13-10-2007, 10:18
|
|
|
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 5
|
|
חבל לבזבז את "החיים הטובים -חסרי הדאגות". ז אמור גם לגבייך - כי הילדים עדיין "ילדים" והם יגדלו ל"בעיות באישיות" בבחרות ובגרות. ז"א אם לא תחליפי את החינוך שלהם.
בתובה ל"שאלה למביני עניין". איני פסיכולוג של הגוף וגם לא כירופרקט -של הנפש, וזה מה שהנתי ממך , ויתכן שבגלל ששנינו איננו מכירים(משער)- ואת את ילדייך יותר ממני - אל אתיימר להיות אלא בעל עניין- כאב. גם כואב את כאבך.
מסכים עם Juda שהילדים למעשה "רבים על" - תשומת ליבך.
את אשה "עסוקה" - כנראה שללא בעל, שמפרנסת ומגדלת את הילדים באופן שמתאים לדאגנות שלך. הילדים - גודלים עם הדוגמא שיש להם בבית - בדידות בלי שיתוף - כי הרי אינך רוצה לשתף אותם בבעיותייך וגם לא בניסיונות למוא פתרונות טובים יותר לך ולילדים -כמקשה משפחתית אחת...
אין זה משנה ,לדעתי - אם הבת היא בת 11 או הבן. בגיל כזה - מעל גיל 10 - כיום הילדים בעלי המון מידע מהבי"ס והחברה שלהם - ובאין שיחה עם ההוריםעל כל הדהרים הללו - לילדים בגיל זה יש כבר את היכולת הנפשית לבחור ולהחליט ולבקר/להתאקלם בסביבת הבית... וילד או ילדה בני 8 - תמיד עדיין לא מבינים הכל - ונעזרים בהסברים או במבט עיניים בלבד על האח/ות הגדולים,ועל ה"זוגיות עם אימא" ומשתדלים לחקות או לשנות לגבי עצמם.
אבל - ממש כשם שילד/ה בני 8 -עדיין רוצים "להיות עם כל הזכויות של ילד" + "בלי החובות של בוגר". בעוד שבן/בת 11 - כבר מתחילים להתעניין ב"פיזיקה של בני זוג"...
אז כמו שלמדתי מהילדים שלי -"זה לא הולך בלי אהבה". זה שם של ספר שיצא לפני שנים בהוצאת "מעריב" וכתבה - מרים קוץ... מומלץ שאם תוכלי -תקראי, ואם לא - תשתמשי בכותרשלו.
את חייבת -לשנות הרגלים אצלך. את הדוגמה "הכי הכי" שאהובה על ילדייך, ואם הם רבים - זה אומר שיש משהו מזה- אצלך. את צריכה להיות יותר אימא "אוהבת ילדיה" ומאוד חשוב שתאמרי זאת בכל פעם לפני - שאת "משאירה אותם ללא ההשגחה שלך" , כמו יציאה לעבודה או יציאה בערב, או שאת מבקשת ש"ישחקו במרחק שלא אשמע הרעש"... ואל תוותרי על זמן מיוחד בו את עם אחד מהם בנפרד. עודדי אותם לפתח יות את הצד השלו , הרוגע,הבטוח במעשיו/מעשיה... ועודדי אותם - להיות "החבר'ה שלך" כשצריך ו"הילדים שלך" כשצריך.
והכי חשוב: אל תשכחי לשאול : איזו אימא אתם רוצים? שרבה אתכם על כל דבר ונושא- או ששמחה אתכם בכל עת. - אז תנו לי דוגמא בהתנגות שלכם , כי מילים בלבד וצעקות - זה לא מספק בעיניי, ואני לא רוצ ללמוד מכם ככה, כמו שאתם כעת -רבים ורועשים...
|