מותר לבכות/נתן אלתרמן

כן, ילדה, כן, ידיים דקות.
כן, עכשיו כבר מותר לבכות.
כן, מלאך קטוף ריסים ושיער,
כן, עכשיו כבר מותר. כבר מותר.
כבר הלילה רוגע וצח,
כבר הדוד יוזף קרמר הלך,
כבר הרדיו ספר ומנה
מה עשו לך, כבשה מעונה...
בכי בקול, כי מותר, אור- נפשי,
כי חופשי העולם, כי חופשי!
כי על ארץ רבה וגדולה
לא תפריע לך שום ממשלה.
שום פרמייר או מיניסטר עם תיק
לא יצעק: את הבכי להפסיק!
ולכן קבל עם ועדה
צעקי נא בדמע: תודה!
צעקי נא תודה לדודים
בעד כל, בעד כל הילדים!
וארבע חרויות האדם
תשתחווינה אלייך דומם,
והוגד: לפי כל החוקות
היא קיבלה את החופש לבכות.








יהי זכרם של בני האדם אשר נרצחו בדם קר ע"י הנאצים- ברוך.
------------------------------------------------------------------------------

גולשי "פרש" מוזמנים לכתוב ולספר, אם נכחו במשלחות מטעם "עדים במדים", בתי הספר, טיול שורשים ובכלל- נשמח שתשתפו.



מקור

יהי זכרם ברוך

נזכור אותם לעד, נזכור ולא נשכח, את אותם היהודים שנספו בשואה בידי המרצחים הנאצים.
נלחם למען קיום המדינה, ושהזוועות אללו לא יחזרו לעולמי עולמים בעמינו החזק.
אמן.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אני יגיד דבר אחד כל מי שכרגע יש לו תאפשרות לטוס לפולין עם הביצפר שווה לכם אפילו למצוא עבודה לקרוע תתתחת חודשיים ולהוציא כסף רק ל 8 ימים האלה זה היה השבוע הכי משמעתי בחיים שלי אתם רואים שם דברים מדהימים אם אתם רק קצת לא תהיו מפונקים שם ותתעלמו מהקור וזה ותקשיבו למדריך והכול זאת תהייה לכם חוויה לכל החיים


וכמובן שאם מישהו רוצה לשאול שאלות בקשר למסע פנו אליי פה לא בפרטי שאנשים בפורום יראו

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אולי תספר קצת איפה הייתם, מה היה הרגע שנגע לך הכי חזק, אולי יש לך תמונות להוסיף..

מצדיק.....פשוט חובה להיות שם!!!
והמקום הכי מרגש לדעתי (ולא רק לדעתי) זה מיידנק...לא יודע למה אי אפשר ממש להבין עד שאתה לא נמצא שם!

אלף מקומות כל מיני עיירות יהודיות שפשוט נעלמו מהעולם ולכו לבורות הירי אושוויץ ושאר המחנות השמדה וכו זה לא ייגמר אם אני יספר על הכול

הכי ריגש אותי אממ

היה שם איזה קטע באושוויץ שהראו את בית המשפט הנאצי עם כל מיני עונשים סאדיסטים אז היה תעונש לאלו שניסו להתאבד אם אני לא טועה

תא עמידה פשוט תא קטן איזה מטר מרובע דחפו לשם 4 אנשים והכריחו אותם לעמוד לילה שלם על הרגליים ובבוקר ללכת לעבוד עד הלילה ואז הם חזרו לתא
בקיצור לא הרשו להם לשבת/להישען או כל דבר בסגנון

ככה עד שמתו לקח בערך איזה שבועיים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סבתי שושנה ז"ל איבדה את רוב משפחתה בשואה למזלה אהבתה הגדולה לארץ גרמה לה לעלות 5 שנים לפני התחלת ההשמדה. לסבי יצחק ז"ל הסיפור קצת יותר עצוב:
משפחתו של סבי הייתה ענייה מאוד הם ידעו שלא יצליחו לגייס כסף כדי לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ אך עשו מאמץ כביר כדי לכל הפחות להציל את סבי שהיה הצעיר במשפחה. הם הצליחו לגייס כסף לכרטיס אחד לארץ באוניה. אחותו של סבי הביאה לו תכרטיס ,ונתנה לו חיבוק אחרון בנמל. סבי עלה לאוניה ולעולם לא ראה את משפחתו שוב. כל משפחתו של סבי נספתה הוא היחידי שניצל. לא היתה לו מטרה לחיות ושהגיע לארץ התנדב לצבא הבריטי כי תחושת הנקם היא זו שהשאירה לו איזשהו טעם לחיות הוא נסע לאיטליה עם חבריו לנשק בצבא הבריטי ולחם והרג גרמנים רבים כעבור שש שנים התגייס להגנה.
ואני ? אני הרגשתי את החוסר הזה בערבי החג הקרים שהייתי קטן לפני שסבי וסבתי נפטרו המשפחה מצד אימי הייתה מאוד מצומצמת והיו יכולים להיות לי הרבה דודים ,סבים וקרובים היום אלמלא השואה ..
מעולם לא כאב לי בסרט כמו בסרט "אנה פרנק" , דמעות זלגו מעיני..
לראות את אחיי היהודים הולכים בהמוניהם להשמדה ואני יושב חסר אונים מול המסך יודע שאיני יכול לעשות כלום לשנות את מה שהיה , שאיני יכול לעזור להם ..אילו רק יכולתי להושיט יד ,
לעזור לאחי היהודים , לפגוע בנאצים הארורים..אך איני איני יכול..
מה השואה לימדה אותי? השואה לימדה אותי יותר מכל כמה חשובה המדינה שלי כמה חשוב לשמור עליה ולא לקחת אותה כמובן מאליו. להעריך כל עץ, כל ילד שנולד ,כל נשימה ,כל שקיעה וכל זריחה לדעת לשמור ,לטפח ,ויותר מכל לתת מעצמך למדינה ולאדם שלצידך. מדינתו חזקה לא בגלל גודלה ולא בגלל עוצמתה הכלכלי או הצבאי או הטכנולוגי מדינתו חזקה בזכות האנשים הטובים שחיים בה. ולכם חברי פורום מו"ס המסר שאני יכול לתת לכם מסיפור הזה הוא תתגייסו לצבא ,תרמו למדינה ותעזרו לה להיות חזקה ולדאוג שדברים נוראים כאלה לא יחזרו על עצמם.

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה התקיים זו השנה השלישית ברציפות מבצע פרח לניצול, בו מחלקים אלפי חיילים תעודות הוקרה לניצולי השואה. הפרויקט, עליו מנצחים חיל החינוך והנוער והקרן לרווחת ניצולי השואה, מתקיים מדי שנה לקראת יום הזיכרון ובא להביע הערכה ותודה לניצולי השואה על תרומתם לבניין המולדת.

כ-7,000 חיילים בכל הדרגות, בראשם הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ביקרו למעלה מ-4,000 ניצולי שואה בביתם. החיילים שמעו מהניצולים את סיפורי הגבורה וההישרדות שלהם, וכן על עלייתם והשתקעותם בארץ. בנוסף לרמטכ"ל פקדו את בתי הניצולים קצינים בכירים רבים, ביניהם מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, מפקד חיל הים, האלוף דודו בן בעש"ט, ראש אגף הלוגיסטקה והמרכזים, האלוף אבי מזרחי, ראש אגף התקשוב, האלוף עמי שפרן, ראש אגף משאבי האנוש, האלוף אלעזר שטרן, קצין החינוך הראשי היוצא, תא"ל אילן הררי, קצין החינוך הראשי הנכנס, תא"ל אלי שרמייסטר, קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר חזי לוי ועוד בכירים רבים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

המונח אנטישמיות מציין שנאת יהודים. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השֵמִיִים", דהיינו, שנאה כלפי כל העמים ממוצא שמי, אשר עליהם נמנים, בין היתר, היהודים והערבים (שמיים הם צאצאיו של שֵם בן נח). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד. מעולם לא שימש מושג זה לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים, ובמהלך ההיסטוריה גם עמים שמיים, כדוגמת הערבים, היו נגועים (ונגועים גם כיום) באנטישמיות.

הסיבות (או התירוצים) לאנטישמיות במהלך ההיסטוריה הן רבות, ואלו הן: שנאה על רקע דתי, שנאה על רקע כלכלי, שנאה על רקע תרבותי ושנאה על רקע גזעני. בהיסטוריה נהוג לחלק את האנטישמיות לאנטישמיות מודרנית ולאנטישמיות מסורתית כאשר האנטישמיות המודרנית נבנתה כקומה נוספת מעל לזו המסורתית.

המפלגה הנאצית או בשמה המלא, מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית הסוציאליסטית הייתה תנועה פוליטית שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר. למפלגה הייתה משנה סדורה, שעיקריה לאומנות פאן-גרמנית, גזענות ובמיוחד אנטישמיות, אנטי-ליברליזם, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-קומוניזם.
עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בשנת 1933 הביאה מאוחר יותר לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.

השואה היא הכינוי שניתן לרצח-העם ("ג'נוסייד"), והנסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי, שביצעו הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השניה. במידה פחותה נרצחו בשואה גם בני קבוצות אחרות שנחשבו ל"נחותות" לפי עקרונות הנאציזם - ביניהן צוענים, בני מיעוטים אתניים שונים, הומוסקסואלים, עצירים פוליטיים ואנשים נכים וחולים. השמדת קבוצות אלו הייתה שיטתית ועקבית פחות. אין ידיעה מדויקת על מספר הקורבנות היהודים בשואה, אך מקובל להעמידו על שישה מיליונים. משערים שבצירוף הלא יהודים עומד מניין הנספים על אחד עשר מיליון. בהגדרתה הרחבה מתחילה תקופת השואה כבר ב-1933, אז עלתה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר לשלטון בגרמניה והחלו רדיפות היהודים. בהגדרתה הצרה יותר תקופת השואה היא תקופת מלחמת העולם השניה.

השואה - מונחים


ערך זה מכיל הגדרות קצרות למונחים הקשורים לשואה:

• גרמניה הנאצית: כינוי לגרמניה בתקופת השלטון הנאצי (בשנים 1933-1945).

• אס אה: "החולצות החומות", פלוגות הסער של המפלגה הנאצית. אוסף ביריונים פאשיסטים שעזרו למפלגה הנאצית לעלות לשלטון ע"י אלימות. אחרי שעלה לשלטון, חיסל היטלר את ראשי ה SA בליל הסכינים הארוכות.

• גסטאפו: המשטרה החשאית, הייתה אחראית על השמדת היהודים ועל השמירה במחנות ההשמדה.

• אס אס: ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, היה אחראי על כל מחנות הריכוז בשטחי הכיבוש הנאצי. מפקדי ושומרי מחנות הריכוז וההשמדה היו חיילי אס אס.

• המשרד הראשי לביטחון הרייך: ארגון שהוקם על-ידי היינריך הימלר, באמצעות מיזוג של ה-SD (שירות הבטחון) ומשטרת הבטחון שכללה את הגסטאפו (המשטרה החשאית) והקריפו (משטרת הפלילים, Kriminalpolizei).

• איינזצגרופן (מגרמנית - עוצבות מבצע) יחידות השמדה של האס אס, שנילוו לוורמאכט בכיבושיו ועסקו בהשמדת אוכלוסייה שהייתה לא רצויה לנאצים.

• ורמאכט: הצבא הגרמני (לא כולל הוואפן אס אס).

• ליל הבדולח: הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, שבו נערך בכל רחבי גרמניה פוגרום ביהודים. כונה כך בשל הזגוגיות הרבות שנופצו באותו לילה, בבתי היהודים ובעסקיהם.

• חוקי נירנברג: חוקים בגרמניה הנאצית, שמטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מהיהודים ומכל מי שאינו עונה להגדרה של גרמני "טהור".

• ועידת ואנזה: ועידה בה החליטו ראשי המשטר הנאצי על תיאום הפעולות לביצוע "הפתרון הסופי בנוגע לשאלה היהודית", קרי - השמדת יהודי אירופה.

• הפתרון הסופי: תוכנית כללית שמטרתה הייתה להשמיד כליל את כל יהודי אירופה בדרך המהירה ביותר.

מקור