אבל אז היה חורבן מלא, שלטון זר בארץ ישראל, אין שום מקום להשוואה.
להתאהב במצב הנוכחי זה ולא לעשות שום דבר לסיימו ולא לקלל את הממשלה שנותנת לו יד
זאת מחלת נפש, אחרי הכל עברו כבר 2000 שנה, בניגוד לימים ההם, יש מדינה (לכאורה),
יש צבא (לכאורה), יש משטרה (לכאורה) ועדיין השועלים מתהלכים בקודש הקודשים ואפילו
מעזים לבנות, לחפור, להרוס, לפגוע, והיהוד? מפטרים את זליכה.
"פעם אחת היו עולים (רבן גמליאל, ר' אלעזר בן עזריה, ר' יהושע ורבי עקיבא) לירושלים... כיון שהגיעו
להר הבית ראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבא מצחק.
אמרו לו: מפני מה אתה מצחק?
אמר להם: מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים מהלכים בו ולא נבכה?
אמר להם: על כך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח): "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן
ברכיהו". וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב
נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה.
באוריה כתוב (מיכה ג): "לכן בגלככם ציון שדה תחרש".
בזכריה כתוב (זכריה ח): "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה
הייתי מתירא שלא תתקיים נבואתו של אוריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של
זכריה מתקיימת!
אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו!" (מסכת מכות כד).
מקור
http://www.orhachaim.org/msilot/nvuot%20atshuva.htm
ראשי
צ'אט
30-08-2007, 20:12
מצב כלאיים
