במידה רבה של תענוג, אני מוכרח להודות, אני פטור מלהציע פתרון לסוגיה
העכשווית, 'הברחות' נשק וחנ"מ ממצרים. שהרי טיפשים הזורקים פעם אחר פעם
אבן לבאר, שום חכם בעולם לא יצליח להוציאן משם בשלום. ובכלל, טענת המחץ של
השמאל מול הימין היתה ונותרה: אז מה הפיתרון שלכם? זו תשובתי: עכשיו אתם
בשלטון, תסתדרו לבד.

יתרה מזאת, אני אפילו מתמוגג לבשר ב'שתיקה רועמת': אמרתי לכם! ולשם הביסוס
האקדמי הנחוץ כידוע מול הרציונאליות המדומה של השמאל החכם, אצטט רק
פיסקה אחת מני רבות מתוך מאמר שנכתב לפני שנתיים וחצי: "...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.likudnik.co.il/IOS/Users/www.likudnik.co.il/Albom/largeImages/6459817234.jpg]



משום שירי רקטות הקסאם והמשך הפיגועים אינם אלא נייר לקמוס לתגובת צה"ל. ומכיוון שכך, הרי שלושה
ק"ג חומר נפץ נעולים בצינור ברזל חלוד, ינחתו על רעננה או כפר-סבא יביאו לפתיחת רמקולים המכריזים על
ניקיון המקלטים, לסגירת קניונים ומיגון בתי-ספר. במילים אחרות, מי שמכריז על בריחה מגוש קטיף ללא
תמורה וללא בושה, יקבל את הקסאם חלילה, בשרון ובעמק, עם הגדר או בלעדיה ועם הרבה בושה.". (ג.
אביטל 'הקאסם כאיום אסטרטגי', מעריב, 9.3.05). כידוע, מלחמת לבנון השנייה (מלחמת הרקטות) פרצה
שנה ורבע לאחר מכן.

מה לזה ולנושא המצרי? חכמי הדור, השרים מאיר שטרית, אלי ישי, ליברמן, דיכטר ואהרונוביץ',
דוחפים את צה"ל למתקפה יבשתית נגד החמאס בעזה. מעניין. פתאום השר שטרית מדבר על "ההגנה
הטובה ביותר היא התקפה". פעם סיפרו לנו שהדברים נכונים למשחק כדורגל או כדורסל, שם כמובן על
הפרקט או משטח הדשא לא מתים מהתקפה. מול הערבים, אמרו החכמים, יש לנהוג בתבונה ולרדוף אחר
השלום בכל רחוב סמטא. אם כן, מה השתנה במיוחד בשנה, שנתיים, עשור או שני עשורים? מה הביא את
השר דיכטר להשמיע קול מול המצרים? או, ממש במפגיע, מדוע כותב שורות אלה, ועוד כמה מתי מעט, כולל
ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, דיברנו על מצרים כאל אויב ולא כאל אוהב, בעוד האחרים דמיינו על שלום אמת?

כך כתבתי כשבועיים לפני איומי הקאסם: "כמיהתה לשלום עם ישראל, מרופדת בתכסיסי מלחמה
ובהכנות לקראתה. צבא מצרים מחומש היום במיטב הנשק המערבי, החל ממטוסי F-16 מכל הדגמים
הנמצאים בישראל, בספינות טילים חדישות, בטנקי מערכה מסוג 'אברהמס' מהטובים בעולם. מצרים מגבירה
את קצב הצטיידותה בטילי 'סקאד' מכל הדגמים. הצבא המצרי משתתף בתרגילים מערכתיים (חלקם עם צבא
ארה"ב) אשר מטרתם האחת היא 'אוריינטציה מזרחית' כלומר לכיוון ישראל האויב ממזרח. התוצר הגולמי
לנפש במצרים הוא מן הנמוכים בעולם, 700 דולר לשנה, ובכל זאת, מצרים מקדישה כרבע מהתל"ג לביטחון.
מצרים לוחצת בכל מסגרת אפשרית על ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני תוך שהיא עצמה מנסה להצטייד בו.
כבר לפני שנים נבנו שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ והכנות לפריסה מהירה ממזרח לתעלה הם עניין
שבשגרה. דבריו של מתן וילנאי בהיותו סגן הרמטכ"ל על היות מצרים האויב הגדול ביותר לישראל כמו גם יו"ר
ועדת החוץ והביטחון ד"ר יובל שטייניץ, תקפים יותר מתמיד. עמרו מוסא, בהיותו שר החוץ המצרי הכריז
שהאויב הגדול ביותר של מצרים הוא ישראל." (ג. אביטל 'מדרום תיפתח הרעה' ', מעריב, 22.3.05).

ועוד ציטוט: "עוד לא נרגענו מהשיתוף פעולה ה'מוצלח' עם ערפאת או עם חבר מרעיו מדרום לבנון, הנה
חוזרים אנו אל משענת הקנה הרצוץ, מצרים. עכשיו הם מבטיחים לשלוח יחידות של "אנשי ביטחון" לאמן את
המשטרה הפלשתינית במניעת העברה של כלי נשק מרפיח. לא להאמין. הרי נדמה היה שיש לנו חוזה שלום
עם מצרים, שעל פיו חל איסור מוחלט להעביר כוחות צבא או כלי נשק בחצי האי סיני המופרז. אבל מישהו
שכח שערפאת, שנוא נפשו של מובארכ, אינו אלא קצה הכידון במלחמה נגד היהודים. את עריסת הטרור
מנענעת מצרים בתחבולות מלחמה. היא אשר הכתיבה תנאי הכניעה באוסלו, היא אשר מאמנת את הצבא
בכיוון מזרח. היא אשר מצהירה כי האויב הגדול שלה הוא ישראל. עוצמת הלהבות מוכתבת מקהיר, השנאה
נושבת ברוח צפון- אפריקנית מדפי העיתונים, מגלי האתר, הישר אל הכיכר בעזה. שהרי מה מונע ממצרים
לפוצץ את מנהרות ההברחה? מה מונע מהמצרים לקצור 19 פלסטינים בפי שעשו בשנת 88' מפחד הפלישה
של "אחיהם" למרחב סיני? פשוט מאד: כמו שסוריה מכתיבה את הטרור מצפון כך מצרים מדרום." (ג. אביטל
'היד שמנענעת את עריסת הטרור', מקור-ראשון, 11.6.04).

מקור: ליכודניק
http://www.likudnik.co.il/Front/New...reportId=206067
לשמוע את שרי הממשלה מדברים על התקפה במקום הגנה, באמת הנאה כמעט מושלמת.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל