"אנו טייסי חיל האוויר בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו ישראל." התרגשתי מאד לראות את סרטו של חיים הכט , ניתן היה לקבל או לרענן מושג אודות השוני בחיי העם היהודי היום ולפני60 שנה......על הרקע הזה צורם וכואב לראות ולדעת שיש פה בארץ צאצאים לאותו שלטון חושך הגדלים בקרבנו וגרוע אף יותר שחלק מאתנו אינו מבין ושכח את שהיה לא מזמן (גם פה בפורום יש להם זכר וסימן)
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
הרוב עדיין שפוי ובעל ערכים, המכיר את עברו ומביט קדימה וצועד לימים טובים. על השאר נאמר איסטרה בלגינה קיש קיש קריה.
"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"
אבל משום מה אני לא מצליח לייחס כזו חוסר חשיבות לציורי צלבי קרס על בית כנסת .......
אני לא כיניתי את הזוהמה הזו אומנות או דקורציה. תן לי את הצייר ואני מוציא ממנו פסל של פיקסו.
לא שחשבתי חלילה שאתה שווה נפש לחלאות הללו .
לנוכח כל ההוכחות המובאות בסרט לגבי אדישות העולם לנוכח הזוועות. למרות שכולנו ידענו את זה, הסרט ממחיש והרגשות עולים ומתפרצים. הקטע של הטיסה עצמה ריגש ומה שנאמר בקשר הדהד בראשי, כל מילה, כל צליל, כל תמונה... קולו של הטייס וטונו פשוט אמרו הכל...
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
אני לא יודע אם להיות גאה או מושפל. בכל מקרה אני עצוב.