ארבעים חברי כנסת חתמו על הצעת חוק חדשה למען ניצולי השואה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
אחת היוזמות, ח"כ אביטל: "יש צורך לחולל שינוי יסודי בהתייחסות המדינה לניצולי השואה, זאת הבינו גם שרי ממשלת ישראל"

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=11-58-27

בטח, כבר כבר, בקרוב זה יאושר ,אפילו אולמרט אמר שזה יקרה בקרוב, רק מחכים ממש קצת שהניצול האחרון ימות בשקט ומיד אח"כ יאשרו ברוב של 120.

אין לך אדם שאין לו שעה.

לקח להם רק 59 שנים להבין !

בושה !
תעודת עניות למדינה.... שרק מחכה שקורבנות השואה "ייעלמו להם מעצמם".
העיקר "לנפנף" ולהתגאות בהם בכל הזדמנות שניתן.

רוב ניצולי השואה שהכרתי (כולל סבי וסבתי) כבר הלכו להם לעולמם בלי שהמדינה הכירה להם בפועלם ובסבלם.


תחסכו מאיתנו את החגיגות המפוארות שאתם מתכננים לשנת ה-60 למדינה בשנה הבאה... אין למדינה הזו כל כך על מה לחגוג !

http://photo.fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rgrg לקח להם רק 59 שנים להבין ! בושה ! תעודת עניות למדינה.... שרק מחכה שקורבנות השואה "ייעלמו להם מעצמם". העיקר "לנפנף" ולהתגאות בהם בכל הזדמנות שניתן. רוב ניצולי השואה שהכרתי (כולל סבי וסבתי) כבר הלכו להם לעולמם בלי שהמדינה הכירה להם בפועלם ובסבלם. תחסכו מאיתנו את החגיגות המפוארות שאתם מתכננים לשנת ה-60 למדינה בשנה הבאה... אין למדינה הזו כל כך על מה לחגוג !

צודק אחי

מזכיר לי את הלורד הבריטי שחוקק את חוק הפנסיה, בזמנו במאה ה19 בבריטניה היה לחץ מצד אירגונים סוצאליסטיים להיטיב את מצב העובדים שפרשו וחשש מצד הממשלה מפני מהומות ושביתות, לכן בא לורד אחד, מצא שהגיל הממוצע שבו מתים אנשים הוא 65 וחוקק שבגיל הזה הם יקבלו מהמדינה פנסיה, כלומר.

נו , באמת. פתאום מצאה לה הגברת הנכבדה קולט אביטל ליזום חוקים פופוליסטים.

הייתי מאמין - אלמלא רצונה להבחר לנשיאות!!

בכל מקרה החוק עקום לגמרי. בזמנו הוצע לחוקק חוק שגם בני הדור השני לשואה יהנו מהפיצוי.
המדינה עשקה את הוריהם שרבים מהם חיו בחוסר כל ורבים מהם גדלו במעט אמצעים את ילדיהם.
מדובר בחוק ירושה לגיטימי שחייב לעבור לשאירים, אם אין מי שיקבל הגמלה.
על זה צריך להאבק ולא על מתן פצויים לאוכלוסיה שברובה כבר אינה קיימת.

בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח !
פרידריך ניטשה

בענין פיצוי לדור השני/ שארים.
אני דור שני (יליד 1947 מחנה העקורים בקפריסין גדלתי ממש בחוסר כל עד לגיוס לצבא למרות שלא הבנתי זאת בילדותי כי אמא סירבה לגעת בכסף המלוכלך הזה -ובצדק) מוותר על כל פיצוי .לא זקןק לפיצויים מאף אחד.
שיתנו עכשיו מיד ומהר לנזקקים ושלא יבלבלו את המוח עם כל מיני הצעות סרק.
חבורת זבל שהתיישבה על כס השלטון ומוצצת את דמם של הנרדפים כמו עלוקה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

הכסף לא היה מלוכלך , קבלנו חזרה ממי שגזל מאתנו. אבל מי שגזל מאתנו לא ידע כי יש גזלן גדול ממנו שללא בושה עשק את אותם אומללים.
אתה בסך הכל נוגע באותה נקודה שניסיתי להבהיר שבני הדור השני סבלו לא רק מחוסר הכיס , אלא מהטראומות שהוריהם סחבו על גבם.

אולי מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
נחייה ונראה !

בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח !
פרידריך ניטשה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוד רבוש הכסף לא היה מלוכלך , קבלנו חזרה ממי שגזל מאתנו. אבל מי שגזל מאתנו לא ידע כי יש גזלן גדול ממנו שללא בושה עשק את אותם אומללים.

הכסף עצמו לא היה מלוכלך. כי כסף הוא כסף -חסר צבע וריח.
אבל מה? הכסף הזה -והיו הרבה מאד אנשים שטענו כך בזמנו -ולדעתי צדקו לא מעט - הפך להיות מלוכלך תודעתית מ2 סיבות:
1.גם המקבלים (לפחות חלקם) ויותר מכך המשלמים חשבו שבכך ניקו /קנו את הזכרון ההיסטורי .ואי אפשר להכחיש זאת.
2.הכסף הזה לכלך קשות את המידות של המקבלים בעיקר בצבוריים (אבל גם של חלק גדול מהפרטיים) הכסף הזה מעבר להיותו מנוף כלכלי יצר פערים חברתיים קשים והתנהגות נובורישית של חלק מהמקבלים שלבם גס בכמויות הגדולות של הכסף -אבל לגבי המדינה כגוף צבורי -ההשחתה שהכסף הזה הביא עמו היתה לרועץ כבר מההתחלה (1953) ונמשך עד ימינו אלה ממש.

ציטוט:

אתה בסך הכל נוגע באותה נקודה שניסיתי להבהיר שבני הדור השני סבלו לא רק מחוסר הכיס , אלא מהטראומות שהוריהם סחבו על גבם. אולי מוטב מאוחר מאשר אף פעם. נחייה ונראה !

לא ירדת לסוף דעתי.
העני הוא רק מי שחש עצמו עני.
אנחנו למרות חסרון הכיס הקשה לא חשנו בכך. חיינו כעניים כלכלית אבל היינו עשירי עולם בספרים וידע ,במשחקי ילדים וחברה. אצלנו בבית בזמנו היה יותר חשוב לשלוח את הילדים ללמוד ולהשכיל או לקנות ספר מאשר לקנות לחם או חלב.
כיום התופעות הללו קורות בעיקר אצל החרדים - והאמת -בענין זה אני ממש מקנא בהם.
האמת שסבלנו הכי הרבה מהבעיות הנפשיות של אמא ז"ל. מה לעשות? אז לא הורדנו ראש וחיינו ככל שניתן היה.

אין לך אדם שאין לו שעה.