מאי 1967: ארה"ב נערכת לתקוף את ישראל.
ערב מלחמת ששת הימים הוטל על צבא ארה"ב לתכנן מבצע התקפי נגד המדינה שתפתח במלחמה נגד שכנתה - מצרים או ישראל - כדי לשמור על הסטטוס קוו במזרח התיכון ולמנוע עימות בין גושי. פרסום ראשון.
*אשמח אם מישהו יוכל לתת לינק לגרסא הלא-מתורגמת של המאמר, חיפשתי ולצערי לא מצאתי.

ועכשיו לנושא של השרשור - האם אנחנו צריכים לעשות אותו דבר?
אם כבר ב-67' לארה"ב היו תוכניות-התקפיות נגד ישראל, אתם יכולים להיות בטוחים שאי-שם בפנטגון יש איזו תוכנית 'קיעָרקוּעַ' בשביל חיל-האוויר והיכולות הבליסטיות של ישראל, ואולי גם בשביל צוללות ה-'דולפין' כדי שלא נוכל לתקוף את איראן.
אז השאלה הנשאלת היא האם גם חיל-אוויר צריך להתכונן לתקיפת שדות-תעופה אמריקאנים במזרח-התיכון?
בעבר כבר ניסיתי להראות שאפשרות כזאת קיימת, וכמובן זכיתי לתגובות-חריפות ביותר בלשון-המעטה P=.
אבל, אם יש מזבח כלשהוא, שעליו אנחנו צריכים להיות מוכנים להקריב את קורבן השותפות\ידידות עם ארה"ב, זה הרי ה'מזבח' הזה - עצירת או אפילו עיכוב מדינת-אויב שזועקת יום-יום להשמדתנו מהשגת היכולת הטכנית לקיום שואה שנייה.
-לא?

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

אנחנו מדינת חסות, וכיוון שכך כדאי שנבין את מגבלות הכח שלנו ומגבלות יכולת התמרון שלנו.

זה אבסורד. עוד יותר אבסורד הוא שישראל תתקיף מטרות אמריקאיות.

הם לא צריכים כאוס במזרה"ת והתמודדות עם מעצמה אזורית ודמוקרטיה ידידותית ואנחנו לא צריכים, איך לומר, את סופה של מדינת ישראל או למצער את סופה של ישראל כמדינה מפותחת ומכובדת.

אם ישראל תתקוף את איראן כנגד רצון האמריקאים הם כבר ימצאו איך להגיב, אבל בטח שלא בדרך צבאית.

שמע, גם אם יחשבו לרגע על לתקוף את ארה"ב, תזכור שאת רוב תקציב הבטחון אנחנו מקבלים מהם, כך שזה יגמר די מהר. חוצמזה, אולי לנו יש צבא חזק מאוד, אבל להם יש צבא גדול מאוד. וכשאני אומר גדול אני מתכוון 1,426,713 סדירים ו2,685,713 מילואים.

Canon 550D

א. מקורו של החלק הארי בתקציב הביטחון הוא בכל זאת מדינת ישראל.

ב. מי בכלל השווה בין צה"ל לצבא האמריקאי?

ג. אין דבר כזה "יחשבו לרגע". לא יחשבו את זה אפילו לאלפית הרגע.

*עד עכשיו, לצערי, לא קיבלתי באמת תגובה 'רצינית', הכי קרוב לזה, אולי, זאת התגובה המצוטטת:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אין סימטריה ביחסים בינינו לבין ארה"ב, אנחנו מדינת חסות, וכיוון שכך כדאי שנבין את מגבלות הכח שלנו ומגבלות יכולת התמרון שלנו.

לא הייתה ולא תיהיה סימטריה בינינו (צה"ל) לבין חיזבאללה, למרות זאת רוב העולם ורוב הציבור בישראל מאמינים שחיזבאללה ניצח ואנחנו הפסדנו.
הכל תלוי בשאלה של איך אתה מגדיר 'ניצחון' במקרה הזה.
בתורת-הלחימה הכוללת, 'הקלאסית', של צה"ל ומדינת ישראל, על-מנת להשיג ניצחון עליך לנטרל את יכולותיו המזוינות של האויב בסבב האלימות הנוכחי (להשיג הכרעה).
כמובן שזה לא יהיה המקרה בתרחיש שאנחנו מדברים עליו.
במקרה הזה המטרה-העיקרית שלך היא לבצע את התקיפה באיראן, תוך-כדי מזעור כל מעשי-איבה בינינו לבין ארה"ב.
אבל כמובן צריך להתחיל בהתחלה ולא באמצא, אז קודם כל אני פשוט מרגיש, עוד פעם, מחויב להזכיר שהסיכויים שאיזשהוא עימות בינינו לבין האמריקאנים בעיניין הזה מאוד מאוד מאוד קלושים, מנסיבות מובנות כמובן.

ההתחלה של מערכה מסוג זה היא כמובן דיפלומטית, אני מתכוון שבתרחיש הנ"ל האמריקאנים לא יאפשרו למדינת-ישראל לבצע תקיפה באיראן, ובשבילם זה ממש יהיה "יהרג בל יעבור".
במקרה הזה כמובן, צריך לשאול איך חיל-אוויר צריך להתנהג.
האם יתקוף ישירות שדות-תעופה אמריקאנים, או ילווה את מטוסי-ההפצצה במטוסי-יירוט ויחכה לפתיחת מעשי-האיבה מהצד האמריקאני?
חשוב לציין, כי מבחינת משפט בינ"ל, ברגע שחיל-האוויר נכנס לשטח-טריטוריאלי-אווירי לא-לו (אני מתכוון לעיראק), אוטומטית, בו-בזמן בו-במקום, חיל-האוויר פתח במעשי האיבה מבלי שירה ירייה אחת, ולארה"ב וכוחות-הקואליציה, תחת מנדט האו"ם, יש כל זכות ואף חובה לפעול על-מנת להסיר את האיום שחיל-האוויר הישראלי מציג.
כך שבהחלט ניתן לטעון, שעדיף לפגוע פגיעה-נקודתית תוך שימוש בחמ"מ-האיכותי-ביותר בשדות-תעופה אמריקאנים בעיראק, וכך להציל חיי-אדם בשני הצדדים.
השאלה הבאה היא האם יש לכוחות-הקואליציה-הקרקעיות בעיראק יכולות אנטי-אוויריות, כמה ואיכותן, והאם צריך לטפל גם בהן.
השאלה אחר-כך שצריך לשאול היא האם חיל-האוויר במקרה כזה צריך לפעול רק כנגד איומים-אווירים בעיראק, או שהוא צריך להקדים תרופה למכה ולהפציץ שדות-תעופה אמריקאנים במזרח-התיכון בכלל, כגון באזור המפרץ-הפרסי, בסעודיה, או אולי אפילו בטורקיה?(!)
-כמובן שלפי דעתי, צריך לנטרל את שדות-התעופה שמהם יוצאים מטוסי-ארה"ב להפיל מטוסים שלנו, ולא לפעול כנגד שדות-תעופה שלא הצטרפו עוד למערכה.

עוד דבר שחשוב מאוד לציין אותו, הוא שהמזרח-התיכון, עקב חשיבותו האסטרטגית הגבוהה, החליף למעשה את אירופה בעולם ה'פוסט-מלחמה-הקרה' וה'פוסט 11\9' כזירה העיקרית לכוחות ארה"ב.
הדבר השני שצריך לציין, הוא שבמידה ומקרה כזה אכן יתרחש, זאת תיהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה-בעלת-נשק-גרעיני תתקוף מדינה אחרת בעלת-נשק-גרעיני בפומבי.

*התגובה הזאת היא כמובן רצף של רעיונות (אולי אפילו פנטזיות-פרועות), לא יותר מזה. אני מנסה פשוט לא לגרום לשרשור הזה להפוך למיותר וחסר-תוכן.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

ראשית, אתה כנראה מניח שהאמריקאים יוותרו על זכות התגובה שלהם. אין למדינת ישראל אמצעים לנטרל את האמריקאים באזור גם אם נקצה את כל חיל האוויר לשם כך. יש להם סד"כ גדול של מטוסים שפזורים בשדות תעופה במדינות המפרץ, בנושאות מטוסים, ועוד. יש להם צוללות וספינות חמושות בטילים, ויש להם מן הסתם יחידות נ"מ פרוסות בכל האזורים הרלוונטים. מובן שאם תעסיק את חיל האוויר הישראלי המפואר בניטרול האמריקאים, תצטרך לטפל בתכנית הגרעין האיראנית במה שיוותר - פלס"ר גולני רכוב על חמורים.

מעבר לזה, המשמעות המדינית של עימות כזה היא קטסטרופלית לישראל בערך כמו פצצת גרעין איראנית. הכלכלה הישרלית שאפשר להתגאות בה מאד תלויה ביחסים עם ארה"ב, והיא והשקל יקרסו אם הנשיא האמריקאי יודיע שארה"ב שוקלת מחדש את יחסיה עם ישראל. לא צריך אפילו עימות צבאי שזה יקרה. בישראל רווית הפטפטת והחשופה מאד למודיעין האמריקאי אני מקווה מאד שאיש אפילו לא מעלה בדעתו להכין תכנית מגרה כזאת, אפילו לא תכנית קטנה שנכנסת לקופסת גפרורים. ברור לך שחשיפה של תכנית כזאת תערער לחלוטין את היחסים שלנו עם הסנדק שמגונן שלנו. ופה מודגם חוסר הסימטריה בין ישראל וארה"ב - לארה"ב מותר שיהיו תכניות מגרה כאלה.

בקיצור, אני מניח שלא קבלת התיחסות רצינית, משום שהשאלה / הצעה שלך היא כל כך הזויה.

תרחיש הזוי לחלוטין.

מה כן גם שעדיף לישראל לחטוף מאירן מאשר לחטוף מארה"ב, דבר שיביא לגלות נוספת...
מה עוד שאל תשכח שיש לובי יהודי חזק וגם לובי אוונגליסטי אוהד ישראל חזק בארה"ב.
ככה שלדעתי כל הדיון הזה מיותר...

תרחיש פחות הזוי מזה שהצעת...

לצערנו יש לנו איומים הרבה יותר מוחשיים ומציאותיים מכדי להתעסק בתסריטים שאפילו בהוליווד לא מעיזים לחשוב עליהם.

עין הסערה..רואים הכל ..ולא מאמינים.