היינו אמורים לחיות את חיינו באושר,
היינו אמורים להישאר ללא הבגדים,
היינו אמורים לא להיהרג אלא לחיות,
היינו אמורים להיות טהורים לא לשקוע בבוץ..


והיית אמורה להאמין לי כשאני אומר לך את האמת,
הייתי אמור להקשיב כשלך כואב,
הייתי אמור להיות יותר אחראי,
הייתי אמור לחזור אל עקבותיי..

היינו אמורים לחיות את חיינו ביושר,
היינו אמורים לפקוח את העיניים,
היינו אמורים להושיט יד ולא להכניס אותה אל הכיס,
היינו אמורים לחיות בשביל האמת ולא בשביל התכסיס..


והייתי אמור להישאר אני,
אך העולם זה העולם ואני זה רק אני,
הייתי אמור להישאר מוסרי,
אך השקרים נודפים גם מהחדר השני..


היינו אמורים לחייך כי יש סיבה טובה,
היינו אמורים לומר את האמת גם כשהיא קשה,
היינו אמורים לתת עזרה גם אם לא נותנים לך,
היינו אמורים לחיות את חיינו אך שכחנו לתת את האהבה..

הזדהיתי מאד
מרוב שאנחנו מנסים לתקן את עצמנו ואת הצד השני, לא תמיד אנחנו שמים לב לבעיה האמיתית

מזכיר לי מעט יצירה שפורסמה כאן, לא בגלל הכתיבה, אלא בגלל המשמעות.
כל הזמן לחיות ב"היינו אמורים", בנינו לעצמנו עולם מושלם, מן פנטזיה שבה חשבנו
שנחיה. המציאות היא שונה בהרבה, ובהחלט הצלחת להעביר כאן את הענייין הזה.


טוב מאוד.



דניאל.

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

הדפיוצר שלי בבמה חדשה:

http://stage.co.il/Authors/68901

מאוד התחברתי ליצירה הזו ולעוד משפר יצירות שאתה כותב. המשך בדרכך שלך. זה טוב מאוד

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

תודה..

הדפיוצר שלי בבמה חדשה:

http://stage.co.il/Authors/68901