זיכרונות עולים

מן הדפים הלבנים

בניחוחות דהוים

הלוקחים אותי

אל מחוזות שכחתי

כעדות לתקופה שהייתה ולא תחזור

לי ישאר רק לזכור

דרך הכתבים

את פני הילדה

והנערה

שהייתי לפני שנים .




23.2.1999

מנחית עלינו את האמת שאנחנו הולכים ומזדקנים
ומנציח את זה ביומנים, אלבומים וכל זכרון שלנו (וגם דברים שלא זכרנו כי היינו קטנים מידי)

נכון שלפעמים יש געגועים לילדות,אבל לי זה לא גורם עצבות...,בכל אופן התחברתי לשיר
שלך,זכרונות זה דבר יפה,וטוב שיש איפה לשמור אותם.

"....ביום חורפי אחד יושבת מלכה ליד החלון, ומבקשת כי יוולד לה תינוק שעורו יהיה לבן כשלג, שפתיו אדומות כדם ושיערו שחור כעץ שבמסגרת החלון..."