30-06-2007, 07:37
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.01.07
הודעות: 345
|
|
יש לי כמה סיפורים, למרות שהם לא ממש רלוונטיים לפלוגת לוחמים בגלל שיש בהם נסיבות שונות מאוד שנובעות מאופי השירות שלי. בכל זאת, כמה סיפורים נחמדים:
- כששירתתי במעבר אלנבי בגבול ירדן, הייתה תקופה שהעברנו מגורים והיה קצת בלאגן, לכן הייתי צריך לישון במחנה שנלר בירושלים ששם הייתה המפקדה שלי. קיצר, ערב, כולם עייפים אחרי יום מעצבן (כבר לא זוכר מה בדיוק הלך שם), אני נכנס למגאן של המפקדת, שם את הנשק על המושב האחורי ואת התיק הענק שלי עליו. מגיעים לירושלים, פקקים, בלאגן, כל הרחוב מול שנלר עמוס. היא עושה איזו פרסה, כל התנועה מתעכבת, אני יוצא מהאוטו, לוקח מהר את התיק, עולה למעלה למשרד ופתאום החייל שם שואל אותי איפה הנשק שלי. כשהתקשרתי למפקדת היא כבר שמה לב. היא לא הענישה אותי בסוף, אבל אחרי זה בחיים לא נסעתי בלי הנשק איתי מקדימה.
- מאוחר יותר כשעברתי לשרת בגבול מצרים, יש לנו תורנות לעשות פעם בכמה זמן במעבר גבול ניצנה, שמי שמכיר יודע שזה חור כזה שעה מבאר שבע. יש לנו שם משרד ליד המעבר עצמו ובלילה הולכים לישון בבסיס הסמוך. אני מגיע פעם אחת לעשות את התורנות שלי, 5 או 4 ימים משהו כזה, ויום אחד מחליט לנקות. יש לנו במשרד ארון גדול ומכוער ומלא בכל מיני זבל. אני פותח אותו ומה אני רואה? M-16 שוכב לו. אני מתקשר לחיילת שהחלפתי, הנשק שלה עליה. אני מתקשר למפקדה, הנשק של כולם עליהם. מה אני מגלה בסוף? שבועיים לפני היה בתורנות הזאת מילואימניק שבא עם אוטו ופשוט עבר בדרך במפקדה וחתם על נשק. כנראה שמר מילואימניק מיהר הביתה אז הוא פשוט השאיר את הנשק שם בארון, במשרד שבלילה ננעל ואין בו אף אחד והוא נמצא 5 מטר מהגבול. עד היום לא ברור לי אם הוא פשוט נטש, או שהוא עדכן מישהו בזה שהנשק שלו שם וזה פשוט נשכח. הייתי צריך כמעט ללכת מכות עם האפסנאי של הבסיס, שהיה אז של מג"ב, כדי להפקיד את הנשק אצלם באפסניה עד החילוף הבא, כי משום מה הוא חשב שאני איכשהו ארמה אותו.
- אחרון וקצר - כחלק מהעבודה היינו מלווים לפעמים ביקורות דילול כוחות לאורך הגבול. כשהיינו מגיעים לאילת, מעבר גבול טאבה, היינו נוהגים לנעול את הנשק במשרד שלנו שם, שמאוייש תמיד, כדי שנוכל לבלות את הלילה באילת בלי הגבלות ואילוצים (בית החייל, אז לצאת לאנשהו וכו'). למחרת בבוקר צריך לזכור לבקש מהמשקיפים להיכנס למעבר גבול כדי שניקח את הנשק. חיילת אחת ליוותה ביקורת, נעלה את הנשק בטאבה ולמחרת בדרך חזרה, נזכרה ששכחה לקחת אותו. אם היא הייתה נזכרת מוקדם יותר הכל היה בסדר, אבל הם היו כבר 3 שעות נסיעה מאילת. היא ירדה, לקחה אוטובוס לשם ואוטובוס בחזרה למפקדה. אני לא זוכר אם היא קיבלה עונש חוץ מהכסף שנאלצה להוציא על נסיעות.
אלה הסיפורים הכי בולטים שאני זוכר, הזה על המילואימניק כנראה הכי טוב. יש עוד מל תקריות שהייתי עד להן, כל מיני השארות נשק במקלחת, בחדר וכד', אבל אלה יותר שגרתיים, למרבה הצער, בצה"ל. |
ראשי
צ'אט
עוד אחד קטן, תידלקנו בחטיבה וביחד איתנו תדלק עוד סופה, אחד החילים ששכח בתחנת דלק את הנשק ואחרי שגילינו את הנשק הם חזו לקחת אותו.
מצב כלאיים
