|
יואב יצחק (מתוך מאמרו) : "כן. בגלל השוחד של ביניש וארבל"
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-...ml?tag=11-43-41
כן. בגלל השוחד של ביניש וארבל
ביניש וארבל מובילות את השחיתות במערכת המשפטית [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg] הן נגועות בפרשות שוחד [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg] רק סילוקן יוכל לרפא ולחזק את אמון הציבור במערכת השיפוטית
נתונים מדאיגים מסקר עולמי חדש המתייחסים למערכת בתי המשפט בישראל מצביעים על חוסר אמון במערכת. 24% מהנשאלים בישראל סבורים כי יש לשחד גורם כלשהו במערכת המשפט על-מנת לזכות במשפט הוגן. מהם 43% סבורים כי יש לשחד שופט ו-36% כי יש לשחד עורך דין כדי לזכות במשפט. זו תמצית סקר מקיף שערך הארגון הבינלאומי. ממצאיו קשים ביותר. הם נותנים גושפנקה למה שמסתמן כבר זמן רב במערכת המשפטית בישראל.
דורית ביניש [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
השופטת ביניש, כיום הנשיאה, היא אחד הגורמים שהשחיתו את המערכת המשפטית. מערכת היחסים שקיימה עם עו"ד נאוה בן-אור, אז מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, מעלה חשד לעבירות שוחד: עו"ד בן-אור קלטה את בתה של ביניש, דניאלה ביניש, כמתמחה, ולאחר מכן כפרקליטה בפרקליטות. כל זה נעשה ללא מכרז כדין.
בתקופה האחרונה פעלה ביניש בעבורה כדי למנותה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי. ביניש לא פסלה את עצמה, וממש ביום פרסום דוח שבי"ל בנושא השחיתות, היא התעקשה להשתתף בדיון הוועדה לבחירת שופטים, ולא רק להצביע "בעד" בן-אור, אלא להילחם בשבילה בתוך הוועדה. ביניש אף לא בחלה בהטלת דופי בחברי ועדה אחרים (כמו השר פרופ' דניאל פרידמן וח"כ גלעד ארדן), שהביעו הסתייגות ממינוי בן-אור. המטרה, לדידה, קידשה את האמצעים. שוחד כבר אמרנו?
ביניש פעלה כפי שפעלה בידיעה ברורה: איש לא יעמיד אותה לדין, גם אם מעשיה דומים במהותם למעשיו של ח"כ צחי הנגבי, נגדו הוגש כתב אישום בגין מינויים שיסודם, כך על-פי כתב האישום, בתופעה פסולה של "יד רוחצת יד".
פרשת ביניש
עו"ד יחזקאל ביניש ביצע עבירות מס חמורות בפרשת התזמורת הסימפונית ירושלים. רשויות המס החליטו להגיש נגדו כתב אישום בגין אי העברת ניכויים. ביניש, שחש שהטבעת מתהדקת סביבו, אץ-רץ ופנה לעזרת החברים: הוא פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לעכב הגשת כתב אישום נגדו בפרשת הניכויים (שהיא חלק מהפרשה הכוללת).
ביניש קיבל את מבוקשו: השופט דוד חשין הוציא במעמד צד אחד צו שעיכב הגשת כתב אישום. רק בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים, "נזכר" חשין, ומכל מקום הוא קיבל את עמדת התביעה במס הכנסה, לפיה אין לו כלל וכלל סמכות לדון בבקשת ביניש.
חשין נאלץ אפוא למשוך ידיו מתיק זה, לא לפני ש"המליץ" לגורמי התביעה: לאפשר לביניש שימוע בטרם יוגש כתב האישום. מיותר כמעט לציין, כי דבר זה תקע את ההליך כולו. ביניש הצליח לגרום סחבת, כמה גורמים נוספים התגייסו לחלצו, ובסופו של דבר נמנעה הפרקליטות מהגשת כתב אישום נגדו בסוגיית הניכויים (למרות שהדבר נעשה חדשות לבקרים נגד רבים אחרים). תיק העבירות החמורות יותר שביצע בפרשה זו, עדיין מטופל אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בניגוד למנהגו, היועמ"ש נרתע, מטעמים שונים ומשונים, מהכרעה ומהחלטה על הגשת כתב אישום. התוצאה: הסחבת נמשכת כשנתיים.
ביניש יודעת היטב לגמול לחברים. במיוחד לאלה שנחלצו לעזרת בני משפחתה. היא עשתה זאת לטובת עו"ד בן-אור, ועכשיו היא עושה זאת לטובת השופט דוד חשין, שטירפד הגשת כתב אישום נגד בעלה. עכשיו פועלת ביניש למנות את השופט חשין למשרה הרמה: שופט בית המשפט העליון. שוחד כבר אמרנו?
נתונים מדאיגים מסקר עולמי חדש המתייחסים למערכת בתי המשפט בישראל מצביעים על חוסר אמון במערכת. 24% מהנשאלים בישראל סבורים כי יש לשחד גורם כלשהו במערכת המשפט על-מנת לזכות במשפט הוגן. מהם 43% סבורים כי יש לשחד שופט ו-36% כי יש לשחד עורך דין כדי לזכות במשפט. זו תמצית סקר מקיף שערך הארגון הבינלאומי. ממצאיו קשים ביותר. הם נותנים גושפנקה למה שמסתמן כבר זמן רב במערכת המשפטית בישראל.
הארגון הבינלאומי Transparency-International (TI), הוא הגוף המוביל בעולם במאבק לשקיפות ולמלחמה בשחיתות. חברות בארגון מאה מדינות בעולם. בישראל הוא מיוצג על-ידי שבי"ל - שקיפות בינלאומית. בשל מעמדו המכובד ועוצמתו הרבה, לא ניתן לבטל ממצאיו, וגם לא להתגולל על אותם חוקרים שביצעו את מלאכת איסוף המידע וניתוחו. מכאן חשיבותו הרבה.
ממצאי הסקר הפתיעו רבים וטובים, לכאורה. כתבתי לכאורה, שכן הכתובת הייתה על הקיר, וכל מי שלא אטם את אוזניו מלשמוע או סימא את עיניו מלראות, יכול היה להיווכח, בזמן אמיתי, כי שופטים בכירים "תרמו" להשחתת המערכת, בכך שביצעו מעשים פסולים ואסורים. לכן אין פלא, כי חלק ניכר מהציבור בישראל סבור שכדי לזכות במשפט הוגן, צריך לשחד שופט.
ייאמר כאן: המגמות השליליות נראות כבר זמן רב. הסקר המקיף שנערך בתקופה האחרונה על-ידי גורם נטול פניות ואובייקטיבי, מבטא זאת באופן חד וברור. מדובר בממצאים חמורים ביותר, המחייבים עתה הסקת מסקנות. לכן אין פלא כי כמה מפרשני התקשורת, לפחות בעיני עצמם (כמו פרופ' ירון אזרחי), המקורבים לבכירי מערכת המשפט, מתגייסים שוב כדי להטעות את הציבור. לגישתם, הסקר מבטא את הדימוי של המערכת בגלל ההתקפות עליה. לגישתו של אזרחי, מדובר בדימוי שלילי בלבד שאינו מסתמך על עובדות, ולכן אין לומר כי במערכת המשפט אכן דבקה השחיתות.
אנחנו כאן נצביע על העובדות. נטען כי "הדג מסריח מהראש". לגישתי: כאשר כמה שופטים בבית המשפט העליון נגועים בשחיתות, הם מבאישים את ריחה של כל מערכת המשפט, פוגעים ביוקרתה, וחמור מכך: הם פוגעים בשמם-הטוב של כל אותם שופטים - ומדובר במאות - שעושים מלאכתם מבוקר עד ליל, באמונה, במסירות וביושר. נהוג לומר כי כאשר תפוח אחד רקוב, הוא עלול לגרום לריקבון בכל הארגז. וכאן יש לנו, למרבה הצער, לפחות שני תפוחים רקובים, וזאת בארגז שיש בו בסך-הכל עשרה תפוחים.
ברשימה שלהלן נזכיר כמה מקרים הנוגעים לשתי שופטות - דורית ביניש ועדנה ארבל, מקרים המעידים על הריקבון והשחיתות, שכבר עתה פוגעים במערכת המשפט. כמו-כן נזכיר את פרשת הורביץ שבטיפולה כשלה המערכת השיפוטית.
דורית ביניש
השופטת ביניש, כיום הנשיאה, היא אחד הגורמים שהשחיתו את המערכת המשפטית. מערכת היחסים שקיימה עם עו"ד נאוה בן-אור, אז מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, מעלה חשד לעבירות שוחד: עו"ד בן-אור קלטה את בתה של ביניש, דניאלה ביניש, כמתמחה, ולאחר מכן כפרקליטה בפרקליטות. כל זה נעשה ללא מכרז כדין.
בתקופה האחרונה פעלה ביניש בעבורה כדי למנותה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי. ביניש לא פסלה את עצמה, וממש ביום פרסום דוח שבי"ל בנושא השחיתות, היא התעקשה להשתתף בדיון הוועדה לבחירת שופטים, ולא רק להצביע "בעד" בן-אור, אלא להילחם בשבילה בתוך הוועדה. ביניש אף לא בחלה בהטלת דופי בחברי ועדה אחרים (כמו השר פרופ' דניאל פרידמן וח"כ גלעד ארדן), שהביעו הסתייגות ממינוי בן-אור. המטרה, לדידה, קידשה את האמצעים. שוחד כבר אמרנו?
ביניש פעלה כפי שפעלה בידיעה ברורה: איש לא יעמיד אותה לדין, גם אם מעשיה דומים במהותם למעשיו של ח"כ צחי הנגבי, נגדו הוגש כתב אישום בגין מינויים שיסודם, כך על-פי כתב האישום, בתופעה פסולה של "יד רוחצת יד".
פרשת ביניש
עו"ד יחזקאל ביניש ביצע עבירות מס חמורות בפרשת התזמורת הסימפונית ירושלים. רשויות המס החליטו להגיש נגדו כתב אישום בגין אי העברת ניכויים. ביניש, שחש שהטבעת מתהדקת סביבו, אץ-רץ ופנה לעזרת החברים: הוא פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לעכב הגשת כתב אישום נגדו בפרשת הניכויים (שהיא חלק מהפרשה הכוללת).
ביניש קיבל את מבוקשו: השופט דוד חשין הוציא במעמד צד אחד צו שעיכב הגשת כתב אישום. רק בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים, "נזכר" חשין, ומכל מקום הוא קיבל את עמדת התביעה במס הכנסה, לפיה אין לו כלל וכלל סמכות לדון בבקשת ביניש.
חשין נאלץ אפוא למשוך ידיו מתיק זה, לא לפני ש"המליץ" לגורמי התביעה: לאפשר לביניש שימוע בטרם יוגש כתב האישום. מיותר כמעט לציין, כי דבר זה תקע את ההליך כולו. ביניש הצליח לגרום סחבת, כמה גורמים נוספים התגייסו לחלצו, ובסופו של דבר נמנעה הפרקליטות מהגשת כתב אישום נגדו בסוגיית הניכויים (למרות שהדבר נעשה חדשות לבקרים נגד רבים אחרים). תיק העבירות החמורות יותר שביצע בפרשה זו, עדיין מטופל אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בניגוד למנהגו, היועמ"ש נרתע, מטעמים שונים ומשונים, מהכרעה ומהחלטה על הגשת כתב אישום. התוצאה: הסחבת נמשכת כשנתיים.
ביניש יודעת היטב לגמול לחברים. במיוחד לאלה שנחלצו לעזרת בני משפחתה. היא עשתה זאת לטובת עו"ד בן-אור, ועכשיו היא עושה זאת לטובת השופט דוד חשין, שטירפד הגשת כתב אישום נגד בעלה. עכשיו פועלת ביניש למנות את השופט חשין למשרה הרמה: שופט בית המשפט העליון. שוחד כבר אמרנו?
עדנה ארבלמינויה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון הושג על חודו של קול. ארבל נחשבת ידידה אישית קרובה ביותר לביניש. השתיים עושות דרך ארוכה יחד. כולל מעשי שחיתות. ארבל החזיקה ברשותה את המידע שהובא אליה על עו"ד ביניש, בתפקידה כפרקליטת המדינה, ונמנעה מהעברתו לגורם אחר שיטפל בעניין. ארבל סייעה גם בקליטת דניאלה ביניש בפרקליטות, ללא מכרז כחוק.
ביניש נאבקה רבות למען מינוי ארבל, למרות הכתמים השחורים הרבים. ביניש הצליחה לכופף אפילו את הנשיא דאז, אהרן ברק, שביטל את התנגדותו ובסופו של דבר שינה עמדתו והצביע בעד מינוי ארבל. הנה כמה מהכתמים השחורים בעברה הלא רחוק של ארבל:- בעת שכיהנה בתפקיד פרקליטת המדינה, ועמדו בפניה כמה תיקים רגישים (כולל פרשת עמותות ברק), היא פנתה אל ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, וביקשה ממנו לפעול למינוי בעלה לכהונת דירקטור;
- במקביל פנתה ארבל אל ח"כ לימור לבנת, כשזו כיהנה כשרת התקשורת, וביקשה ממנה למנות את בעלה לכהונת דירקטור בחברת בזק או בחברות אחרות שהיו כפופות לשרה;
- ארבל קיבלה מהמדינה, במרמה ובתחבולה, 200 אלף ש"ח כפיצויים בגין פרישה, למרות שמעולם לא פרשה מהשירות הציבורי וכספים אלה לא הגיעו לה. את הכסף לא החזירה עד היום, למרות שמבקר המדינה, אליעזר גולדברג, קבע מפורשות כי הכספים ניתנו לה באופן בלתי תקין;
- ארבל כיזבה במשך שנים רבות, כאשר טענה שהיא בעלת תואר שני במשפטים. כך עשתה בהודעות מטעמה: הן בקורות חיים מטעמה, שהופצו על-ידי דוברות משרד המשפטים; והן בניירות הרשמיים שהוגשו לוועדה לבחירת שופטים. כשחשפתי פרשה זו היא הכחישה שמסרה את אותן הודעות. ובמילים פשוטות: כזבנית עם קבלות.
המקרים הנ"ל, המצביעים על השחיתות של ביניש-ארבל, מלמדים, יותר מכל, כי הסקר שנערך בדין יסודו. הדימוי של המערכת המשפטית אכן ירוד, ולא בגלל הביקורת, אלא מחמת המעשים הפסולים והבלתי חוקיים שביצעו כמה מבכירי מערכת זו, ובראשם ביניש וארבל. רק סילוקן מהתפקיד יוכל לתקן את הדימוי החמור שנוצר למערכת השיפוטית.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 27-05-2007 בשעה 11:53.
|