גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ממי למדה מאמא או מאבא?

מהשכנה ממול

תודה לפיינטבול

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הגשש החיוור ...ומה אמר, אבינו עליו השלום, על מי שקילל? "המוציא דבר קללה מפיו, עינאל אבי, אבי אביו"... .

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

בהחלט לא פתרון............אבל הבחור שנון משהו...........

לפחות שירוויחו מזה, אני מציע להשכיר את הילדה למשחקי כדורגל.
אפשר לעשות מזה יופי של כסף ולנצל את השפה העשירה שלה
למטרות טובות

לכל ההורים יפי הנפש
קחו בחשבון היום מקללת מה היא תעשה מחר.
צריך "להקות" בברזל כל עוד הוא חם!!!
הילדה בוכה 2 דקות ואתה נשבר
תתאפק תיהיה קצת יותר חזק ממנה ותראה שאתה מצליח.
אני יודע שכאשר רואים את הילד שלך בוכה הלב מתפוצץ אבל אין דרך אחרת כי לתקן עכשיו זה הרבה יותר קל מאשר לתקן אח"כ.
היום היא מקללת ובגדול לא מכוונת את הקללות שלה לעבר משהו אבל זה רק עניין של זמן עד שאתה תהפוך למוקד הקללות,מה תעשה אז?
תהיה חזק
ובהצלחה

אם אין אני לי מי לי? אך מה אני בשל עצמי?

אתה מסתלבט נכון?

אף אחד לא חייב לקבל את הדברים !!!
אם לא עושים שום דבר עם בעיה הסבירות שהיא תעלם ולא תגדל לא בדיוק זהים.
תעשה אם זה מה שאתה רוצה ילד בגיל 3 אשר לא עושה מה שההורים שלו אומרים לו בגיל 7 בטוח לא יעשה זאת.
הפתגם ''חוסך שיבטו שונא בנו'' לא נולד משום מקום.

אגב לפי פרויד החינוך מסתיים בגיל 6-7 בערך, כאשר כבר אז לילד יש אופי וניתן לראות בגדול מה הוא יהיה כאשר יהיה גדול

אם אין אני לי מי לי? אך מה אני בשל עצמי?

חוץ מלהכות. במאה העשרים ואחת כבר הגיעו למסקנה שבאלימות לא תצליח גם
לאלף בעלי חיים, אז לחנך את הילדים שלך בשיטה הזו ניראה לי ארכאי משהו....

הביטוי הנ"ל לא אומר להרביץ אלה לטפל. "צריך "להקות" בברזל כל עוד הוא חם!!!"
בתור הורים יש לנו 1001 כלים לטפל בבעיה החל מלא לצ'פר,לסגר,לקחת,להסביר,לכעוס,לצעוק וכו...
אבל להריץ לפי דעתי הוא נשק יום הדין, ויש להשתמש בו אבל אך ורק בתור נשק יום הדין.

אם אין אני לי מי לי? אך מה אני בשל עצמי?

יש רק פרוש אחד.

אין הכוונה דווקא במכות, אלא לא להראות רחמים כשצריך לחנך.
או ליתר דיוק: צריך לדעת מה זה רחמים, למנוע מילד חינוך בטענה שקשה לצעוק עליו, זו אכזריות.

מתוך מילון אבן שושן העותק הקשיח (ההדגשות שלי)

שבט - מטה, מקל, שוט לחבטה, להכאה וכדומה.

והפרוש של אבן שושן לחוסך שבטו שונא בנו:
"מאמר החכם בזכותה של משמעת חמורה ועונש גופני בחינוך הבנים".

הכוונה שלי הייתה אחרת
אני אחזור על דברי ואומר בשנית להרביץ לא להקות
אך ורק בתור נשק יום הדין וזה אחרי שמציתה את כול הדרכים האחרות.

אנחנו הבוגרים יודעים שלפעמים סטירה יכולה לכאוב הרבה יותר מאשר מכות רצח הכל תלוי בתזמון ומהות.
אני לא דוגל בשיטה של להריץ/להקות את הילד כי בשלב זה החינוך שלך בתור הורה נכשל ואתה מנסה לתקן אותו על חשבון הילד, לכן יש להשתמש בנשק יום הדין כאשר אתה בטוח שלא נותרה דרך אחרת ואתה בטוח שזה יתקן את המצב.
הרי כל מקרה הוא מקרה לגופו וכל ילד הוא ילד שונה גם אם שני אחים גדלים באותו בית לאותם הורים.

אם אין אני לי מי לי? אך מה אני בשל עצמי?

שבו סטירה אחת תוכל לגרום לשינוי בהתנהגות של ילד.

המתסכל את שני הצדדים (מניסיון אישי של פליק אחד מיותר בעוונותי הרבים).
יש דרכים יותר חינוכיות כמו רשימת סמיילים ופרסי עידוד (עצה מחבר פסיכולוג ששטחתי בפניו את התיסכול).

היחידה שקיבלתי אי-פעם מאבי אני זוכר עד היום, היתה צודקת ובמקום לחלוטין. היום אני חושב שהיא באה מאוחר מידי וחבל שלא היו קצת יותר בשנים שלפניה.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

אין שום צורך לסטור או להכות יש דרכים הרבה יותר יעלות לחינוך כמו אין במבה להיום מחר אין גלידה דברים פשוטים שיגרמו לילד להבין .

http://www.banim.org/

תנסה את השיטה הזו, אבל רק עם היד על הדופק... הם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאתה חושב.

אלא אם כן הילד שלך הוא ילד שקט וצייתן, או לחילופין שמשום מה הוא עושה בדיוק את הדברים שאתה רואה כחיוביים (סתם המצאתי ילדים כאלה בשביל לרכך את מה שאכתוב בהמשך) הפעלת "לחץ פיזי מתון" היא אקט שיש לו מקום פה ושם. השאלה היחידה היא האם אתה מסוגל לשמור על "נשק יום הדין הזה" כמשהו ששולפים כשאין ברירה, ולא כפתרון קל.

מנסיון ישנם מקרים שבהם הכאה פותרת בעיה על הצד הטוב ביותר. בפעוטונים ובגנים מייד קל לזהות מיהם הזאטוטים שהוריהם לא מרימים עליהם לעולם יד או קול. לא נרחיב מעבר לכך: כשיהיו (למי שעו אין לו) לכם ילדים אז תבינו.

.

מה לדעתך מספיק חמור כדי שתיתן לילד שלך פליק?

ולכן אני לא יכול - ולכן לא אבלף - להגדיר את מה שאתה מבקש. רק נציין שכשלא היו לי ילדים - ובעצם אפילו אחרי שנולד הבן הראשון ולמשך שלוש שנים אולי - חשבתי בערך כמוך(כם) רק אולי בלי נחרצות "אקדמית".

המציאות, כמובן, שונה לחלוטין. בדיוק כמו בחיים "בגדול" (יענו ברמת החברה, מדינה וכו'), גם בחינוך ילדים אני לא פוסל סוגים מסויימים של אלימות "מנוטרת ומתוכננת" כאמצעי לגיטימי. בשני המקרים - אגב - הגעתי למסקנה הזו אחרי שחשבתי פחות או יותר ההיפך. בלי להכנס לסמטוחה של דיונים עקרים על "מי אבא יותר טוב/מי קרא איזה מחקר" וכו' וכו', נציין שבאבהות אני ממוקם במקום עם ציון לא רע בכלל. אני אומר את זה על סמך מה ששמעתי מאנשים שלטעמי דעתם מבוססת. אבל שוב: אי אפשר להוכיח את זה דרך המקלדת.

.

סתם רציתי לשמוע ממישהו שיש לו ילדים מה כן היה גורם לו (או אולי כבר גרם לו)
לתת איזה פליק לילד שלו, בלי כמובן לפקפק בכישורי האבהות שלך

אני לוקח בחשבון שאחרי שיהיו לי ילדים יש סיכוי שאני אחושב כמוך, זו לא חוכמה
לצאת בהצהרות כשאני לא צריך לעמוד בניסיון באמת.

(אחרי שניסיתה כל שיטה "אקדמית" להוריד אותם מזה) - כן תדאג לשחיקה העצומה שהם (שלא באשמתם כמובן...) מעמידים את קור הרוח שלך - גם אם הוא יציב באופן טבעי. ההתמודדות עם החינוך ובכלל גידול ילדים קטנים היא מאמץ שאינו דומה למאמצים שאנשים מכירים מחיים בחברה, טירונות וכו'. פעוט בן שנה וחצי (ואני בכוונה מדבר על הגיל הזה שהוא כבר אחרי השלב שבו ההתלהבות מעצם ההורות יכולה לדכא כל שחיקה) שלא ישן חצאי לילות, צורח בלי סיבה נראית לעין (ולפחות מבחינה פיסית ברוב המקרים אין לו סיבה), נרדם רק בידיים שלך וגם אחרי שהוא שקוע בשינה עמוקה ואתה מניח אותו חזרה במיטה, הוא מייד קופץ על הרגליים וצורח שוב ועוד שלל תופעות, מביא אותך לכדי שחיקה עצומה בסבלנות וביכולת שלך לשמור על קור רוח.

אני מאמין שרק הרוטציה בטיפול במקרים כאלה בין שני ההורים מצילה אותנו ממצב של איבוד שליטה. מניעת שינה והערת אדם מייד אחרי שנרדם, היא שיטת חקירה ועינויים רישמית...

אם לא היה ערוץ E אני לא יודע איך הייתי עובר את הלילות האלה בלי לצרוח בחזרה על העולל (ולא שמעתי על הורה שלא הודה שהיו רגעים שבהם הוא פשוט רצה לתת למ*יאק הקטן לצרוח כמה שהוא רוצה ופשוט לשים אטמי אזניים). לפחות אני יודע הכל כולל הכל על פריס הילטון. היה שווה.

.

שמה יש אהבה לעם ישראל

http://www.banim.org/

הרבה יותר מאשר בכל מהדורת חדשות כאן...

לא מעט פעמים היו שם ראיונות עם שמעת'ה סלבס משלנו (מיכל ינאי, יב"ז) והגוליאנה דפנדי הזו עשתה להם כבוד. מבין המנחים שם שהם לא ניגרו-אמריקאנס, יש רוב מוחץ ליהודים.

מה שכן התכניות "שעה על ***" שלהם לפעמים פשוט מביכות ברמת הלקק וחוסר הביקורתיות. כל כוכב מכור לקוק ומזיין מהצד 3 פעמים ביום זוכה לסימפטיה חסרת תקדים, משהו בנוסח "הצער על מות אימו בת ה-97 גרם לג'ון לחזור לשימוש בסמים וגרם לפירוק הנישואין עם אשתו האהובה מזה חדשיים וחצי". דביק ברמות...

כשאני עשיתי פצים לעולל חצאי לילות היה "פפרצ'י אימת הכוכבים" שהייתה פשוט סידרת קאלט שהתחרתה רק ב"פורנו וואלי" (שזה לא העזתי לראות עם העולל מסיבות מובנות). אתה יכול להבין איך בסופו של דבר אתה מקבל בהבנה את הלילות הלבנים.

.

זה כמעט נשמע כיף......
אבל רק כמעט

וכמו שנראה (תכף שמוליק יזמין אותי לכתוב בפורום שולחן ערוך) כנראה שאי אפשר ללמוד את תורת החינוך על רגל אחת.

http://www.banim.org/

זה משהו שאתה זורם איתו ונראה לי שכשאתה ממש מצליח לצאת מעצמך החוצה לרגע והיות יכול לראות "את כל התמונה" אתה בטח כבר קשיש שמימילא לא מקשיבים לו...

מי שלומד את תורת החינוך, מקבל משכורת כזו שאני לא אתפלא אם מעצבים הוא מצליף בילדיו עם שוט מגומי.

.

מה אתה מתווכח???

הוא לא אמר "להכות" - להרביץ

הוא אמר "להקות" - לשיר עם הילדה ביחד קללות להפועל תל אביב



אני חוזר לשתיקתי.

הלו נגמרה מלחמת השחרור צא מהמחתרת

http://www.banim.org/