הדיכוי של הנשים בחברות מוסלמיות - במיוחד במדינות ערביות ובאיראן - נתון כיום לביקורת ציבורית רחבה. תיאורים של הלקאות, סקילות ורצח על כבוד המשפחה הם דבר רגיל בחדשות, והאוטוביוגרפיות הקשות של איאן הירשי עלי ועזר נאפיסי הפכו לרבי מכר. אפשר היה לצפות שעד עכשיו קבוצות פמיניסטיות אמריקאיות כבר היו מארגנות הפגנות נגד חוסר צדק ברור שכזה, ויאחדו כוחות עם הנשים המוסלמיות האמיצות העובדות במטרה לשנות את החברות שלהן. דבר זה לא קורה.

הסיבות נעוצות בהשקפת העולם של הנשים שמעצבות את סדר היום והפעילויות של הפמיניזם האמריקני המודרני. השקפת עולם זאת - כמגמה ולעיתים בצורה נחרצת - מתנגדת לארה"ב, אגנוסטית כלפי נישואין ומשפחה, עוינת כלפי דת מסורתית, וחשדנית לנשיות. הניגוד לפמיניזם האסלאמי לא יכול היה להיות גדול יותר.

לכתבה המלאה

בחברה שבטית מפגרת ופרימיטיבית זה דבר נורמאלי לחלוטין לא?
לי לא נראה שמאבקן של הנשים במדינות הללו יצלח כל עוד הן נשלטות ע"י מנהיגים שהדת והפנאטיות הן נר לרגליהם.

עם זאת צריך לשבח אותן לפחות על אומץ ליבן ולאחל להן בהצלחה...