|
אשמח אם מישהו יביא את תוכן ההרצאה של גיא בכור
כל השאר כבודם במקומם מונח - וראוי שיישאר שם, באותו המקום.
מי שנכשל כישלון מחפיר,יקר, חרוץ בעיראק ובלבנון - שלא ינסה ללמד מהי לוחמה א-סימטרית ושאר ירקות.
וכי מה יכול קצין אמריקני ללמד אותנו על המוק'וואמה שאנחנו לא למדונ בעצמנו, בדרך הקשה בלבנון ובשטחים?
הרי בעצם הימים הללו הנשיא שלו מבקש להוסיף עוד עשרות אלפי חיילים בעיראק!
במקום להוציא את הכוחות שלו משם, ולהתארגן באסטרטגיה אחרת לחלוטין, כל הממסד הצבאי האמריקני סבור , כעת חיה, כי יש להוסיף עוד ועוד חיילים וכוחות.
סינדרום וייטנאם חוזר במלוא עוזו.
יוהרה, חוסר כבוד ליריב, אימוץ הגישה של מה שלא הולך בכוח יילך בעוד יותר כוח...וכו'.
בסרט הזה הייינו גם אנחנו בלבנון - והשכיל לראות זאת אהוד ברק שברח משם כל עוד נפשנו בנו.
ועוד משהו:
עצם השימוש בביטוי לוחמה א-סימטרית נגוע ביוהרה, בהתנשאות על פני היריב. כאילו לצד אחד (המערב) יש כל האמצעים והציוד, כ"א וכו' - ולצד השני יש מעט מאד או כלום.
נובע ממנו כי ליריב חסר משהו. ולפיכך -ניתן למחוץ אותו אם רק נגלה את נקודות החולשה שלו.
זהו כשל החשיבה המרכזי בהתמודדות עם המוק'וואמה. זאת הטעות הגדולה שמסנדלת את החשיבה הצבאית המערבית בשנים האחרונות, והופכת את צבאות המערב לחבורת ברווזים במטווח של המוק'וואמה.
ואני טוען שמדובר בלוחמה סימטרית להפליא, בה ליריב יש יתרונות ברורים על המערב. אלא שהמערב טחו עיניו מלראות זאת.
לוחמה א-סימטרית? ומי טובח בעצם הימים האלו בחיילי ארה"ב בעיראק, מזנב בהם וצד אותם כמו ברווזים במטווח? מי "שכנע" כבר את רוב הציבור האמריקני שהישיבה בעיראק הינה טעות וצריך לסגת משם מהר ככל האפשר ללא שום הישג? זהו יריב סימטרי להדהים. חד. נחוש. אינטלגנטי. מפוכח. יריב שמפצה בשכל רב ובתחכום מבצעי על חולשותיו הידועות - וגובר בכוח השכל על העוצמה האמריקנית האדירה.
כי זאת יש להבין: ארה"ב בעיראק וישראל בלבנון מתמודדות עם יריב שקול. סימטרי להפליא.
אלא שלא קל לראות את הסימטריות שלו...ולפעמים, עד שמפנימים זאת - זה מאוחר מדי ואתה שקוע בתוך הבוץ עד אוזניך.
ברור שכאשר משווים עוצמה צבאית בדרך המקובלת - עלולים להתפתות ולחשוב שמדובר ה"לוחמה א-סימטרית" מול יריב חלש.
אלא שהיריב לא משחק לפי הכללים שלנו. מה לעשות...
אל קאעידה וחיזבאללה לא בונה חטיבות טנקים ודיביזיות משוריינות - כי הוא יודע שהן תושמדנה תוך ימים ספורים על ידי העוצמה הצבאית המערבית שנבנתה ותוכננה ותורגלה בדיוק לתסריט הזה: השמדת צבאות סדירים. הם לא משחקים במגרש שלנ - ואנחנו מסרבים להבין זאת. הם לא מכירים בממדים לפיהם אנחנו מגדירים כוח צבאי ועוצמה.
אש? תמרון? מודיעין? זה לא מדבר אליהם. חפשו אותם.
הם משחקים בממדי הזמן, ההתשה, האמונה. ואלו הם ממדים אחרים לחלוטין המשנם את המשוואה. אם נשווה את הצדדים היריבים מול ממדים אלו - ניווכח שמדובר באויב סימטרי להפליא. כל דברי ההבל בדבר לוחמה א-סימטרית ייעלמו. נקבל שני יריבים שקולים, עם יתרון משמעותי דווקא לצד "החלש" - המוק'וואמה המוסלמית.
רוצים להכריע אותם רק עם עוצמת האש והתמרון ? תצטרכו לבצע ג'נוסייד בעיראק. אם יהרגו את כל העיראקים - מן הסתם ייהרגו גם אנשי המוק'וואמה המוטמעים עמוק באוכלוסיה.
ומכיוון שג'ינוסייד אינה האסטרטגיה המערבית המקובלת - לא נותר אלא לפתח אסטרטגית נגד, שתיתן מענה נגד המוק'וואמה.
וכזאת איננה נראית באופק.
ישראל עשתה משהו שמתקרב לזה בשטחים אחרי חומת מגן. ונחלה הצלחה רבה. הסיכול הממוקד, פגיעה מתמדת במנהיגים דתיים וצבאיים, שימוש מאסיבי במחסומים וחסימות פתע, פשיטות ליליות, מערצים המוניים להפקת מודיעין וגיוס משתפי"ם, כיבוש השטח והשליטה בו מרחוק ללא חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה היוצר קווי תנעה ואספקה ארוכים, המינעות מיצירת מוקדים קבועים כמו מוצבים וכו', בידוד השטח מפני כניסת לוחמים ואמצעים זרים וכו'. ולמרות הכל - ישראל לא הצליחה לדכא את המוק'וואמה לחלוטין. בלבנון לעומת השטחים היא נחלה כישלון חרוץ.
הנשק שלהם הוא הסבלנות. ניצול ההזדמנות הקטנה. האמצעים הפשוטים. ביזור הכוח. היטמעות. ניצול אוכלוסיה אוהדת. אסטרטגיית הפגע וברח. החסכון בכוח.
והם הביאו אותה לידי מיצוי וזיקוק מרשים בעיראק שם הם מכים את צבא ארה"ב מכות קשות.
אז איך תגדירו את לוחמה סימטרית כאשר מדובר על מלחמה מהסוג של עיראק 2003 או לבנון 2?
ונניח שיבוא מאן דהוא וימצא הגדרה יפה למונח "לוחמה א-סימטרית". האם הוא ישרת את המטרה העליונה, שהיא הבסת אסטרטגיית המוק'וואמה בכבודה ובעצמה?
שהרי מה שמסתתר מאחורי המילים, מה שמניע את היריב בעיראק 2003 ובלבנון 2 הוא אסטרטגיית הלחימה המכונה "מוק'וואמה" - ההתנגדות.
זוהי בעצם התאמה של שיטות לוחמת הגרילה של ויטנאם לעידן המודרני ולאופי המיוחד של הלוחם המוסלמי.
שימוש מאסיבי במטעני צד מתוחכמים נשלטים מרחוק, לוחמת מתאבדים, ירי צלפים, מכוניות תופת, תקיפת שיירות, חיסול מאסיבי וחסר רחמים של משתפי פעולה , שימוש מאסיבי בלוחמת מידע ותקשורת -כל אלו הן שיטות לוחמת גרילה שעברו התאמה לעידן המודרני.
לפיכך, מי שמדבר על "לוחמה א-סימטרית" ראוי שיחליף את המונחים שלו:
לא התמודדות עם יריב א-סימטרי, מונח הרומז לחולשתו של היריב (שאיננה קיימת באמת!) , אלא - מציאת דרכי התמודדות יעילות עם לוחמת הגרילה/המוק'וואמה.
אסטרטגיית המוק'וואמה הינה שוות ערך, אם לא עולה, על אסטרטגיית הלחימה המערבית המבוססת על אש ותמרון.
התוצאות עד כה בזירות עיראק לבנון ואפגניסטן מוכיחות הצלחה מסחררת שלה. המערב לא השיג אף אחת ממטרותיו האסטרטגיות המוצהרות, ויש רושם כי עוד שנה שנתיים - ארה"ב תברח עם הזנב בין הרגלים מעיראק כשהיא משאירה "כאוס" אחריה.
והיא תברח אם קצב האבידות שלה והשחיקה של חייליה בעיראק ימשיכו להיות כמו שהם היום.
בישראל, מבחינה זאת, ההחלטה הכי חשובה של ברק ואולמרט היתה לצאת מלבנון כמה שיותר מהר, לא חשוב ההסדר שיושג, [אולמרט] או להימנע ממלחמה [ברק] ולצאת משם. לשמוט את השטיח מתחת לרגלי המוק'וואמה.
אנסה לאפיין אסטרטגית נגד ללוחמה נגד המוק'וואמה/גרילה מוסלמית מודרנית:
1. הימנע מנוכחות צבאית קבועה בשטח - משמע, יש להוציא את כל הכוחות הסדירים מהזירה.
2. חלק את הזירה לתאי שטח קטנים מספיק שיאפשרו שליטה יעילה במודיעין, תצפית ואש.
לכל בית, ציר, כביש, שביל יש לתת קוד זיהוי. מיפוי השטח צריך להעשות בצורה מדויקת ולהתעדכן כל הזמן.
3 אחרי החלוקה לתאי השטח ובידודם - יש לטפל בכל תא שטח בנפרד. בגישת הפרד ומשול:
תחילה יש לבודד תא שטח באמצעות מחסומים, תצפיות, מארבים, שליטה באש מנגד וכו'.
לאחר מכן - להכריז על עוצר, לפרוס מחסומים ניידים, לבצע מעצרים המוניים, לבצע גיוס מאסיבי של משתפי"ם מהאוכלוסיה, לבצע סיכולים ממוקדים של פעילי טרור תוך מאמצים עילאיים לא לפגוע בחפים מפשע.
שיטת הפעולה המועדפת צריכה להיות של כוחות קומנדו קטנים, ניידים, המכירים את השטח ומתמחים בו עד לרמת הבית הבודד.
4. יש לאמן ולהפעיל גם כוחות מסוערבים, שייטמעו בשטח ויזרעו מבוכה הלם ובלבול בקרב האוכלוסיה הוטה לשתף פעולה עם אנשי הטרור.
5. לכל תא שטח כזה ימונה מפקד שיהיה אחראי בלעדית לכל מה שמתרחש שם.
6. על המודיעין ליצור תמונת מודיעין ראשונית ולעדכן אותה כל הזמן מתוך מטרה להגיע לתמונה עדכנית ואמיתית ככל האפשר- שתאפשר סגירת מעגלי אש וסיכולים ממוקדים של אנשי טרור בקבועי זמןם קצרים הנאמדים בדקות ספורות. לשם כך יש להכפיף ולשעבד את אמצעי האש המדויקת והאש מנגד למפקדי תאי השטח ומפקדי המשנה שלהם שיהיו תחת פיקודם הבלעדי. כוח מסוקי או מטוסי קרב יוכפף למעשה לשליטת אנשי המודיעין והמבצעים של תא השטח - ולא לפיקוד אווירי מרכזי או דיוויזייוני כלשהו. עוצמת האש תימצא היכן שהיא משפיעה הכי הרבה: היכן שזקוקים לה ביותר.
יש להגיע למצב כזה שאם תצפית מזהה בודאות חוליית מניחי מטענים או רכב עם חשודים בטרור נוסע -
היא תוכל לכוון את אש מסוק הקרב או המטוס בדיוק, באופן מיידי, בלי לעבור דרך מצכת פיקוד היררכית ארוכה ובעייתית זה צריך להיות ממש . point & shoot.
שימו לב שאסטרטגיית החלוקה לתאי שטח מאפשרת לכוחות להתמקד בכל פעם בתא שטח אחד - ולא מחייבת טיפול מקביל בכל תאי השטח. היות ומניחים שכל הכוחות הסדירים דוגמת המארינס הוצאו מהשטח - אסטרטגיה זו לא רגישה לזמן בממד האבידות והשחיקה. אם תא שטח X רוקן מכוחות שלנו - יכולים אנשי הטרור לשוטט בו ולהשתולל כאוולת נפשם - הם לא ימצאו מטרות למטעני הצד או המתאבדים שלהם !
נערך לאחרונה ע"י שטורס בתאריך 04-05-2007 בשעה 11:51.
סיבה: תיקון שגיאות
|
ראשי
צ'אט
12-04-2007, 16:47
מצב כלאיים
