|
22-02-2007, 08:40
|
|
|
חבר מתאריך: 26.09.02
הודעות: 2,493
|
|
מכתב ממורה בישראל ששם מראה בפרצופינו!
הגיע במייל.
(ליוסי וסרמן)
שלום יוסי ,
אולי ההשבתות הקצרצרות שהיו עד עתה, היו רק בגדר
נסיונות "לחוש את השטח ", אולי והלוואי .
אינני רוצה להניח שמורך-לב כלשהו הוא שמונע מראשי הארגונים
שלנו להכריז על השבתה כללית של מערכת החינוך .
אני רק מבקשת לספר לך את הסיפור הפשוט שלי, נטול סיסמאות, רק
פשוט מאבק של קיום:
שנים רבות אני אם חד הורית לארבעה ילדים. שני סטודנטים
באוניברסיטה, בת אחת שהשתחררה מצה" ל , בן אחד חייל .
שלושת הבוגרים עובדים קשה והרבה. הסטודנטים מפרנסים את עצמם .
הבת הצעירה חוסכת ללימודים באוניברסיטה. אני עוזרת לילדי ככל
שאני יכולה (שניצלים ומרקים, למשל, תנור נפט משומש שקניתי
לבן הגדול שגר בדירה קרה מאד) אבל אינני יכולה לתת להם אלא
מעט מאד .
זה מכאיב לי יותר מכל דבר אחר.
יוסי וסרמן, לא קניתי שום בגד חדש לעצמי כבר שלוש שנים, אני
נוהגת במכונית משומשת מאד, לא הייתי בשום מסעדה או בית קפה
מאז יום הולדתי ה-50 , לפני שנה וחצי .
אני מורה מאז שנת 1983 ואני יודעת שאני מורה מצויינת. אוהבת
ללמד, יודעת, ככלות כל השנים האלה, גם איך לעשות זאת, גם
כשמדובר באוכלוסיות המוגדרות " קשות". אני אוהבת לבוא לבית
הספר, נהנית לתרום גם מעבר לתפקידי.
אבל, מבחינתי, הגיעו מים עד נפש .
אני בת חמישים ואחת וחצי, ואני רוצה לפעמים להיכנס למרכול
השכונתי (ולא לקרטע עם המכונית שלי לחנות זולה ועלובה בקצה
העיר, או ללכת לשוק בשמונה בערב כשהמחירים יורדים) ולקנות ,
נניח ,
" נתחי סלמון מעושן " (14.95 ש "ח למאה גרם) או קורנפלקס עם
אגוזי פקאן או גבינת קממבר. אינני קונה מעדנים כאלה, הם
יקרים מדי .
אני רוצה להרשות לעצמי לקנות עוף טרי ( ולא קפוא כי הוא זול
יותר) ואני רוצה להיות מסוגלת לתת ליום ההולדת ה-25 של בני
הבכור י ו ת ר מ-200 ש " ח.
מה צריך לקרות כדי שהשכר שלנו יכבד אותנו? כמה שנים עוד
אצטרך לוותר על דברים טריוויאליים (אתה יודע מה..גם קרם פנים
טוב אני רוצה לפעמים, בגילי..בכל זאת :-)
מה אעשה כשילדי ירצו להינשא? מה אתן להם לחתונתם- את הידע
הנרחב שלי בספרות? אולי את כל גמולי ההשתלמות (24.75 )
שהצלחתי לצבור ?
איך נציין בבית את תואר ה -BA שתקבל בתי הגדולה בסיום השנה ?
אולי אערוך יפה על השולחן את כל המכתבים היפים שכתבו לי
תלמידי והוריהם במשך השנים ?
איך אחיה מהפנסיה העלובה שאני עתידה לקבל? אני פוחדת כל כך
משנות הפנסיה והזיקנה, כן, פוחדת, והשנים הללו אינן כה
רחוקות כבר ממני .
יוסי וסרמן, אני עובדת קשה, כמו כל מורה שמגיר זיעה ומתאמץ
בכיתות העמוסות שלנו, אני משתתפת בישיבות ובימי הורים בשעות
הערב ובודקת מבחנים (לא אמריקאים! אי אפשר במקצועות
הומניסטיים, אתה ודאי יודע) ובחנים ועבודות למאות- בכל חודש ,
ואני עייפה, כל כך עייפה כבר. אני מרגישה באופן חריף כל כך
את העליבות שלנו, המורים, ואני כבר לא רוצה יותר להתמודד עם
הדלות הזו. (שניים-עשר ש" ח וחמש עשרה אגורות לחודש עבור
אחזקת טלפון.. איזה לעג לרש!)
אתמול קיבלה ילדתי הצעירה, המשוחררת מצה "ל, תלוש משכורת עבור
חודש דצמבר. 4,984 ש "ח. היא עובדת כמלצרית בלובי של מלון. על
הסכום הזה נוספו עוד 640 ש "ח של טיפים ועוד 430 ש "ח "בונוס
סוף שנה ".
משכורתי בחודש האחרון היתה 6,254 ש "ח .
תואר ראשון,משרה מלאה לגמרי, 23 שנות וותק, רכזת מקצוע, מירב
גמולי ההשתלמות, ולא..אין שום " החזרי בנק" בתלוש. אני לא
מעזה לקחת הלוואות כי לא ברור לי איך אוכל להחזירן .
ארבעת ילדי סיימו בהצטיינות את ביה "ס התיכון. שני הגדולים
בחרו ללמוד באוניברסיטה, בין היתר, כלכלה ומינהל עסקים. הבת
הצעירה (ממוצע בגרות מעל 110 ) רוצה להיות מורה. בצבא היתה
מורה חיילת ומפקדת צוותי הוראה, אהבה ללמד, אהבה להכין
תוכניות לימודים, גם קיבלה אות הצטיינות מהרמטכ " ל על תרומתה
למערכת .
לו הייתה זו הבת שלך, יוסי וסרמן, האם היית מעודד אותה
להירשם ללימודי חינוך באוניברסיטה?
אני אינני יודעת מה לומר לילדתי. כשניסיתי, מגמגמת קצת ,
להזכיר קצת את נושא שכר-המורים, כדי לחסוך ממנה את הקשיים
שלי, פנתה אלי בתרעומת של בת 21 :" את, אימא, האידיאליסטית,
אשת החינוך, מציעה לי לבחור מקצוע לפי ר מ ת ה ש כ ר?!".
שתקתי. התביישתי .
ונמאס לי להתבייש ! אנא, למעני, למען עשרות אלפי המורים שעובדים כל כך קשה
ומשתכרים כל כך מעט -
אנא, הכרז על ה ש ב ת ה כ ל ל י ת של מערכת החינוך .
תודה לך.
|
|