מה לומר לכם?הרבה זמן לא פתחתי פה אשכול אז הגיע הזמן...

יש לי בעיה רצינית-לפעמים אני לא מצליח,בראש,לראות את עצמי כחלק מהמצב החברתי בו אני נמצא.זה פשוט בא!אני ישר מרגיש 'אאוט' ולא חלק מהחבר'ה.יכול היווצר מצב של כולם מדברים עם כולם ואני ירגיש בחוץ,סתם כך.אני מסתגר,נהיה אפאטי ולא מדבר עם אף אחד.אני מרגיש שכולם או מסתכלים עליי או בוחנים אותי באותו הרגע ואז אני מרגיש שאני צריך להתנהג באיזו דרך מסוימת ובקודים מסוימים.הביטחון העצמי יורד,הדיבור נהיה הססני וחסר ביטחון ואני מרגיש נטע זר בחברה שבה אני נמצא,וזה יכול לקרות בכל מקום גם במשפחה!אני ממש מרגיש רע עם זה.אני לא מצליח להיפתח ולהרגיש 'חופשי' ושלם עם עצמי...ויש לי כלכך הרבה מה להציע ולתת!אני יכול להיות כלכך פתוח וחופשי כזה עובד!אז למה?

איך לעבוד על ביטחון עצמי?למה אני ממציא לי בראש כל הזמן את הדמיונות האלה?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

אולי אתה כל הזמן מרגיש אאוט ומנסה להשתלב כי אתה חושב שאתה צריך להוכיח את עצמך?
אולי אתה פשוט חושב שברגע שאתה שותק קצת אז יחשבו שאתה לא קשור ולא יתייחסו אליך

אני אומר כל פעם שאתה מרגיש ככה תתחיל לספר משהו תמשוך את תשומת הלב.. כמו שאמרת ואני בטוח שזה נכון יש לך הרבה מה להציע- אז תציע.. תתן מעצמך.. תראה שיש בך המון

היי,

מצטרף לקודמי.

ואני חושב שענית לעצמך על-ידי כך שהחזרת את הנושא עם הפתרון\התמודדות שלך עם הבעיה: "באותו הרגע ואז אני מרגיש שאני צריך להתנהג באיזו דרך מסוימת ובקודים מסוימים".

אני חושב שאתה צריך להיות מי שאתה, ותאמין לי החברים האמיתיים שלך יאהבו אותך בגלל מי שאתה. יש לי חבר שהוא לא מיוחד מה שנקרא (לא חקיין, בדרן, וכו') ואני אוהב לשבת ולהיפגש איתו בגלל מי שהוא. ותאמין לי, שכפי שאתה מדבר (או יותר נכון: כותב) נשמע לי שאתה אדם לעניין. תרגיש "חופשי", אל תעשה חשבון לאף אחד. כמובן בגבול הטעם הטוב (אל תחשוב שלהיות חופשי אני מתכוון להפליץ בפניי כולם וכו').

תזרום עם מה שאתה רגיל לזרום, יש לי חבר שהיה מנסה להצחיק אותנו ובסוף לא היה מצליח, למרות הכול, ולא היה לנו נעים ממנו. ואמרנו לו שמע, אתה לא חייב להיות הסטאנדפיסט והוא הבין שהוא יכול סתם גם להנות ולאו דווקא לעשות משהו מיוחד.

בטחון עצמי? לעבוד על בטחון עצמי? יש לי כמה טיפים:

1. תלך עם גב זקוף, ידיים מחוץ לכיסים, ראש מורם.

2. תדבר בצורה נכונה ורהוטה. יש את אלו שמגמגמים מחוסר בטחון עצמי וזו לא המטרה, שאתה מדבר ברור ונכון אפילו אם תגיד את השטות הכי גדולה אתה תשמע אמין.

קח דוגמה: עליתי פעם להדרכה, מטעם תפקידי, ואמרתי אפשר לקחת לדוגמה את הציפור המתה אשר עפה. כולם נראו קשובים כאילו אני מדבר על משהו שקיים, הכול עניין של צורת דיבור (כמובן שאחרי שתי דק' הם התחילו לחייך).

אני מאמין שעם זה ועם הקסם שלך, החברים שלך יאהבו אותך. ואני חושב שהם גם עכשיו אוהבים אותך, אבל אתה רוצה להרגיש שלם עם עצמך - תקן אותי אם אני טועה, נכון?

================
http://www.ben-shushan.net
http://blogs.microsoft.co.il/blogs/netanelb

מצאתי מאמר באינטרנט במיוחד בשבילך: כיצד לשפר את הבטחון העצמי ולהקרין אותו כלפי חוץ.

בהצלחה!

זה עניין די נפוץ ואני יכול להגיד לך שגם לי לפעמים זה קורה.
זה קורה בדרך כלל שאתה בחברת אנשים שהם,לדעתך, יוצאים מגדר הרגיל.
לדוגמא, חבורה של "גאונים" התאספו למפגש על החומר לימוד.. אנשים שנראים לך בעלי חוש הומור מאוד מוצלח.. אנשים כריזמטיים מאוד..
כל העניין פה, הוא חוסר הערכה עצמית. אתה רואה בעצמך פחות או הרבה פחות מכמה תכונות שלדעתך יש להם.
כשהעניין הזה בא בשילוב עם אופי שקצת מפחד מביקורת, אופי אולי שסבל מחרדות חברתיות בעבר, איזה אירוע שזכור לך שניסית להשתלב חברתית וזה לא ממש הלך..
לפעמים, העניין הזה מגיע למקרים מוגזמים, שהאדם חושב שהוא 0 וכל מי שסובב אותו בהרבה יותר מוצלח, ושבעצם החברה לא מעוניינת לקבל אותו ורק מעוניינת להתנכר בו ולקדם את עצמה באופן אינדיווידואלי.
מחשבה כזאת מראה על תפיסת עולם מוטעית. וזה בסדר כי רובנו לא רואים את מה שבאמת קורה.
אני לא אתן לך את כל הטיפים ממבו ג'מבו של לשפר את הביטחון ב10 שלבים. כי זה לא עובד. זה שתלך עם גב זקוף זה אולי יראה לאחרים שיש לך ביטחון, אבל זה ממש לא מוכיח כלום לעצמך. בנוסף האחרים יבינו במהרה שאתה לא עצמך.
עכשיו עניין שני. אמרת שאת רוצה לבטא את עצמך האמיתי.
האם אתה שלם עם הדמות שלטענתך היא "עצמך"? האם אתה חושב שלהקרין אותה לסביבה תגרור ספקות עצמית שלך?
הכי חשוב זה להיות שלם עם עצמך, שיהיה לך בנוח עם מי שאתה באמת.
העניין עם החברה זה עניין די בעייתי.. אבל בעיקרון, למה לחסום את דרך ההתבטאות שלנו, רק בגלל מחשבה (שברוב המקרים מוטעית) שהחברה לא תקבל אותנו כמו שאנחנו, ורק תתנכר לנו.
בוא ניקח את ה worst scenerio.. מישהו ראה אותך במצב של "עצמך" , ממש לא אהב למשל איך שאמרת לו שהשעון שלו "מיוחד". אז הבנאדם לא קיבל אותך.. היית מעדיף להיות לא עצמך, לשתוק, ואז הבנאדם בכלל לא היה יוצא להכיר אותך? דבר שאפילו היה גורם לעוד יותר קיפאון. כי לרוב האנשים שתיקה מסמלת חוסר התעניינות.
אולי הוא קיבל את זה ככה, אבל יכול להיות שמישהי אחרת הייתה מקבלת את זה כמחמאה, כי היא מנסה להיות שונה, היא רואה את זה כמשהו מחמיא.

עם הזמן זה יהפוך פחות לרצון של "לספק אנשים" (בעצם לשנות את אופי ההתנהגות שלך כדי להתאים לאופי של אחרים).

מקווה שהבנת את הנקודה פחות או יותר.

I sit and I stare
I know that I'll soon go mad
In my solitude
I'm praying
Dear lord above

אבל אצלי זה יותר שאני והחברים עוסקים באיזה משו ואני מרגיש קצת לא קשור.

נניח שפעם דיברנו על בנות וזה אז חשבתי כזה לעצמי "תראו איפה אני בכלל , אף אחת לא שמה עליך בכלל"

אבל צריך לחשוב חיובי ולראות במה אתה כן קשור ויותר טוב.

לא תמיד צריך להוכיח את עצמך.. מי שרודף אחרי הכבוד , הכבוד בורח ממנו.

אין דרך אל האושר. האושר הוא הדרך (דיוגינס)