29-07-2007, 00:16
|
|
|
חבר מתאריך: 01.04.07
הודעות: 110
|
|
ילדת הלילה..
היא פוסעת לבדה, ילדת הלילה שלי.
על המזח הקר, ממתינה לשובי.
קטנה וחיוורת, לא בוכה, לא צוחקת.
שוחה בזכרונות, של ילדות מרוחקת.
פיה אפלה, אבודה בלי כנפיים.
בתמונה ישנה, בה החזקנו ידיים.
תלתלי משי, שחורים כפחם.
בצריף שבו גרנו, על חופו של הים.
החיוך על פניה, מהול בעצבות.
על אהוב ליבה, שהלך לאיבוד.
הוא אבד בלב ים, על סיפון המשחתת.
הוא אבד לעולם, ונבלע אל השקט.
אל תבכי ילדתי, עוד נהייה שוב יחדיו..
בחופים אחרים, על פני אופק מוזהב..
ונבנה לנו בית, על חופו של הים..
רק את ואני, ונחייה לעולם...
|