נסעתי פעם עם מישהו בדרך לירושלים והוא שאל אותי על הרכבים האלה. אחרי שהסברתי לו הוא אמר לי שזה נראה כמו משאיות שעברו תאונות בדרך ודחפו אותם הצידה וכך הן נראות אחרי שנים של הפקרה.
השאלה היא למה זה באמת כך, ראשית צריך לשים את המשוריינים על משטח מתאים שידגיש שזה מונומנט, שנית צריך להעמיד דגל של המדינה ליד כל משוריין כדי להדגיש שזו אנדרטה לאומית. ואולי גם שלטים שיראו מהכביש.
איזה אגף במשרד הביטחון מטפל בזה ומה מספר הטלפון שלו.

לי, מהכביש, הם נראים צבועים היטב ומטופלים. אלו לא אנדרטאות לקרב מסויים (כמו, למשל, אתר שיירת יחיעם ליד כברי)- מטרתם בדיוק לתת תחושה של קירבה ללוחמי תש"ח, כאילו הקרב על הדרך בדיוק נגמר.

המשוריינים בשער הגיא הובאו לשם לאחר המלחמה, ממגרשי גרוטאות, ולא ננטשו בש/וליים בעקבות קרב זה או אחר.

לפני כעשר שנים נשלחו לשיפוץ, והוחזרו לאתר בפרוייקט של הקק"ל.

אאל"ט - נגנבו כמה לטובת מחזור מתכת.

באשר לשלטים - יש ויש. ישנם שלטים ואפילו מסלול טיול העובר בציר המשלטים שהכניסה אליו נמצאת מעט אחרי סיבוב שורש (לכיוון ת"א). יש אתר נוסף ליד תחנת שער הגיא (חלק מפרוייקט החאן) וכמובן את הסלעים המתעדים את תאריכי הקרבות.

ואת הקסטל הזכרנו?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מה יש להזכיר בקסטל?

העוסק בתולדות המשוריינים בדרך לירושלים. לטענת המאמר בוודאי שאלה הם המשוריינים המקוריים וזה אחרי שחלק מהמקוריים עוד פונו מצידי הדרך אחרי הרחבתה בשנות ה-60. חלק מגליונות קתדרה נמצאים אונליין, אבל אני לא מצליח למצוא את המסויים.

.

אני לא זוכר האם מדובר במאמר בקתדרה או מקור אחר אבל, אלו משוריינים מקוריים.
אך לא משוריינים שנפגעו בקרבות לירושלים וננטשו בצידי הדרך.
לאחר שהמשוריינים המקוריים נגררו ונגרטו הוחלט (נדמה לי שעל ידי רבין) לגרור לשער הגיא משוריינים ומשאיות שיצאו מהשרות והיו מאוכסנים ביפו. אכן מדובר בכלים מקוריים שכמה שנים קודם לכן שמשו את השירות לירושליים אך לא בכלים אוטנטיים שנפגעו וננטשו בצידי הדרך.

נ"ב
אני זוכר שכבר לפני שלושים שנה חיפשתי "חורים של כדורים" על שלושה מהם בקושי מצאתי אחד.

טל

למי שלא מכיר את הסיפור זה נראה גרוטאות שנזרקו בשולי הכביש. ותזכור שעוברים שם בנהיגה מהירה ובמבט של שניות לא מתייחסים לצבע אלא לתבנית הכללית שנראית כמו גרוטאות.
צריך לזכור שמדובר בכביש ראשי ובדרך לירושלים שעליו עוברים מאות אלפי תיירים וצריך להתייחס גם אליהם שידעו שמדובר בנקודות זיכרון.

למי שעובר בצומת גולני נראה המקום כמו פארק ובו מקדונלד, ומי שעובר ברמת הגולן יראה גם הוא הרבה "גרוטאות" ....וכו' וכו'.

מסקנה - צריך להכיר את הסיפור ואז אותם משוריינים בדרך לירושלים ימחישו לנו את הסיפור אותו אנו מכירים, אם לא נכיר את הסיפור הם יראו כגרוטאות גם אם יעמדו על משטחי שיש.

! This is Sparta

לא הבנתם אותי. המוצג הוא גרוטאה, כך הוא נראה מהכביש בראיה של שניות. אם הוא נראה כפי שהוא היום הוא נראה גרוטאה ששוכנת במדינה מוזנחת. אם הוא היה מונח בתוך המעטפת שהצעתי הוא היה נראה כגרוטאה בעלת משמעות. מה המשמעות? את זה הוא יצטרך ללמוד. אבל גם אם הוא עצלן ולא ילמד, יהיה לו כבוד למקום.
לא צריך להכריח אנשים להיות מאוד חכמים. אם אדם רואה א' ואנחנו אומרים לו לא זה ב' אז רצוי שנראה לו לפחות ברמז שזה ב' ושיבין לבד.

אם אתה לא מסכים איתי אז שרשר אחרי ופנה אלי.

בכל מקרה, כמו שאמרתי - המשוריינים נראים כגרוטאות למי שלא מכיר את הסיפור, ולכן יש להקפיד ולספר את הסיפור כאשר עוברים בדרך עם תייר/ילד וכד'.

ובנושא המעטפת - אם המשוריין היה מונח על שיש, אז היית מכיר את הסיפור ? היית רואה "גרוטאה" על שייש ועדיין לא היית יודע מה משמעותה, ולכן אין משמעות למעטפת.

ובכל נושא הצבתם של המשוריינים - הם צבועים בצורה אחידה וחדשה, מוצבים בפינות מסודרות עם שילוט, לרוב יש לידם דגל או זר פרחים, ולטעמי לחלוטין לא נראים כמו הגרוטאה המצוייה.

בסופו של דבר - הכל עניין של תחושה והבנה אישית.

! This is Sparta

בתוספת לנאמר כאן-מתחום הדרכת הטיולים:
כל ישראלי בר דעת בערך מבין את מה שאותם רכבים מיושנים מסמלים-את הנסיון לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות ועם השנים אכן יש נסיון הסברתי גדול יותר הן בשילוט ובמסלולים במרחב שנוגעים בסיפורי אותם שנים.
תיירים למשל הנוסעים בכביש מ"ס 1 בדרכם אל הבירה בשעות היום שואלים בצורה גורפת מה מסמלים אותם רכבים אדומים-ומה שמצחיק הוא שהם דווקא זוכים לשמוע את הסיפור שאותו הם מכבדים עד מאוד ולא משנה מאיזה ארץ הם-ישנם מדריכי טיולים ערבים וזה קרה הרבה פעמים ועדיין קורה...
שפשוט מספרים לאותם תיירים סקרנים שהרכבים הללו הם מעין תמרורי אזהרה שעיריית ירושלים הניחה בצידי הדרך כדי לאותת לנהגים לנסוע בצורה יותר זהירה...

הוצעו לכך מספר פתרונות בעבר:
1. הקמת אתר / מוזיאון ייעודי לאנשי השיירות בגן הלאומי קסטל, סמוך למקום מנוחתם של המשוריינים.
2. הקמת אתר / מוזיאון ייעודי לאנשי השיירות בגן הלאומי בלטרון, גם כן סמוך למקום מנוחתם של המשוריינים. שני האתרים מתאימים מאחר וגם בהם ארעו קרבות במלחמת העצמאות.
3. העברתם אל המוזיאון הלאומי לבטחון ישראל, שהיה אמור לקום בהר איתן בשנת ה 50 למדינת ישראל.