מש' החינוך: תקצוב ערבים במקום יהודים
בשנת הלימודים הבאה ישתנה תקצוב בתיה"ס היסודיים. מרכיב העדיפות הלאומית יבוטל, וייושם תקצוב שוויוני, עם תעדוף אינדיבידואלי על בסיס סוציו-אקונומי
משרד החינוך מגבש שינוי רחב היקף באופן תקצוב בתי הספר היסודיים, האמור להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה. שיטת התקצוב החדשה לא תכלול עוד מרכיב של "אזור עדיפות לאומית", אלא תתבסס על שני מאפיינים עיקריים: תקצוב בסיסי ושוויוני לכל התלמידים ושורה של קריטריונים סוציו-אקונומיים אישיים. לטענת בכיר במשרד החינוך משמעות השינוי היא, בין השאר, הקטנת המשאבים הכספיים שיעמדו לרשות בתי הספר בהתנחלויות, שנחשבים "אזור עדיפות לאומית".
"התקצוב החדש ישנה את המפה הפוליטית-חינוכית מקצה לקצה, ויעביר כספים לטובת היישובים החלשים ביותר, שברובם הם ערביים", מסביר גורם בכיר במשרד החינוך. היקף תקציב השעות בבתי הספר היסודיים נאמד בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה.
תקן דיפרנציאלי לכל תלמיד
לפני כשנה פסק בג"ץ, בעתירה שהגישה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל וארגון "עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות ערבים בישראל, כי יש לבטל את תוכנית אזורי העדיפות הלאומית בתחום החינוך, בשל פגיעתה בעקרון השוויון והאפליה כלפי המגזר הערבי. התוכנית כללה ארבעה יישובים ערביים בלבד, לעומת כ-500 יישובים יהודיים. על מנת לאפשר לממשלה להיערך לשינויים, קבע בג"ץ כי ההחלטה תיכנס לתוקף בסוף חודש מרץ השנה.
בארבע השנים האחרונות תוקצבו שעות הלימוד במערכת החינוך היסודית על פי "מדד שושני". לפי מדד זה, נקבע "תקן דיפרנציאלי" לכל תלמיד, שכלל שבעה מרכיבים, ביניהם: מועד עלייה לישראל ומגורים באזור עדיפות לאומית.
כל תלמיד שויך לעשירון התואם את הרקע הסוציו-אקונומי שלו, והעשירונים תוקצבו באופן דיפרנציאלי. לפיכך, תלמידים מרקע חלש יותר נהנו מתקצוב גדול יותר של שעות לימוד. היקף השעות של בית הספר הורכב מכלל תקציבי השעות של תלמידיו.
בעקבות פסיקת בג"ץ, גיבש בחודשים האחרונים המדען הראשי של משרד החינוך, הפרופ' סידני שטראוס, מדד חדש לתקצוב בתי הספר היסודיים.
"מדד שטראוס", המתפרסם כאן לראשונה, כולל ארבעה מרכיבים: השכלת הורים; הכנסה שנתית ברוטו של המשפחה; ארץ לידה של ההורים/הילד בשילוב עלייה ממדינת מצוקה; פריפריאליות.
בסוף השבוע שעבר ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את יישום המדד החדש ל-1 בספטמבר השנה. בבקשה נכתב כי המדד "קיבל את האישור העקרוני של שרת החינוך ומנכ"ל המשרד". ארבעת מרכיביו הם "המנבאים בקירוב הטוב ביותר הצלחה או אי-הצלחה בלימודים", נכתב בבקשת המדינה מבג"ץ.
"מדד שוויוני וצודק"
השינויים ב"מדד שטראוס" הם מרחיקי לכת: משקל השכלת ההורים גדל, מרכיב "העלייה" בוטל ובמקומו הוכנסה "ארץ לידה" של התלמיד והוריו, ואילו נתוני ההכנסה השנתית של המשפחה אמורים לתת מידע מדויק יותר על הרקע הסוציו-אקונומי.
יתרה מזאת, אם עד כה קבע "מדד שושני" כמעט את כל היקף התקציבים של בתי הספר היסודיים, הרי שמעתה יחולק התקציב באופן שונה: בשלב הראשון יקבלו כל בתי הספר תקציב בסיסי בהתאם למספר התלמידים בהם, ללא קשר לרקע הסוציו-אקונומי שלהם ואשר אמור להבטיח תפקוד מינימלי (כ-31 שעות לימוד בשבוע).
בשלב השני תחולק יתרת התקציב על פי מדד הטיפוח החדש. "עיקר המשאבים שיחולקו בשלב זה יופנו לבתי הספר הפחות חזקים, ובכללם רבים מבתי הספר במגזר הלא-יהודי", נכתב בבקשת המדינה.
במשרד החינוך מבקשים להחיל את "מדד שטראוס" בהדרגה על פני חמש שנים, החל משנת הלימודים הקרובה. "אי אפשר לעשות מהפכה תוך חצי שנה", אומר גורם במשרד, "כל מי שנהנה עד כה מהמרכיב של 'אזור עדיפות לאומית' ייאלץ להסתפק בפחות משאבים.
השינוי הדרמטי נועד לתקן אפליה רבת שנים". לדברי גורם אחר, בתי ספר ביישובים יהודיים בצפון הארץ ייפגעו מהשינוי המתוכנן פחות מהמוסדות המקבילים בהתנחלויות, מכיוון שמרכיבי ההשכלה וההכנסה של משפחות התלמידים, הנמוכים יחסית, יבטיחו "מדד טיפוח" גבוה. במגזר הממלכתי-דתי שיעור גבוה יחסית של בתי ספר קטנים, שעלולים גם כן להיפגע. המדד החדש לא יפתור את בעיית המחסור בשעות לימוד: למערכת החינוך עדיין יחסרו כ-200 אלף שעות.
לדברי מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, "המדד החדש הוא שוויוני וצודק יותר". לדבריו, הבקשה לדחות את היישום נובעת מכך ש"לא הגיוני שבאמצע שנת הלימודים נשנה לבתי הספר את היקף שעות הלימוד שלהם, מה שיפגע בתלמידים ובסגל המורים. צריך לבצע את השינויים האלה בהדרגה".
לעומת זאת, בארגון עדאלה מתנגדים לבקשת משרד החינוך. "למשרד החינוך היה מספיק זמן להיערך לביטול הקריטריונים המפלים באופן בוטה את האוכלוסייה הערבית", אומר עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה.
http://news.walla.co.il/?w=//1072232
נערך לאחרונה ע"י winter_forever בתאריך 06-03-2007 בשעה 07:20.
|
ראשי
צ'אט
06-03-2007, 07:02
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
