שהם אנשים לא טובים, פשוט שלא נראה לי שאני מתחבר איתם. קשה לשפוט מתוך כמה שעות אבל היה לי מאוד מבאס. המיונים האחרים שהייתי בהם זה מיונים ליחידות קרביות ושם התחברתי עם אנשים הרבה יותר... זו פעם ראשונה שאני במיונים למשהו לא קרבי וקיבלתי שוק. פשוט לא בראש שלי... והיה לי שקט מדי, הם גם לא נפתחו. מצד שני אני לא יודע מי מהם עברו את המיונים ומי לא.

ענית כבר לעצמך ובכל זאת - בניגוד למיתוס, אנשים שמסוגרים בעצמם (חנון סטריאוטיפי) אינם התוכניתנים הממוצעים. נדרשת איכות מאוד גבוהה של תקשורת בין אישית! חלשים בתחום זה נושרים או מגיעים לצוותים ירודים. דרך אגב, הוא הדין בתעשייה עצמה - הצורך בתקשורת בין אישית ויכולת תיאום הוא גבוה מאוד. יש צוותים טובים ויש צוותים רעים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Zeph 2. אני דווקא רוצה קצונה. קשה לומר את זה בתור מלש"ב כי אני לא מכיר עדיין את המערכת הצבאית (עוד חודש נכיר..). אבל קצונה בממר"ם זה עוד שנה בנוסף לשש וזה בכלל מוגזם. השירות אכן ישחוק אותי, ככה זה נראה עכשיו. אני אוהב לכתוב תוכנות, לפחות אהבתי בתיכון, והייתי טוב בזה. אבל מפה ועד לעשות את זה עכשיו כל החיים ולכתוב תוכנות כל יום מבוקר ועד ערב שש שנים - הדרך ארוכה.

קצונה בממר"מ אינה דורשת קבע נוסף - נכון לאחרונה ששירתתי. ובכל מקרה כבר תהיה לך ההזדמנות לסקור את זה בעצמך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Zeph התגמול - נשאר הפיתוי הגדול ביותר אבל מה שאמרת בסוף אכן גרם לי לחשוב. "ועוד משהו - לפעמים הצבא הוא צ'אנס לעשות משהו שונה. רק נקודה למחשבה". זה מחזק את ההחלטה שלי לא ללכת. יש לי אופציה, עוד לא סגורה אבל מקווה שתהיה, לשרת בתפקיד שאמור להיות מעניין בחיל המודיעין. אני חושב שזה משהו שלא יצא לי לעשות באזרחות. לעשות תואר, ללמוד תכנות וכדומה תמיד יהיה אפשר אחר כך. יש לך מה להגיב על מה שהגבתי לך? עוד מישהו יכול לשפוך קצת אור על הנושא? דיעות? הערות? אני אשמח לכמה שיותר פרטים,מידע ודיעות שלכם. שוב תודה.

תשמע, זאת היתה הערה מכוונת במקומה אני איש מחשבים וברור היה לי כבר מימי התיכון (בהם תחזקתי את רשת המחשבים בביה"ס בהתנדבות ) שאני הולך לעסוק במחשבים. למרות זאת, הוצבתי כמש"ק תכנון בקריה. במשך החודשיים הראשונים לשירותי, אני והמפקד שלי ערכנו בערך 2 שיחות בשבוע על "איך זה שצה"ל לא הציב אותי במחשבים". בסופו של דבר קיבלתי את גזר הדין והתחלתי ליהנות בטירוף מן התפקיד. למרות כל זאת, כאשר יצאתי לקצונה, התעקשתי לצאת בתור קצינת תקשו"ב (למרות שהוצע לי אחד מתפקידי הקצונה הזוטרה החזקים ביותר באגף משאבי אנוש). גם מחלק זה של השירות נהניתי מאוד. שירות בחיל המודיעין יכול להיות עתיר ידע וקשרים לא פחות מחיל התקשוב (ואגב, גם נוגע מאוד במחשבים). זה הכל תלוי בכמה אתה מכיר את עצמך, מה הגב הכלכלי שלך ותוכניות לעתיד... דברים לא פשוטים, שאנשים משום מה לוקחים כמובנים מאליהם בגיל צעיר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GilBates ענית כבר לעצמך ובכל זאת - בניגוד למיתוס, אנשים שמסוגרים בעצמם (חנון סטריאוטיפי) אינם התוכניתנים הממוצעים. נדרשת איכות מאוד גבוהה של תקשורת בין אישית! חלשים בתחום זה נושרים או מגיעים לצוותים ירודים. דרך אגב, הוא הדין בתעשייה עצמה - הצורך בתקשורת בין אישית ויכולת תיאום הוא גבוה מאוד. יש צוותים טובים ויש צוותים רעים. קצונה בממר"מ אינה דורשת קבע נוסף - נכון לאחרונה ששירתתי. ובכל מקרה כבר תהיה לך ההזדמנות לסקור את זה בעצמך. תשמע, זאת היתה הערה מכוונת במקומה אני איש מחשבים וברור היה לי כבר מימי התיכון (בהם תחזקתי את רשת המחשבים בביה"ס בהתנדבות ) שאני הולך לעסוק במחשבים. למרות זאת, הוצבתי כמש"ק תכנון בקריה. במשך החודשיים הראשונים לשירותי, אני והמפקד שלי ערכנו בערך 2 שיחות בשבוע על "איך זה שצה"ל לא הציב אותי במחשבים". בסופו של דבר קיבלתי את גזר הדין והתחלתי ליהנות בטירוף מן התפקיד. למרות כל זאת, כאשר יצאתי לקצונה, התעקשתי לצאת בתור קצינת תקשו"ב (למרות שהוצע לי אחד מתפקידי הקצונה הזוטרה החזקים ביותר באגף משאבי אנוש). גם מחלק זה של השירות נהניתי מאוד. שירות בחיל המודיעין יכול להיות עתיר ידע וקשרים לא פחות מחיל התקשוב (ואגב, גם נוגע מאוד במחשבים). זה הכל תלוי בכמה אתה מכיר את עצמך, מה הגב הכלכלי שלך ותוכניות לעתיד... דברים לא פשוטים, שאנשים משום מה לוקחים כמובנים מאליהם בגיל צעיר.

מה שאתה אומר נשמע הגיוני ומתקבל על הדעת, אבל מעלה לי תהייה. אם באמת עבודת צוות ויכולת חברתית חשובה, למה לא בודקים את זה במיונים? לא היה שום דבר בסיגנון. אולי באמת צריך לשים.

אני לא אמרתי דווקא חנונים. למרות שהרבה מהם אכן נכנסים להכללה ממראה ראשוני (ולא רק חיצוני), היה שם אנשים מ"סוגים שונים" אבל נראה שכמעט אף אחד לא בראש שלי. גם אלו שקצת דיברו (וזה היה נדיר, בדרכ אני ביניהם) לא ממש התחברתי אליהם. ואלו שדיברו ביניהם ורק יצא לי להקשיב להם בשקט - עוד יותר לא התחברתי. אני לא נוהג לשפוט כלכך מהר אבל זה ממש ביאס אותי...

בנוגע לעתיד. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו ואני אכן מסתכל קדימה. אני מודע להשפעות שיכולות להיות לדרך הזו על החיים שלי. אני לא בידיוק עושה תוכניות לעתיד כי למדתי שתוכניות מתנפצות מול העיניים ושהחיים נוטים לזרוק אותך לאן שהם רוצים. אבל כן יש לי קווים כלליים לשנים הקרובות-רחוקות והם צבא, טיול לחו"ל, אוניברסיטה, עבודה (מן הסתם גם להקים משפחה וכדומה אבל עד אז יש זמן). זה די סטנדרטי ונפוץ. אני מסתדר עם כל המקצועות הריאליים וכן חשבתי שאני אלמד משהו שקשור למחשבים, אולי תיכנות אבל לאו דווקא. אולי משו בכיוון אבל לא בידיוק זה. הקטע הוא שאני לא יודע, ואני לא רוצה להחליט את זה עכשיו... להצטרף לקורס זה ללכת בדרך כלשהיא ארוכה, בדר"כ, ולא נוח לי לקבוע את כל העתיד שלי כשאני בן 18.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Zeph מה שאתה אומר נשמע הגיוני ומתקבל על הדעת, אבל מעלה לי תהייה. אם באמת עבודת צוות ויכולת חברתית חשובה, למה לא בודקים את זה במיונים? לא היה שום דבר בסיגנון. אולי באמת צריך לשים.

לטעמי זאת טעות חמורה לא לשים את זה. זאת רעה חולה לא רק בממר"מ אלא בתעשייה בכלל. רק שתדע, היום כדי להתקבל לחברות היי-טק נבחרות אתה הרבה פעמים צריך לעבור ראיון עם פסיכולוג.