לאחרונה כמה מהחברים הטובים שלי שהתגייסו לכמה מהיחידות המובחרות בצהל החלו להיפצע בזה אחר זה..
אחד עם שברי מאמץ רציניים בברך, אחד עם פריצות דיסק בגב ועוד כמה עם שברי מאמץ ופציעות אחרות שבגללם הם מרותקים לבית למספר חודשים וחלקם אף הוצאו מקרבי.

צמידות הארועים האלה הביאה אותי לשאלה:
האם באמת בסיירות וביחידות המיוחדות מקפידים על סרגל מאמצים מובנה באימונים?!

לא חבל על האנשים האיכותיים האלה, עם הפוטנציאל הכל כך גדול לתרום ולהיות לוחמים שנפצעים ככה כתוצאה מעומס יתר והזנחה?
במקום שהדרג מעליהם קצת יחשוב על הבריאות שלהם, הם נפצעים ומסיימים באפסנאות של הבסיס עם נזק וכאבים שילוו אותם כל חייהם?
למה אי אפשר לנהל יותר מעקב ובדיקות אחר הלוחמים ולאפשר לעצמות שלהם קצת מנוחה, שאני בטוח שלא תיפגע בחישול המנטלי והפיזי שלהם?

האם יש כאלה הבדלים בעומסים בין הגדודים והסיירות שהסרגל מאמצים לא מונע את הפציעות הרבות בסיירות?

אני בתור אחד שהולך להגיע ליחידה מובחרת מוכן להקריב את כל כולי,הן בפן הפיזי והן בפן המנטלי על מנת לתרום ככל יכולתי למדינה,
אבל אני כן רוצה לדעת שהדרג מעלי כן דואג לבריאות שלי ושאני לא אסיים עם נזק לכל החיים..
אני רוצה לסמוך על המפקדים שלי שכל מה שיגידו לי לעשות זה תחת סרגל מאמצים שלא יפגע בבריאות שלי..האם אני באמת יכול לסמוך על זה?

קיים סרגל מאמצים כלשהו הרי כולם מתחילים מהטירונות ..
בתור אחד שמתגייס ליחידה מובחרת אתה חייב להיות מודע לסיכונים הרבים ולעשות עם עצמך חושבים
לדעתי כמה שבן אדם יהיה מוכן ויתאמן הרבה... תמיד לסחוב 50,60 קילו על הגב יהיה לו קשה ותנועה לא נכונה יכולה להוביל לפציעה.
אתה חייב להבין שזה צבא ואתה כל הזמן תיהיה חשוף לפציעות וגם לכאלה שישארו איתך לכל החיים,
אבל היום זה לא כמו פעם ובטוח יותר דואגים ולא כולם נפצעים כן ..

כמו שאמרו לי צריכים לחתום על מספר אחוזי נכות לפני השירות זה נכון או שסתם הנפצה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Army_Boy כמו שאמרו לי צריכים לחתום על מספר אחוזי נכות לפני השירות זה נכון או שסתם הנפצה?

בולשיט

לעולם אשא דגלך בגאווה

והפציעה חמורה עד כדי כך שמורידים לו פרופיל
הוא מקבל איזשהם פיצויים ?

התגובה מלמטה - טעות בשירשור מצטער..


כן מביאים לך פיצויים אבל בטח מוציאים לך את הנשמה עד שנותנים אותם

אם זה יכלול אחוזי נכות קבועים ופיצויים- הכול תלוי בחומרת הפציעה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

רק במקרים קיצוניים..
מישהו חייב למישהו משהו?
אני מכיר אנשים בגדודים שנפלו על סמל מחלקה שהתעלל בהם ככה..בוא נגיד שחלקם נכים עד היום
וכן,בגדודים נפצעים המון ומי כמוני יודע..

השאלה היא אם יש קייס לתביעה- אחוזי נכות קבועים, הוכחה שהפגיעה נעשתה במהלך ועקב השירות הצבאי וכו'.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מה זאת אומרת? שאם אני נפצע הם לא מממנים את הטיפול?
נשמע הנפצה אני חושב שלא יבקשו ממני לחתום על דבר כזה

עריכה: חח עידו אמר בדיוק את התגובה הראשונית שלי כשקראתי את זה

ואני בטוח ש2 מתוך ה3 סחבו פציעות...

ביחידות כאלה אחרי הטירונות והאימון מתקדם אין דבר כזה סרגל אולי במדס"ים, אי אפשר לעשות סרגל לאימונים כאלה.

בתור אחד שהתחיל מסלול ביחידה מובחרת ולאחר 9 חודשים בצבא נפצעתי יותר נכון אני סוחב את הפציעה כבר הרבה זמן אבל רק עכשיו זה אובחן כמשהו רציני אני יכול להגיד לכם שחות מבמסעות ומדס"ים אין שום סרגל וגם אם אתה בטיסט זה לא עוזר ממש לי כמעט והלך הגב מזל שעצרתי בזמן הנכון ועכשיו אני יורד לגדודים בגאווה ועם גב טיפה שחוק

כמובן שגם אחרי אימון מתקדם יש סרגל מאמצים, אולי לא תמיד זה יראה לך מנקודת מבט של חייל, אבל יש. קרו מספיק מקרים של אנשים שנפצעו ואף מתו בגלל חוסר בסרגל מאמצים או סרגל לא מותאם (אהוד שניאור ז"ל - דובדבן לדוגמא ) הצבא לא יכול לעשות את אותם טעויות קשות. לכן יש סרגל לכל אחד ותמיד.
וככה שתכירו עם כל המוטיבציה שלכם והכל וכל מי שאמר כאן שהוא מוכן לתת הכל הן בפן הפיזי והן במנטאלי תמיד תכירו את הגבולות שלכם ואת סף הכאב. וזו לא בושה להפסיק משהו שאת חושבים שיפצע אתכם. יש לי מספיק חברים שבגלל המוטיבציה לא אמרו מספיק ונפצעו (כולל אותי, כשהתגייסתי אמרתי שאני לא מפסיק כלום עד שאני לא מעולף, והיום אני מבין שזה טעות).
ואני לא אומר שכן תסבלו ותנשכו שפתיים אבל נסו לפחות להבין את הסף של הגוף שלכם (כי זה פשוט לא שווה את זה, פציעת אימונים :\ ).
שיהיה בהצלחה.. ושמרו על עצמכם.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

כן השאלה איך יודעים מה הסף..
השאלה אם כשמרגישים כאבים קלים בגב וברגליים זה תמיד מרמז על פציעה ושברי מאמץ, או שזה נורמלי עד גבול מסוים..
אין מישהו שלא מרגיש בכלל כאבים מסוימים בשירות שלו ולכן קשה לדעת מתי מגיעים לסף, ויחד עם המוטיבציה זה גורר הזנחה ופציעות....לכן לדעתי ההשגחה צריכה לבוא גם מהמפקדים ואני לא בטוח שבאמת יש את ההשגחה הזו

כשאתה מתחיל להרגיש כאבים אפילו קטנים אתה צריך לקחת אחריות גם בגלל המקום שאתה משרת בו שאתה יודע שאפשר להיפצע בקלות לך לרופא ביחידה ותבדק.

וגם אם יקראו לך כוסית או משהו אחר שהולך להיבדק על כל כאב קטן שים זין זה הגוף והחיים שלך

יש חיים גם אחרי הצבא.

ההודעה לא ספציפית אליך כי הבנתי שאתה עדיין לא התגייסת פשוט הבעתי את דעתי בנושא

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

האחריות תמיד על המפקדים אבל בכל מקום יש מפקדים אטומים אין מה לעשות (ולצערי גם אני נגררתי והייתי ככה). בגלל זה צריך ללמוד מטעויות,ונסו להבין לבד את הסף שלכם, וכמובן שהסף שלכם הוא קשה לזיהוי מכיוון ש"הצעירים" עדיין לא מודעים למסוגלות שלהם ואף פעם לא הגיעו לרמות של פעילות מאומצת כמו שיעברו בצבא והם לא מודעים לכמה הם מסוגלים אז בהתחלה זה קשה וצריך לסבול הרבה ולמשוך את עצמכם כל פעם עד גבול היכולת שלכם עד שתדעו את רמת הסף שלכם

ממה שחבר שלי בשלדג מספר זה לא נשמע כאילו יש להם איזשהו סרגל מאמצים ובאמת הרבה אנשים נפצעו בטירונות יחידה, אבל ישנן יחידות אחרות שבהן כן יש דגש על סרגל מאמצים ויש דאגה גדולה מאוד לבריאות החיילים ....

I never give up, I never surrender, I never admit defeat.

מה שלא הורג מחשל
אם יש ספק אין ספק
הכל בראש!

בגדול

אפשר להסתכל על זה,
שהם לא מכשירים חייל בעלות של מליונים לכל חייל (לפחות באחת היחידות המובחרות) בשביל 4 וחצי שנים..
הם זקוקים למילואימניקים בריאים.
ולכן, אפשר להיות אופטימיים, ובאמת לנסות לפני הצבא לעבוד נכון.