אחרי דיבורים על החזרת השגריר, האיומים לתביעה בבית הדין בהאג וליבוי האש בתקשורת בקהיר, מגיעה היום 'חשיפה' מפתיעה בפרשת "הרג השבויים" המצרים במלחמת ששת הימים: ראש אגף המבצעים לשעבר טוען כי בצבאו תמיד שמרו על הומניות לשבויים הישראלים - ואף הזמינו אותם לסיורי תיירות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3374913,00.htmlפורסם: 11.03.07, 12:33

ראש אגף המבצעים בצבא מצרים לשעבר, הגנרל חסן אל-ג'רידלי, טוען כי צבאו התייחס באופן הומני לשבויים הישראלים בהם החזיק במלחמת יום הכיפורים ואף אירגן להם "סיורי תיירות בקהיר". הדברים של אל-ג'רידלי באים ככל הנראה - כדי להסביר לישראלים כיצד יש להתנהל לשבויים וללמד הכנסת אורחים מהי. וזאת, בעקבות הסערה המתמשכת בפרשת "הרג השבויים" המצרים במלחמת ששת הימים.
בדברים שמסר לעיתון הממסדי המצרי "אל-אהראם", אמר אל-ג'רידלי כי כשהלך לבקר יחד עם שר ההגנה המצרי בשעתו, אחמד איסמאעיל עלי, את מחנה השבויים בו הוחזק גם סא"ל אסף יגורי וקצינים ישראלים אחרים, "ביקש שר ההגנה לברר כי השבויים מקבלים יחס טוב". עוד נכתב, כי הוא הורה למפקד המחנה לארגן לשבויים סיורי תיירות כדי שבינתיים יבקרו באתריה של קהיר.
בתוך כך ממשיכה הזירה הפוליטית במצרים לגעוש סביב הפרשה. מי שסופג חלק מהאש הוא לא אחר מאשר שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-רייט, אשר חטא ואמר בראיון לרשת הבריטית ה-BBC, כי אין בכוונת מצרים לקטוע את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל.

כמה חברי פרלמנט האשימו את אבו אל-רייט כי הוא "השפיל את מצרים" ודרשו אף להעמידו לשימוע בפני הפרלמנט. באותה הנשימה הם שבו ותבעו לקטוע את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, לבטל את ההסכמים שנחתמו עימה ולפרסם "רשימה שחורה של אנשי העסקים שעובדים איתה".

כך, למשל, חבר הפרלמנט המצרי מטעם האחים המוסלמים, אמר כי דבריו של השר אבו אל-רייט הם "בושה לכל העם המצרי" והאשים עוד כי "משרד החוץ המצרי התנתק מהרחוב". חבר הפרלמנט, חיידר אל-בגדאדי, תהה מדוע ישראל בחרה לשדר את הסרט הזה דווקא עכשיו וקבע כי מדובר ב"מעשה מתגרה". מקצת מחברי הפרלמנט בחרו לתקוף גם את שגריר ישראל בקהיר, שלום כהן.
__________________________________________________ ______________________________________

לקחו אותם לטיול...
קשורים מאחורי ג'יפ וניגררים על הריצפה ברחובות קהיר בזמן שכל התושבים מכים אותם... (תקראו את "חוץ מציפורים" ,מתאר את החיים של כמה שבויים ישראלים בכלא עבאסייה במיצריים).
דוגמא אחת מקצה הקרחון,
כאשר המיצרים ניכנסו למעוזים במלחמת יום כיפור
הם שאלו מי נילחם במלחמת ששת הימים
ואלה שאמרו זאת ריכזו אותם וירו להם כדור בראש
והשאר ים לא נירצחו מיד ע"י המיצרים נילקחו לחקירות -חשמל.

ועכשיו קצת על האמת... כשאני הייתי שבוי בזמן המלחמה, עשו לנו סיורים ברחבי מצרים.
לקחו אותנו לראות את הפירמידות, עשו לנו טיול על גמלים, והזמינו לנו רקדנית בטן כל ערב לחדר (לא קראנו להם תאים). וכמובן לא שכחנו את ארוחת הגורמה..

אחח... איזו תקופה.

וגם זה בהגזמה פראית. טייסים ישראלים שצנחו בדלתא ב-67 נקרעו לגזרים בידי האספסוף המצרי, שלא לדבר על עשרות רבות של שבויים ב-73 שנרצחו בידי המצרים שלא לדבר על אלה שנורו לאחר "משפט" שדה.

ההתייחסויות שלנו הישראלים לכל שטות שיש לאפריקאים הללו להגיד, היא פשוט בזיון לשמו. המצרים מצטיינים בלדבר, ואילו אנחנו מרימים אוזן לכל חוכמה שהם זורקים.

הגיע הזמן להכיר במציאות: כסף אמריקאי, אופורטוניסטיות פוליטית ותשישות מערכתית הוסילו את המצרים לחתום שלום עם ישראל. ארה"ב ערבה להסכם והשלטון המצרי הרקוב אינו מסוגל, גם אם ירצה, לעמוד בסיכון של הפרת הסכם השלום.

כל השאר - הפיטפוטים של הבטלנים מהפרלמנט המצרי או אל אהרם - אינו מעניניו, בדיוק כפי שדיבוריו של זלמן התוכי המדבר מחנות החיות של רוטוויל אינם מעניינים.

.

היו היה במרקש איש זקן שישב לישון את שנת הצהריים שלו, אבל למטה בחצר שיחקו וצעקו כל הזמן הילדים של השכנים, הוא צעק עליהם שילכו, אבל הם הכירו את הזקן הזועף ורק צחקו עליו, האיש חזר לישון וכשלא הצליח להירדם עלה במוחו רעיון איך לסלק את הילדים המטרידים, הוא יצא לחלון וקרא
"ילדים ילדים, שמעתי שמחלקים בשוק ממתקים בחינם! רוצו מהר לפני שיקחו הכל" , "באמת??" צעקו הילדים והחלו לרוץ לכיוון השוק, אז הזקן נשכב על המיטה עם חיוך על פניו, אבל פתאום קם במהרה, כי ראה את הילדים רצים, הוא קרא להם ושאל "רגע רגע, לאן אתם הולכים", הילדים ענו לו "לשוק, מחלקים שם ממתקים חינם!" "באמת??" שאל הזקן, "חכו לי, גם אני רוצה"...


הערבים משקרים כל כך הרבה, שהם כבר מאמינים לשקרים שהם עצמם המציאו, וגם שכולם כולל הם לא מאמינים בשטויות שיוצאות להם מהפה הם עדיין ממשיכים לטעון את אותם שקרים, שאין להם אפילו חלקיק של קשר כלשהו למציאות.

ולמעשה מחמיא לערבים. הערבים אינם מאמינים בשקרים של עצמם, הם פשוט מעולם לא אימצו את הקונספט המערבי של "אמת בלתי תלוייה". האמת לצרכיו של הערבי היא זו שתשרת אותו - ובמידה ומדובר בסדר חברתי, אז תשרת את שני הצדדים בצורה הטובה ביותר - על הצד הטוב היותר. מסיבה זאת לא קיים בפועל, גם לא בתת המודע, של השופט/גנרל/עיתונאי מצרי דיסוננס שהוא מסווה מטעמי כדאיות. הדיסוננס הזה חסר לא משום שהוא מאמין בשקריו, אלא משום שטבעי עבורו שה"אמת" היא העמדה הנוחה ביותר, ולא הצודקת ביותר. דוגמא מעולה היא היחס למוות טראגי בעולם הערבי. למעשה אין חשיבות רבה מבחינת יישוב הנושא מבחינה משפטית ורגשית לעובדות הפשוטות הקשורות באירוע, אלא לא מעט לזהות החברתית/אתנית של המעורבים. אם ילד נהרג כאיש החמולה השכנה נסע אחורה מהחנייה ברשלנות: כסף וסולחה יסדרו את העניינים (משום שממילא איש לא יתחיל מלחמה בגלל ילד אחד). אם הילד נדרס ע,י יהודי בשעה שחצה כביש בפתאומיות, שום דבר בעולם לא ימנע איומים, ביקורים של ועדת המעקב ועדלה, ונדליזם, טענות על קיפוף והשחתת הכיבוש (זה כמובן אם הם רוצים).

המשמעות היא שאין כאן אמת או צדק לשמו, אלא יותר אופורטוניזם ושאיפה לקדם עניינים גם על גבן של טרגדיות. המושג של "אמת בלתי תלוייה" הוא זר לכן לחלוטין בחברה הערבית וקשה מאוד להאשים את הגנרל הזה במשהו מלבד היותו .... ערבי.

.

הבעיה היא שהאירופאים וכמובן גם רבים מעם ישראל מסתכלים על הערבים לפי הסטנדרטים שלהם ולא תופסים שמשקרים להם מתחת לאף במצח נחושה.

כאשר הם מאמינים לכל אותם שקרים וגם מנסדים לשכנע אחרים להאמין בהם, הערבים מקבלים יתרון משמעותי.

יכול להיות שהערבים הם באמת כמו עורך דינים, שבשבילם העבודה היא להפוך שקר לאמת ואמת לשקר ובמצב כזה אין כזה מושג "אמת אבסולוטית" אלא רק האם הבנאדם שמולך שוכנע בדברים שלך.

אני לא...

עורכי הדין מסוג ה"שעאייס לייער" אינם זהים לתופעה הערבית. התופעה הערבית היא יותר שכלול של תפישת החוק והאמת במזרח הקדום. משפט מאוד קליט אומר שהחוק במזרח הקדום הוא "משרתו של הסדר החברתי". לדוגמא בבבל נשפטו לחומרה שני תושבים בשל גניבת ברווז ששט בפרת והיה מסומן כשייך למקדש. חומרת הפשט נקבעה לפי זהות הקורבן ולא מהות הפשע. קדושת המקדש הייתה ערך עליון ולא קלות הפשע של גניבת ברבז ברשות הרבים. לעומת השניים הללו, אדם שהכה את אשת שכנו, גרם לה להפלת ולדה ואיבון שיניים ועין, נידון לתשלום קנס לשכנו בגובה "שווי" של כמה חדשי עבודה של הילד שאבד. גזר הדין ניתן בערכאה "אזרחית" והיה בכלל תלוי ברצון הנפגע להתלונן. כפי שאתה רואה עבירה של נסיון לרצח וחבלה נידונו ב"תביעות קטנות" בעוד שעל גניבת ברווז נידונה התביעה בבית דין מלכותי ללא צורך בתלונה מצד המקדש.

את הקו הכללי הזה אימצו בחברה הערבית והוא המנחה את תפישתם בנוגע ל"אמת/שקר". זה הבסיס לתופעה לפיה ארגונים ערביים תמיד יראו לחומרה כל עדות של יהודי ויקלו מאוד בכל מעשה של ערבי. אין חשביות עליונה לתוצאה/מעשה - יש חשיבות עליונה להשלכות/זהות המבצעים.

.

וטוב שכך..

בן זונה...

פלאקות, מכות חשמל, צינורות מים לפי הטבעת, אינוס, שבירת השיניים במכות רצח,
שבירת האצבעות, תלישת הצפרניים, ריסוק מקצועי של ירכיים,כל זאת במסגרת חקירות ממוסדות בבתי הכלא, דאגה שאותו לוחם שבוי, לא ישוב להילחם נגדם יותר.
ההומאניות כללה ניתוחים מיותרים ויצירת נכויות לטייסים...
הא כן, שימוש בדום דום, התכת לוחמי המעוזים בלהביורים, הוצאות המוניות להורג, שליפת לוחמים שנכנעו או נפצעו והפסיקו להילחם מכלי רכב משוריינים והכאתם עד מוות או סתם מטווח ברווזים.
אתם רוצים שמות של מעונים ונרצחים כאילו ?
הגיע העת שמישהו יסתום לזבלים האיחלו את הג'ורה.
נמאס כבר מהטובה הגדולה שהם עושים לנו עם ה"שלום" המעושה הזה.
אין תרגיל צבאי שלא מסתתים בכיבוש או התקפה על ישראל, אין פינה בסיני שאינה בסיס יציאה מתוחזק ליום ה"ע", לקליטת כוחות מצריים, רגע לפני שיעיפו את כוחות ה"שלום" מהמדבר.
הכל "רגוע" כי יש אינטרס.
יסתיים האינטרס, מצרים תשוב לתצורה הקודמת של מובילת המחנה הערבי נגד ישראל.
מה חשבתם שהם התאהבו בנו?!

"חוד החנית", מאז... ולתמיד...

ולעמת את השקרנים בני רמאים האלה עם העובדות בהתלהמות מאסיבית שתשתיק אותם ואת ההמון הנבער והדיסלקט שמריע לקריאות הלאומנייות העלובות שלהם לפחות לשנה.