מאת כתבת אתר צה"ל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

לא מתוך חובה, כי אם מתוך בחירה נשבעו ביום חמישי האחרון עשרות מתנדבים ומתנדבות אמונים לצבא ההגנה לישראל. הטקס החגיגי התקיים בבה"ד 7 שבמחנה צריפין, בנוכחות בני המשפחות. "אנו עומדים כעת מול קבוצה של חיילים וחיילות שזה עתה נשבעו אמונים לצבא ההגנה לישראל. כל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו. כל אחד מהם נאבק במגבלה האישית שלו, בכדי להיות חייל", אמר סגן מפקד בה"ד 7, סא"ל יובל שילו.

בגיל 14 וחצי, במהלך טיול עם כיתתו, עלה טוראי דביר מוסאי על מטען חבלה באזור חברון ונפצע קשה מאוד. היום, על אף פציעתו, נשבע אמונים לצה"ל. "בדרכנו לאוטובוס עליתי על מטען. נפצעתי בעיקר בפלג גוף תחתון. הרגליים שלי התרסקו, הבטן נפגעה קשה וכך גם הידיים", משחזר דביר. "במשך שבוע הייתי בטיפול נמרץ, כשלושה חודשים במחלקה הכירורגית ואז, במשך כ-4 שנים בשיקום יום - מידי שבוע הגעתי לבית החולים לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק".

עם הגיעו לגיל הגיוס התבשר דביר כי לא יוכל להתגייס וקיבל פטור מהשירות. על אף המגבלות הפיזיות ידע תמיד כי יתנדב לצה"ל. "ברגע שהבנתי שהגעתי למצב הכי טוב מבחינה רפואית החלטתי להתנדב. כמו שכולם מתגייסים, גם מחובתי להתגייס - החובה מוטלת על כולנו כאחד. לא חשבתי ולו לרגע לא להתגייס ואני שלם עם החלטתי".

טירונות המתנדבים מתקיימת פעם בשלושה חודשים. לטירונות מגיעים מתנדבים בעלי בעיות רפואיות שונות, ביניהם חולי סכרת, חולי צליאק (בצקות), חרשים ומתנדבים שהחלימו ממחלות ממאירות. מדובר בהשתלמות של חמישה ימים המתקיימת, כאמור, בבה"ד 7. הטירונות, ששונה במקצת מכל טירונות רגילה, אינה כוללת ימי מטווחים ופעילות גופנית מאומצת, בשל המוגבלות הרפואית של החיילים. "הטירונות הייתה קצרה, אבל נהניתי מכל רגע. אני מחכה בקוצר רוח לתחילת התפקיד שלי", אומר דביר. ביום ראשון הוא יתייצב ביחידה בה ישרת במשך שנה וחצי - זמן ההתנדבות עליו הוא חתום. "אני הולך להיות רס"פ ביחידה ללוחמה בטרור. מבחינתי, זו מעין סגירת מעגל. אני יודע שיש לי המון מה לתרום ושאעשה זאת בצורה הטובה ביותר. השאיפה שלי היא להגיע לקצונה, זה בעצם החלום".

"היום הם מבינים שזה היה שווה כל רגע"

"החיילים מתמודדים בפעם הראשונה בחייהם עם מה שנקרא צבא. למרות המגבלות והקשיים הצבא נותן להם את האפשרות להתגייס בהתנדבות. הם הצליחו לסיים את הטירונות בסיפוק רב והיום, במבט לאחור, הם מבינים שזה היה שווה כל רגע", אומר מפקד הפלוגה, סרן שי פאלח.

טוראי אלעד ג'דו, בן 22, נולד עם שיתוק מוחין והולך בעזרת קביים. "בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שכל החברים שלי יתגייסו לתפקידים קרביים, לסיירות מובחרות בצה"ל ואני לא אוכל להתגייס, אבל לאחר מכן הבנתי שאפשר להתנדב והיה לי ברור שזה מה שאעשה". ג'דו, מתנדב לשנה וחצי והולך לשרת כעובד מעבדה בבה"ד 7. על משפחתו, שחששה תחילה מגיוסו מפאת מגבלותיו הגופניות, מספר טוראי ג'דו כי "בהתחלה היה להם קצת קשה לקבל את העובדה שאני אתנדב על אף המוגבלות שלי, אבל כעת כשהם רואים שאני עומד במשימה הם מקבלים זאת ותומכים בי תמיכה מוחלטת".

רב"ט יוחאי אלגברלי, אחד ממפקדי המתנדבים, הוא סיפור בפני עצמו. גם הוא, כמו חייליו, התנדב לצה"ל. בגיל 17 חלה במחלה פנימית חמורה, מה שלא מנע ממנו להתגייס. זהו המחזור השישי במספר עליו הוא מפקד ומפעם לפעם תחושת ההזדהות הולכת וגוברת. "אני שמח לעמוד כאן כשמאחוריי עומדים 79 חיילים שנמצאים פה מתוך בחירה ולא מתוך חובה", הוא מספר. "המוטיבציה שלהם גבוהה מאוד. הם רוצים לשרת יותר מכל דבר. העובדה שגם אני עמדתי בצד שלהם גורמת לי גאווה גדולה והזדהות רבה".

http://www1.idf.il/DOVER/site/mainp...&docid=61901.HE