|
במקור נכתב על ידי slipkorn
תודה, אנלא בטוח אם זה קשור לשכל, זה די טיבעי.
תיראה, אני מבין באיזה מצב המדינה שלי נמצאת, ואין לך מושג כמה יצורי מצפון יש לי לפעמים כשאני חושב על וכמה אגואיסטי זה לעשות מה שאני רוצה כשאנשים מתים.. אבל גיוס לקרבי דורש ממני לוותר על מי שאני.. אם היית מכיר אנשים
שמכירים אותי והיית שואל אותם עלי הם ישר היו אומרים לך מטאל, אוזניות באוזניים חצי מהיום, וגיטרה.
כן, לחלק מהאנשים פה זה ניראה כדבר שלילי, הרבה אנשים רואים את זה בצורה שלילית, אבל אתם יודעים מה?
בכל מהלך החיים שלי תמיד הרגשתי שאני לא מי יודע מה בכלום, אני תלמיד בינוני, אני גרוע בספורט, אני לא ממש הייתי טוב במשהו ותמיד היה חסר לי משהו שיגרום
לי להרגיש שוואלה אני שווה משהו, וואלה אני מתקדם במשהו, אני מוציא מעצמי, אני משקיע בעצמי.
להצליח קטע נגינה ולגרום לאנשים להתלהב ממני זה בהחלט גורם לי להרגיש אחרת, להלחין ללהקה שלמה תופים,בס,גיטרה,קלידים,כינורות,זמרות זה בהחלט נותן
לך הרגשה נפלאה אחרי שאתה מסיים לכתוב שיר כזה ואז אנשים מתלהבים ואומרים שאתה טוב.
זה אמנם ניראה לחלק פה חבר חשיבות ולא תורם לחיים כמו יחידה קרבית.. אבל, העולם הזה של המוזיקה נתן לי משהו שאף עולם אחר לא נתן לי, באותה מידה שיחידה
קרבית יכולה להטיב איתי, היא יכולה גם להרע עלי כי אני בטוח שאני אשכח את הנשק עשרות פעמים, שיצחקו על איך שאני אעשה דברים או כל מני דברים כאלה..
ורוב הפעמים ככה זה יוצא.
קשה לי לוותר על המוזיקה כי אני מרגיש שהיא מעניקה לי המון, שהיא הסיבה שבגללה אני קם בבוקר, אני מודע לכך שהמדינה זקוקה לי, אבל אני בספק אם אחד כמוני יכול לעזור לה ואני גם די בטוח
שפרידה מעולם המוזיקה תכניס לדיכאון די גדול.
בכל מיקרה תודה על ההבנה, בפורומים אחרים התנפלו עלי והתייחסו אלי רע.
|