בחינת המצע של מממשלת האחדות, אותו הציג ראש הממשלה איסמאעיל הניה לאישור הפרלמנט, מעלה, כי אין מדובר בבשורה מדינית חדשה ובעלת משמעות מבחינתה של ישראל. הוא מבטא יותר מכל לוליינות מדינית בניסיון לקבע את המעגל בין הדרישות המנוגדות של הפתח והחמאס במספר סוגיות, ובעיקר אינו מצביע על נכונות כלשהי להגמיש את עמדות היסוד הפלשתיניות, שעודן חותרות להביא לחורבנה המוחלט של מדינת ישראל. להלן ניתוח הנקודות החשובות במצע ממשלת האחדות:



מחויבות לדרך מנהיגי הטרור - הממשלה מביעה מחויבות ללכת לאורם של המנהיגים ההיסטוריים של התנועה הלאומית הפלשתינית, ששימשו כראשי ארגוני טרור ובהם: יאסר ערפאת (פתח), אחמד יאסין (חמאס), אבו עלי מוסטפא (החזית העממית), פתחי שקאקי (הג'יהאד האסלאמי) ואבו אל-עבאס (חש"פ). הדרישה לשחרור "האסירים הגיבורים" (שרובם ככולם טרוריסטים) מבטאת אף היא את אי זניחת דרך הטרור וראייתו כאמצעי לגיטימי במאבק בישראל. הצדקת הטרור עד מימוש זכות השיבה - ההתייחסות במצע לשאלת הטרור חד משמעית. "ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני, המעוגנת בכל האמנות הבינלאומיות. לעם הפלשתיני הזכות להגנה עצמית מפני כל תוקפנות ישראלית. הפסקת ההתנגדות תלויה בסיום הכיבוש ומימוש החירות, השיבה והעצמאות". במילים אחרות - הפתח והחמאס מודיעים, כי הטרור נגד ישראל ימשך גם לאחר נסיגתה של ישראל לגבולות 67' והקמת המדינה הפלשתינית. המערכה האמיתית והמכריעה תתנהל על שטחי 48'.
לבלוג המלא לחץ כאן