שלום

רציתי לשתף אותכם בבעיה שיש לי כמה זמן ביישום הפרקטי וכללי של אומנות הלחימה שלי
אני מתאמן 3 שנים בנינג'וטסו יש לי רקע של 4 שנים בג'ודו וקצת ידע בקראטה ואייקידו

הנקודה שלי היא שיש לי בעייה מנטלית ביישום של האומנות שלי במצבי אמת
אני לא מצליח ליישם את מה שלמדתי במצבים ברחוב אני לא יודע יכול להיות מפחד מלחץ ואני לא מצליח לשבור את המחסום הזה.

אני חושב שהגנה עצמית אם כי לא הסיבה הכי חשובה שבגללה התחלתי להתאמן אבל אם זאת עדיין היא היוותה סיבה משמעותית לזה שהתחלתי להתאמן ואני מתוסכל מהעובדה שאני לא מצליח ליישם אותה.

אם למישהו שעבר או נתקל בבעייה הזו אשמח לקבל עצות או כל תגובה

בתודה
orib

אבל אני חושב שזה בא עם הזמן. ככל שהזמן עובר היכולת שלך משתפרת והבטחון העצמי גדל.
אם אתה רוצה לשפר את הבטחון העצמי שלך במצבי אמת אני חושב שכדאי שתעשה קרבות. נכון שזה לא בדיוק מצב רחוב, אבל זו דרך טובה להתרגל למנטליות של קרב אמת, ותוכל גם לשפר את היכולת שלך "תחת אש".

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אין הרבה מה לעשות חוץ מלהשקיע הרבה בקרבות.

אני אישית גם לא הצלחתי ליישם את מה שלמדתי ברחוב . מה שעזר זה לעשות קרבות והסיבה העיקרית היא בגלל שבקרב אתה חוטף. ושאתה חוטף אגרוף בבטן או בראש או בשניהם (אפילו בלי כפפות כמו אצלי לפעמים אלא חשוף שזה קורה לפעמים בטעות שעושים קרבות טכניים או בתרגילים שבטעות נפגעת . ) לאט לאט מפסיקים להרתע מלקבל מכה.. וזה אמור לעזור לך במצבי אמת.

מאוד קשה ליישם בפעם הראשונה את מה שלמדת ברחוב כי זה מן דבר כזה שאתה רגיל להפעיל באימון ובאימון אתה הרבה יותר נינוח והרבה יותר מחושב וכל דבר יותר צפוי. אבל.. זה באמת משהו שעובר עם הזמן ולא סתם. פעם אחת נגיד תקבל פתאום אגרוף ממישהו ברחוב אתה תגיד לעצמך "למה לא הגנתי למה לא עשיתי ככה " אחר כך במקרה דומה אתה תהיה יותר ערני ופתאום איך שבנאדם ישלח אגרוף אתה תגן. זה הכל זמן כי כל מה שאנחנו לומדים נכנס הרי בסופו של דבר לראש צריך רק זמן ליישם את זה כמו שצריך.

השאלה אם אחרי שעשית קרבות וזה, יצא לך פעם ליישם את זה בהצלחה?.

עשיתי עשרות קרבות אימון אימון(רנדורי) אבל עדיין אתה יודע שהבן זוג שלך בעיקרון "שומר" עליך ולכן זה לא מדמה מצב אמת
אני מתרגל מגע מלא בקרבות אבל עדיין לא מצליח ליישם ברחוב את הידע שלי
ניסיתי גם קצת קרבות בזירה אבל החלטתי להפסיק עקב חשש לפציעות

או סתם חברים שלך שלא לומדים שום א"ל.
ככה לא יהיה להם את המנטליות של "שותף לאימון" אלא של "יריב בקרב".
ככה תוכל גם לתרגל מצבים שדומים יותר למצבי אמת (כשהתוקף שלך לא מיומן במיוחד).

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

זה עד כדי כך מסוכן? כי ניראה לי שזה המוצא האחרון . אלא אם כן פשוט תאמר לאלא שהולכים איתך קרבות רגילים לא להיות עדינים. לא בושה לבקש.

לא יצא לי ליישם ממש תרגיל על מישהו אבל כל מיני סימנים מראים שאני משתפר מבחינת הקטע הזה.. למשל שאתה יותר ערני ומישהו מנסה לתת כאפה אז היד מעיפה אותו מהר . כל מיני תופעות שהיו לי נעלמו. למשל רעד עצבני ברגליים בכל פעם שאני נכנס למצב כזה ברחוב אז עכשיו הוא נעלם. אני מרגיש יותר בטוח ובמשך הזמן אני משתפר עוד יותר

אימון בהחלט עוזר, ואגב הקטעים שאמרת ממש נכונים גם לגבי, פתאום אתה הרבה יותר קר רוח שמתחיל משהו.
אבל אני אישית שזה הכל במוח ידידי [=

קרב מגע, או שתוסיף שיטה אחרת שתכין אותך לרחוב.

אני חושב שהפתרון הטוב ביותר הוא להתחרות בתחרויות , קרבות מגע מלא וכאלה .
מפעם לפעם משתפרת העמידה במצבי לחץ .

"גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
ומשווקת את זה כחופש דיבור"

מאיר אריאל - חית הברזל .

קודם כל תודה לכל האנשים שהגיבו

הרבה הציעו לי להמשיך עם התחרויות אני אחשוב על זה ברצינות אבל מספר גורמים עומדים בפניי בקטע של תחרויות ושני הדברים המרכזיים הם שאומנות שלי בכלל לא מתאימה לזירה ולכן יש בעייה אם חוקים מסויימים ואני בטוח לא אלך לפרי פייט למה אני לא רוצה לחזור נכה הבייתה אבל אני שוקל ברצינות לנסות ולהתחרות שוב כי באמת כמו שאמרו פה זה דרך להתמודדות עם מצבי לחץ

לגבי מעבר לאומנות כגון קרב מגע,מגן וכל שיטות ההגנה העצמית נטו אני די בטוח שאני לא אלך משום שבלי לפתוח את הפה יותר מדי אני מאמין שרוב מה שהם עוסקים התפתח מאומנויות יפניות אם טאצ' ישראלי
ואני לא סובל שמוציאים מהאומנות את הנשמה והופכים את זה למכות ופיצוצים. כי בכללי הבעייה היא לא פיזית היא מנטלית ואת המכות הבריחים וההטלות שעושים בשיטות האלה אני לומד ומתרגל טוב מאוד לכן אני לא חושב שזה פיתרון אבל בכל מקרה תודה רבה לכל העוזרים

אבל זה ממש לא, ויש הבדל אדיר בין קרב מגע והאומניות בסגנון הזה, לבין כל היפניות והיותר אומנותיות. זה לא סתם תאצ'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי orib לגבי מעבר לאומנות כגון קרב מגע,מגן וכל שיטות ההגנה העצמית נטו

לא מעבר! שילוב!

הרקע היפני של השיטות האלה רק יעזור לך. וזה יכול למלא את החסר לפיתוח יכולות מנטאליות כאלה ואחרות...

או שלא...

עליך להתגבר על מחסום הפחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עי' ריבוי קרבות!!על המורה שלך "לקרוא" ולהבין מה הם בעצם חששותייך.
ממליץ להתאמן מול יריבים לא שקולים ! גדולים ממך במשקל וביכולת.
ממליץ לקבל על עצמך את ההתגברות על הפחד כדבר ראשוני.

בהצלחה רועי שחק

הבעיה שלך היא שאתה מפחד לאכול מכות... מפחד לעלות לזירה... מפחד להתחרות בתחרויות...
או שהאומנויות לחימה האלו לא מספיק טובות בשביל הרחוב ובשבילך או שאתה צריך להעלות תמוטיבציה ולהתחיל לערוך קרבות רציניים ולא לפחד יותר מידי על הגוף שלך (בסופו של דבר אתה מחזיר אותו למי שנתן לך אותו חח)

"Second Place Is The First Loser... "Class 234

エラド

אני חושב שדווקה הבעיה היא במאמן שלך ולא בך
לפי דעתי המאמן שלך לא יודע להחדיר בך ביטחון עצמי
ויכל להיות מכמה סיבות , ומאוד יכל להיות שגם לו יש את אותה הבעיה
( וראיתי כבר המון מאמנים שהם חיות טרף באימונים וברחוב שפנים) בלי לפגוע באף אחד כמובן
יכל להיות שאת השלב הזה המאמן שלך לא עבר הייתי ממליץ לך לנסות אצל מאמן אחר במקביל
ויש המון דרכים לתת לך לבטוח במה שאתה עושה
לפי מה שהבנתי ממך המחשבות שלך ברגע אמת הם: מה יקרה עם ולא ? או אם זה לא יצליח??
הפחד מהכישלון??
ועדיין לא הוכיחו לך שטכניקה כזאת או אחרת באמת עובדת
הייתי ממליץ על מאמן קצת יותר אגרסיבי עם רקורד של ערס כזה או אחר
תיבדוק ואם לא תמצא תבא למכסיקו
אתה כבר תחזור עם תבנית
ואל תשאל אותי של מה..............

יוסי

אל תזלזל בשפנים!!! גם להם יש שיניים!

וואלה אתה צודק

יוסי

קל להגיד את זה ופחות לבצע אבל תגיד לעצמך "אז מה אז אני אחטוף קצת מכות אבל העיקר אני אכסח אותם בחזרה, לא ייקרה כלום אם אני אחטוף קצת", ככה לפחות אני אומר לעצמי כשאני נלחם מול כאלה פי 10 יותר גדולים ממני