13-04-2007, 18:14
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
התשובה שלי
אני לא יודעת באמת מה הייתי עושה. אני יודעת מה הייתי רוצה לעשות. מה שהייתי רוצה לעשות הוא לחלוק בבקבוק ולקוות לטוב. אבל ברגעי האמת, אי אפשר באמת לדעת מה אדם יעשה. מלחמת שרידות היא מלחמת שרידות ומול מוות בטוח אני מניחה שיצר השרידות שלי יגבר ואשתה לבד את הבקבוק. כדי לחלוק אותו בכל זאת במצב כזה אני אצטרך אמונה חזקה מאוד באלהים שבכל זאת יציל אותנו, אפילו אם זה ניראה כרגע כמוות בטוח. אם אין לי אמונה שלמה, עוד לפני שיצר השרידות ישתלט עלי לגמרי הייתי מעדיפה להכנס אפילו להזיות או למשהו שהוא תחילף של אמונה על הצלה כדי שאוכל לחלוק את הבקבוק, ולא לגרום במודע (או שלא במודע) למוות של אדם אחר.
אני מאוד מקווה שלא אגיע למצב כזה.
אתה יודע, מה שאמרת בהמשך מזכיר לי שיחה עם ידיד מאוד מבוגר שלי. הוא עבר את כל מלחמות ישראל, היה בפלמ"ח, פתאום שאלתי אותו אם הוא הרג מישהו בזמן המלחמה. הוא אמר שלא. ושנינו שמחנו על כך, כי זה יהיה על המצפון למשך כל החיים. אדם שהרגע, אפילו אם זה במצב לגיטימי כמו מלחמה, לעולם לא יהיה אותו אדם שלא הרג איש מימיו. יש דברים בלתי מוסריים שקיבלו מעטפת לגיטימית כמו: מותר להרוג אדם במלחמה. טוב, סתם נסחפתי. זה פשוט הזכיר לי...
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|