10:38 | 26.9.2007 יוסי שריד

תגיות:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
פוליטיקאים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
אתרוג
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
סוכות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]
מלחמה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/0.gif]


האתרוג הוא היחסן שבארבעת המינים. לא בכדי מדקדקים בשלמותו ובחפותו מכל פגם, עוטפים וטומנים בקופסת כסף.

אריאל שרון, לעת התנתקות, היה אתרוג, אם כי אתרוגיותו היתה פסולה גם על פי הפיטם וגם על פי העוקץ. וגוף האתרוג כולו היה מכוסה כתמים שלא ניתן להעלימם.

אין פוליטיקאי שלא יתאווה להיות אתרוג - פתאום אתרוג; שלא יבקש להיכנס בנעליו של שרון בלכתו מעדנות אל שוק המינים.

התשוקה לאתרוגיזציה, סיבותיה ברורות: ראשית, האתרוג עושה פירות, בניגוד להדס ולערבה שעל עקרותה היא בוכייה. שנית, באתרוג יש טעם ויש ריח, גם תורה וחוכמה וגם מעשים טובים, ואילו בלולב יש טעם אך אין בו ריח, בהדס יש ריח אך אין בו טעם ובערבה אין לא טעם ולא ריח.

שלישית, את הלולב עם ההדסים והערבות נהוג להחזיק יחדיו ביד ימין, ורק את האתרוג, בן יחיד, נושאים ביד שמאל. האם רק שמאל מסוגל להכשיר את הפסול? יש תיאוריות כאלה, וגם בימים אלה מפתחים אותן.

ילקוט שמעוני גורס, "שהעושים פירות יהיו זקוקים לשאין עושים פירות, ושאין עושים פירות יהיו זקוקים לעושי פירות. ואין אדם יוצא ידי חובתו עד שיהיו כולם באגודה אחת". יש כאן הרבה יותר מרמז למצוות קונסנסוס לאומי ואף לחובת ממשלת אחדות בטרם פורענות, ואת הפורענות תמיד אפשר להקדים אם רק משתדלים. והנותר לבדו בחוץ יזדרז להיאסף פנימה, פן תחטיא אותו פרישותו בפליטת פה.

האם כל מי שרוצה להיות אתרוג גם יכול? האם כל אחד מסוגל לעבור בהצלחה את גלגול המחילות והסליחות? זאת משימה אפשרית אף שאינה פשוטה כלל. אמנם לרוב המועמדים שמורה בביתם קופסת כסף מהודרת, אם לא קופסה מזהב, ואף על פי כן אין עתידם מונח בקופסה.

השיפור בסקרים עלול להתגלות כצל עובר, וכבר חזו מבשרם איך חלפה תהילתם בתוך חמישה שבועות של מלחמה. דעת קהל היא חולות נודדים שאסור לבנות עליהם, לכל היותר מותר לבנות סוכה; וכך באמת מקימים עכשיו את סוכת השלום החדשה למען תחזיק מעמד תקופה קצרה ועד לגשם ראשון.

מומחים להדרים מכירים שיטות גידול שונות, והמומחים להדר ממליצים על שיטה משלהם, ההופכת גם תפוחים נגועים לאתרוגי הילולים: כאשר בא הרקב, אז קמים ממקום עפר ונפנים למעשה ההרכבה. המומחים אומרים, שאין נוח מאתרוג להירכב בלימון או בחבוש או בחושחש. אמנם רוב הפוסקים אוסרים לברך על אתרוג מורכב, אך פוליטיקאי, אף על פי שנפסל - אתרוג הוא. די לו אם יפציץ אתרים עלומים במרחקים ויתעטף בשבעה צעיפים שקופים של שתיקה.

מספרים על חסיד אחד, שבהתקרב חג הסוכות נסע לעיר הגדולה כדי לקנות אתרוג יפה בכסף שחסך כל השנה. בדרכו העירה ראה יהודי בוכה, על שום שסוסו מת ואבדה פרנסתו. לא היסס החסיד ונתן לאיש את כל חסכונותיו כדי שיקנה סוס אחר. כששב לביתו אמר: כל יהודי יברך השנה על אתרוג, ואני אברך על סוס.

הרבה סוסים מתו כאן בשנה שעברה, ובשנה החדשה הם ממשיכים לדהור בשביל קליפות האתרוגים. ואנחנו ממשיכים להמר עליהם בשארית חסכונותינו.

http://www.themarker.com/tmc/articl...&layer3=General

הכי אהבתי

ציטוט:

שלישית, את הלולב עם ההדסים והערבות נהוג להחזיק יחדיו ביד ימין, ורק את האתרוג, בן יחיד, נושאים ביד שמאל. האם רק שמאל מסוגל להכשיר את הפסול? יש תיאוריות כאלה, וגם בימים אלה מפתחים אותן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מבחינתו של שריד, אין קל יותר מאשר להימנע מכל עיסוק בסוגיית השחיתות ולטפל רק בענייני
"השלום". הוא בחר ללכת בדרך אחרת, קשה בהרבה. לפני מספר חודשים התקיימה הפגנת ענק
בתביעה שאולמרט ושות' יעופו הביתה, בעקבות דו"ח וינוגרד. רוב הדוברים לא הגיעו מהתחום
הפוליטי, אך היו מעטים שכן היו מזוהים. מצד שמאל בלטו מאיר שלו ויוסי שריד. שלו ידע שהופעה
בהפגנה הקוראת להתפטרות "ממשלת השלום", היא קריאת תגר על המחנה, ועל כן דאג לזעוק
כנגד הכיבוש, בהפגנה שכלל לא עסקה בנושא. שריד, לעומתו, עמד על הבמה ועסק אך ורק בחובת
ההתפטרות של הממשלה הנוכחית.
אולמרט לכאורה הוא ראש הממשלה המושחת ביותר בהיסטוריה של ישראל (אני מפקפק אם יש לו
יריבים במערב במאה השנים האחרונות). עם זאת, אולמרט, כידוע, "עושה שלום". מבחינת רוב
המחנה של שריד, זה מצדיק התגייסות נחרצת להגנה עליו. שריד לא הלך בתלם הזה, וזה ראוי לציון.

מגיעות לאיש ברכות.