בארצות הברית לוקחים ברצינות קונספט הנקרא ORS - Operationally Responsive Space. הכוונה היא ליכולת לבנות ולשגר לוויינים תוך פרק זמן הנמצא בין קבועי הזמן האסטרטגיים (חודשים עד שנים) לקבועי הזמן הטקטיים (דקות עד שעות).

במאמר שבקישור ניתן לקרוא על שימוש בטכנולוגיית Plug-And-Play הקיימת כיום בכל מחשב ביתי ליישומים חלליים. הכוונה היא לייצר יחידות מסוגים שונים אשר תוכלנה להתחבר בהרכבים שונים ליצירת לוויין בעל משימה ייעודית.

בגליון ספטמבר של "גלילאו" יפורסם מאמר קצר בנושא, שיתיחס גם לנקודה הישראלית של הקונספט.

http://www.nationaldefensemagazine....rForceBuild.htm

מיקרו לוויין אמריקני להדגמות טכנולוגיות. כולל מספר מכלולים בעלי תפקיד מוגדר - ניתן לשחק עם מספרם ותפקידם

ניתן להכניס בקלות רבה, כמו שמרכיבים מחשב.

מעניין.

יחסית ללויין טקטי להפעלה מהירה , לטאקסאט לוקח המון זמן להכנס למסלול...
זכורים לי פרסומים בנושא כבר מקיץ 2001 .

הידוע לך סטטוס התוכנית?

הוא פיתוח המרכב הגנרי ללוויינים קלים, על ידי מבת-חלל בתעשייה האווירית. עד כה פורסמו שלושה יישומים של מרכב גנרי זה:

1. לוויין מכ"ם - TECHSAR
2. לוויין צילום - מכונה מסחרית Opsat 3000
3. לוויין מדעי בעל מצלמה מולטי ספקטראלית - ונוס.

אומנם קבועי הזמן של בניית הלוויינים הישראליים אינם קצרים, ואינם מהווים יישום אמיתי של ORS, אבל מושג "הרכב ושחק" בהחלט מתאים לדור זה של לוויינים.

כמו מה שהיה פעם "מכונית לכל פועל" - עתיד להיות "לווין לכל זמן ולכל מטרה" - לא עוד מבצעים יקרים, מסובכים, ברמה לאומית, כדי להעיף לווין לחלל. המיקרו-לווינים הם רק הצוהר דרכו יפרוץ הדור הבא של לווינים קטנים, קלים והכי חשוב - זולים.

ישראל, כחלוצה בתחום המיקרו-לווינים, יכולה וצריכה להיות מובילה עולמית בתחום - כמו בתחומים אחרים בהם חוסר משאבי הטבע, מחסור בכסף (וכמובן, מחסור בידידים ובעלי ברית) הכריח אותנו להיות מובילים עולמיים.

יום טוב

אליהו

אפשר להתווכח על החלוציות הישראלית בתחום המיקרו לווייני (מיני לוויינים - בהחלט). בכל מקרה מיקרו לוויינים הוא פתרון אחד שאולי יוכל להוות בסיס ל - ORS, יחד עם זאת, במדינות (קצת) יותר עשירות מישראל, ניתן להתבסס על לוויינים גדולים יותר ועל משגרים אופרטיביים, דוגמת Falcon 1 האמריקני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר אפשר להתווכח על החלוציות הישראלית בתחום המיקרו לווייני (מיני לוויינים - בהחלט). בכל מקרה מיקרו לוויינים הוא פתרון אחד שאולי יוכל להוות בסיס ל - ORS, יחד עם זאת, במדינות (קצת) יותר עשירות מישראל, ניתן להתבסס על לוויינים גדולים יותר ועל משגרים אופרטיביים, דוגמת Falcon 1 האמריקני.

מה זה משגר אופרטיבי ?

או יותר נכון - מה זה משגר לא אופרטיבי ?

בכל מקרה , בהנחה שקלעתי לדעת המשורר בבחירת המינוח "משגר אופרטיבי " -

משגר חדש וניסיוני בעל 0% הצלחה (יותר מרשים לרשום 100% כשלונות) , לא ראוי לטייטל "משגר אופרטיבי"

הכוונה היא למשגר שיבטא את תפיסת ה - ORS, לא "משגר מבצעי או בלתי מבצעי"...

אבל מה שמשנה זו התפיסה - לווינים קטנים, מהירים (להכנה ולשיגור) וזולים, בעלי תחלופה גבוהה אבל באיכות טובה של צילום, קליטה, שידור וכיו"ב לפי הדרישות המשתנות. הרעיון הוא שהיות שאין הרבה מדינות עשירות מישראל שגם בעלות יכולת בניה ושיגור (מועדון ה-8), רוב מדינות העולם, בהנחה שהעולם הולך לכיוון נוכחות מאסיבית בחלל ולא רק של הגדולים והחזקים - תצטרכנה לאמץ את הקונצפט הזה, ומי ש"יהיה שם" ראשון, או לפחות בין הראשונים - התעשיה שלו תרוויח הכי הרבה.

אבל בגדול נראה לי שאנו מדברים על אותו כיוון.

ערב טוב

אליהו

המאמר התפרסם בגליון החדש של "גלילאו".
יש לזכור ש"גלילאו" הוא כתב עת לציבור הרחב, ולכן הוא נכלל בטור שאני כותב ולא כמאמר הכולל מראי מקום. גרסה אקדמית שלו תראה אור לקראת נובמבר.