ההפיכה הצבאית של החמאס ברצועת עזה טרפה את הקלפים בזירה הפלשתינית ובאופן פרדוקסאלי , האסטרטגיה של החמאס הייתה למשרתת בראש ובראשונה את אויבה העיקרי - ישראל. תנועת החמאס חרגה באופן גס מדרכם של האחים המוסלמים, תנועת האם, כאשר לא אזרה כוח לרסן עצמה ולהמתין להבשלת פירות השלטון בבחירות הבאות לנשיאות ולפרלמנט. אצה לה הדרך לתפוס את השלטון ולהיפרע מיריביה הפוליטיים בדרך של הפיכה ואלימות קשה שגרמה לקרע בין שני אגפיה העיקריים של התנועה הלאומית הפלשתינית וליצירת שתי ישויות פלשתיניות ברצועת עזה ובגדה המערבית.



במישור המדיני שאלת שחרור פלשתין וירושלים נדחקה לקרן זווית. העימות הפנים פלשתיני מרחיק מישראל לחצים מדיניים ומקטין את הסיכוי לפתיחת אינתיפאדה שלישית בעתיד הנראה לעין. ההישג של החמאס עשוי להסתבר כניצחון פירוס בטווח הארוך, אם ישראל תכלכל היטב את צעדיה. מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה, בחסותו יוכל ממשל אבו מאזן להחזיר שליטתו ברצועת עזה, עשוי לשדר מסר לפיו ניתן לנצח את הזרם האסלאמי ולהניע לאחור את גלגלי המהפכה האסלאמית העולמית. לכתבה המלאה