24-05-2007, 13:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.04.07
הודעות: 110
|
|
חיי בלי ורד..
אני מביט בשקיעה.. ממש כמו אז...
האופק היה אדמדם.. הרוח מלטפת את העור החשוף.. ואני נזכר בה..
האהבה האמיתית הראשונה שלי.. באמת ובתמים..
הילדה, הכי יפה בעולם.. השמש בחיי.. ורד..
אני זוכר, את הפעם הראשונה שבאנו לכאן.. זה היה המקום המיוחד שלנו.
היא לבשה גופיה אדומה, צמודה.. עורה היה שחום ורך..
שערה היה חלק, כמו משי.. והיה לה ניחוח... מתוק.. וקסום..
היא הביטה אל השקיעה... החיוורון האדמדם של השמש.. זהר על פניה..
היא עצמה את עינייה, וחייכה.. היא נשמה עמוק, את האוויר הנקי של הים..
מבטה נפגש בשלי.., התקרבנו.. לאט.. לאט.., שפתיינו נפגשו במגע עדין.. וחם..
התחבקנו חזק.. הנשיקה הפכה להוטת, ומלאת תאווה.. פשוט התנתקנו מהעולם...
היא הביטה לתוך עיניי.. אני אוהבת אותך.. היא לחשה...
הרוח החמה והמלטפת באה מהים.. שפתי החליקו על גופה החשוף..
היא נשכה את שפתיה, והחניקה אנחה.. עינייה נעצמו בעונג.. לאט..
היא חיבקה את גופי.. חזק.., התגלגלנו על החול החם..
גופה השחום והדקיק.. שקע לו.. במצע הזהוב והחמים...
היא נמתחה אחורה בתאווה.. זקיקים משערה נחו על פניה..
היא נאנחה בקולה הרך והמתוק.. מבטה שקע עמוק אל תוך עיני...
ברק של יהלומים זהר בעינייה.. זה היה הרגע המאושר בחיינו...
זה נראה.. כאילו זה היה לפני זמן רב כלכך.. במקום רחוק מכאן...
חודש עבר.. מאז איבדתי את ורד שלי..
כל יום שעבר מאז.. נראה כמו נצח.. עבר ללא מטרה..
רינה אומרת.. שיהיה בסדר.., היא לא יודעת מה זה.. לאבד את הנשמה..
אני יושב בשעת לילה.. ירח לבן לאיטו גוועה..
אני נזכר בורד שלי.. ומתגעגע...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
