
08-05-2007, 21:31
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
מקרה גלעד שליט הוא קלאסית לקושי האדיר שבתפקיד ראש ממשלת ישראל.
גלעד שליט חי ומוחזק בידי שניים וחצי ארגוני טרור (חמא"ס, וועדות ההתנגדות העממיות,
וארגון-הדמה "צבא האסלאם"). גלעד הוא לוחם ישראלי שנפל בשבי אגב פעילות הגנתית בתוך
שטח מדינת ישראל.
לממשלה אין בכלל זכות לשיקול דעת באשר למאמץ שעליה לעשות כדי לשחררו.
מצד שני, לממשלה יש בעייה אמיתית לגבי התביעות של המחבלים המחזיקים בשליט, הדורשים
שחרור רוצחים כבדים - שבלי ספק יחזרו לפעילות ברגע שישוחררו.
כמו כן, באמצעות החזקת גלעד שליט יכולים ארגוני הטרור לנסות ולדרוש ישראל להימנע מפעילות
ברצועה כנגד יורי הרקטות.
האיש שאמור לשקול את כל הנתונים האלה, הוא ראש הממשלה הגרוע בתולדותינו, לכאורה המושחת
בתולדותינו (לכאורה מושחת משרון, שערו בנפשכם), שהוכיח אפס שיקול דעת בכל סוגייה ביטחונית
שעמד מולה.
אין לי מושג מה צריך ראש ממשלה לעשות במקרה של גלעד שליט - אבל ברור לי איזה שיקול אסור
שייכנס למכלול השיקולים שלו, וזה השיקול האישי-פוליטי, וברור לי לחלוטין שזהו השיקול הראשון
שעליו חושב אולמרט בכל הנוגע לסוגיית גלעד ולסוגיית אודי ואלדד.
יש שלוש משפחות בישראל שבניהן נחטפו כחיילים בשירות המדינה, וכרגע השאלה מה ישראל
תעשה בעניינם נתונה בידיו של מי שכל החלטה שלו, נבדקת קודם ע"י יועצי ספין למיניהם. לא
מגיע להם, לא מגיע למשפחות הנופלים בלבנון, לא מגיע לפצועי לבנון, לא מגיע לתושבי הצפון
ומערב הנגב - ולא מגיע לנו, שממשלת המחדל הזו מוסיפה לכהן אפילו רגע אחד.
|