אהוב יקר!



אהוב יקר

בלילות קרים שוכבת אני לבד

ונזכרת בך, נזכרת אני ובוכה.

נזכרת באהבתנו הגדולה,

אהבתנו, שנגדעה בטרם עת.



אהוב יקר

מארץ רחוקה הגעתי,

ואותך לא הכרתי.

חיזוריך הרבים ותשוקתך אליי,

הביאו אותי לאהוב אותך, אהוב יקר



אהוב יקר

שירייך מתנגנים בליבי,

ועוד יתנגנו תמיד.

אני בוכה, בוכה ונזכרת,

נזכרת בך.

זיכרונות יפים השארת לי.

זיכרונות רבים ויפים.

זיכרונות עד אין קץ.

מה יפים מכתבייך ושירייך,

אהובי יקרי.



אהוב יקר

לאהוב אותך זה לשלם בכאב

לשלם בכאב רב.

הותרת אותי לבד בעולם הזה,

עם כל ההאשמות, העוינות והשנאה, השנאה רבה.

שנאה מהמון אנשים.

המון אנשים שציפו שסופי אהיה כשלך.



אהוב יקר

כל השנאה הרבה הזאת,

מהאנשים הרבים,

לא הפריעה לאהבתנו הגדולה.



אהוב יקר,

למרות קנאתך האין סופית

והאובססיביות שלך כלפיי

אוהבת אני אותך,

ורוצה לחזור להיות שלך.



אהוב יקר

אני לא מאמינה שהכל נגמר.

אני לא מאמינה, ולא אאמין לעולם.

אני לא משלימה עם היעלמותך מהעולם.



בלעדיך, לא יכולה אני להמשיך לחיות את חיי.

אך, שריד אהבתנו היחיד,

שדמותו כדמותך וחיוכו כשלך,

נותן לי את הכוח להמשיך ולחיות בלעדייך

אהוב יקר.



אני מאמינה שלא הכל נגמר,

ושעוד שוב נפגש,

אוהבת אותך אני אהוב יקר שלי.

השיר נדוש מדיי פטטי.
יש בשיר חזרה אין סופית על רעיון כל כך פעוט לדעתי ...
כבר בבית הראשון העברת את כל הרעיון המרכזי של השיר.
אין צורך לדעתי בכל הבתים האחרים השיר לא זורם לשום מקום וניתקע כבר בבית הראשון.
חוץ מזה הכתיבה צריכה קצת יותר לעניין, ככה כמו שזה זה עוד סיפור אהבה.
תנסי לעניין לחדש משהו
מקווה שעזרתי

לעמית, לא להיבהל - ככה לומדים לפעמים הבאות

אבל כמובן שאם את/ה מרוצה מהיצירה - זכותך...