חשבתי שאם האריחי בידוד שיש על החלליות של נאס"א עמידים בפני חיכוך חזק וחום עצום בכניסה לאטמוספרה,אם יתקינו על הטנקים אריחי בידוד כאלה זה אולי יוכל לבלום את המטען חלול.

תודה לאנוביס על החתימה

יפה מאוד. המצאת את המיגון הקראמי..
חומרים קראמיים כבר משמשים למיגון (למשל, באפודי מגן).

שלא נדבר על חודרנים קינטים, מה שיש על המעבורות של נאס"א נועד להתמודד עם חום לא עם טילי נ"ט מתקדמים.

הבריטים ניסו להתקין על הצ'ילנג'רים שלהם אריחים מיוחדים והם טענו שיש להם חליפות מגן "בלתי חדירות" ולאחר תעסוקה מבצעית של מספר חודשים בעיראק כבר הגיעו דיווחים שרקטות RPG7 פשוטות חדרו את המיגון האולטרה סודי חזק הבריטי.

כיום הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חודרנים קינטים וטילי נ"ט מתקדמים זה בזכות הגנה אקטיבית(השמדת האיום עוד לפי שהוא מגיע אלייך)ולמזלנו אנחנו מובילים בתחום העולמי, נקווה שהמצב יישאר ככה.

כנראה שאתם צודקים.בכל אופן לאיזה חום מגיעה הרמה של מטען חלול?

תודה לאנוביס על החתימה

העקרון של מטען חלול הוא לא חדירה על ידי חום אלא על ידי אנרגיה קינטית עצומה של חודרן מותך המרוכזת בנקודה קטנה.
אלמנט המיגון מפני חום לא עקרוני פה כי התהליך אחרי יזום המטען הוא כה מהיר שאין שום חומר שיספיק לפזר את האנרגיה הזו מספיק מהר.

אבל המשפט הזה :

..."העקרון של מטען חלול הוא לא חדירה על ידי חום אלא על ידי אנרגיה קינטית עצומה של חודרן מותך המרוכזת בנקודה קטנה"

לא ממש מדוייק !

אין כאן עננין של חודרן אלא של סילון לוהט שמתרכז בנקודה קטנה אחת ומתיך את הדופן.

הזכרת לי דיון מעניין:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%9C%D7%95%D7%9C

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למרות שלטעמי חלק ממנו עוסק בסמנטיקה (אך היות וגם אני לעיתים נתפס לכך אז איך אוכל להתלונן).....

למדתי את הנושא הזה ממש מזמן אז בהחלט יכול להיות שאני טועה. עד כמה שזכור לי זה שילוב, אבל בגלל המהירות של התהליך מה שגורם לחדירה היא יותר האנרגיה הקינטית של הליינר כי בפרק הזמן הקצר בו הליינר חוצה את התווך מעבר החום בין הליינר לתווך אמנם קיים אבל פחות משמעותי.
אגב, יש מינוח יותר טוב לליינר בעברית מחודרן מותך?

אולי זה יישמע משעשע או לחליפין "פלצני" אך לא אחת שמעתי את המילה "דופנית" (נגזרת מהמילה "דופן") המתייחסת אליו.... .....

בעניין החדירה - החום משחק כאן תפקיד משמעותי .

ללבני נכבדי - הרשה נא לי לחלוק עליך.
אין מדובר כאן בחום או בהתכה, או באנרגיה קינטית של הליינר, אלא בלחץ. לא שלכל הפרמטרים הנ"ל אין שום קיום בתהליך החדירה, אלא שהדבר הדומיננטי הוא גל הניפוץ של חומר הנפץ בחודרן הצורתי, המפוקס ע"י אפקט מונרו לכדי "סילון" (מונח מטעה כשלעצמו), או במילים אחרות מיקוד גל הניפוץ לשטח קטן מאד. באיזור זה, מתנהג השריון כנוזל, עקב הלחץ העצום. דימו כבר את הדינמיקה של החדירה להשפעת זרם מים על משטח בוץ. לליינר יש אפקט של העצמת התהליך, אך יש לזכור שישנה חדירה גם בהעדר ליינר, וראה כיצד התגלה אפקט מונרו. אם תרצה, אוכל להביא מובאות מן הספרות להדגמת דברים אלה.

אם אני "פורט" את הדברים אזי מה שחדש לי הוא שלמעשה כדבריך מדובר על הפיכת השריון לנוזל בנקודה מאוד מצומצמת אך לא בגלל החום אלא בגלל הלחץ שנוצר עליה?...

מבחינת העצמת התהליך באמצעות הליינר - על פי מה שלמדתי הדבר נגרם עקב העובדה שהליינר בסופו של דבר משמש כתוספת של מסה לגל הניפוץ ה"ממורכז"... או שגם כאן קיים אי דיוק?...

בעניין המונח "סילון" - אני חייב להודות שגם אני משתמש בו כשלדעתי מדובר פשוט בתרגום העברי למונח JET שלא אחת מתייחס לעניין....

אכן, המונח הלועזי הוא JET, אך יש להתייחס אליו כאל גל ניפוץ ולא כאל זרם של חומר, אם כי סמנטיקה בלבד לא מבטאת את זה מספיק טוב. מבחינת הליינר, כן, הוא בהחלט מעצים את האפקט ע"י מסה, אך גם כאן יש לזכור כי רק חלק קטן ממסת הליינר (כ- 2-3%) משתתפים בתהליך, ורוב החומר מפגר מאחורי הסילון בצורת SLUG שתורם באופן מאד משני לנזק של המטען. החומר שממנו עשוי הליינר משפיע על ייעילותו, וככל שיהיה עשוי ממתכת כבדה יותר, החדירה תהיה טובה יותר, עד גבול מסוים. בניסויים הושגה חדירה יותר טובה ע"י עופרת למשל, אך בפועל עושים ליינרים מנחושת בגלל נוחות העיבוד והיציבות שלה. ליינר מאד רגיש לדיוק הצורתי שלו.
במאמר מוסגר יאמר שמה שאמור לעיל לגבי יחס המסות בין הסילון ל- SLUG, הפוך במקרה של מטען כיפתי, ובמקרה הקיצוני של EXPLOSIVELY FORMED PROJECTILE (לא זוכר כיצד תרגמו את זה לעברית).

קראתי מסמך אזרחי שמתייחס לנושא שריון בטנקים מודרניים ורש"קי נ"ט ולפי הכתוב כל עניין הסילון הינו מיתוס.
הליינר משנה צורה (אך לא הופך לגז או נוזל בתהליך) ומתרחב במהירות גבוהה מאוד ולכן מצליח לחדור את השריון.
אפשר להסתכל על החודרן שנוצר מהליינר כפגז ח"ש שנורה מטווח אפס מתוך הפגז החלול.
אני חושב שמהירות החודרן שנוצר ברש"ק חלול אף גבוהה ממהירותו של פגז ח"ש אך בגלל גודלו של הפגז ומהירות טיסתו הנמוכה קל למיגון ריאקטיבי לעצור אותו, כמו כן יזימה במרחק גדול מזה שבו תוכנן לפעול גורמת לליינר לפגוש את פלדת הטנק לאחר שיא מהירות התרחבותו או מונעת את חדירתו המלאה של הליינר דרך השריון משום מגבלות כמות הליינר שניתן לשים בפגז בקטרים של עד 125 מ"מ (ומכאן שמטען חלול של טיל נ"ט מסוכן יותר מזה של פגז חלול).