כבדיהו וכבדיהו - מי שאינו מבין שעדין מוקדם וחייבים בתקופת הכשרה לקראת זה.
כבדיהו וחשדיהו - מי שמוכן לקחת סיכון מחושב להשגת כיבוד הדדי.
חשדיהו וכבדיהו - מי שקורא היטב את המצב ולמרות זאת מוכן לקחת סיכון מחושב
על מנת לצאת ממעגל הדמים האכזרי.
חשדיהו וחשדיהו - מי שאינו מסוגל לראות צעד אחד מעבר לאפו ומאמין שרק בכוח
ניתן לפתור את הסכסוך ומרחיק בזאת את הסכוי לכיבוד הדדי.

חיפשתי אצל שכיננו ולא מצאתי כלום על כיבוד הדדי.
http://www.omedia.co.il/Show_Articl...1067&MenuID=608

הסיכונים שנלקחו במסגרת ה"כבדהוהים" שלך, הם לא מחושבים בעליל, ולראייה, העובדה שהמצב
הבטחוני גרוע לאין שיעור מכפי שהיה לפני אוסלו. הוכחה נוספת היא העובדה שהמצב הבטחוני
השתפר משמעותית ברגע שביטלו בפועל את הריבונות הפלסטינית על ערי איו"ש. מסתבר שפתאום
כמות הפיגועים שם ירדה דרמטית (אחרי שבשנים הראשונות אחרי תחילת מלחמת אוסלו בספטמבר
2000, היא הגיעה לשיאים חסרי תקדים).
סיכון מחושב דורש שיהיה איזשהו סיכוי להרוויח ממנו. מלמסור שטח לאבו מאזן, שהסיבה היחידה
לקיומו כרגע, היא "הכיבוש", זה סיכון נטול כל סיכוי. אנחנו נמסור שטח, ונקבל עוד חמא"ס, בדיוק
כפי שאמר הימין ברצועה, ונענה במשפטים כמו "אתם מהלכי אימים", ובדיוק כמו חודש לפני מלחמת
לבנון השנייה, כשטענת בהתלהבות לגבי הצלחת הנסיגה מלבנון...

העובדה שהממשלה לא השכילה לטפל בנושא כראוי והסתבכה במלחמה מיותרת, בעידודם של כל המתלהמים שואפי המלחמה, איננה פוסלת את מעשה היציאה.

ברור שהיית מחוייבת תגובה הולמת לחטיפה - אבל מה שקרה היא לקיחת סיכון ללא כל סכוי.

ולחכות בסבלנות עד שהוא יחליט ליזום התקפה...
המלחמה שפרצה החלה בגלל הצד השני, והביטוי "תגובה הולמת", מעיד כרגיל על רצון ברמה של
הבלגה (מה זו לדעתך תגובה הולמת לירי רצוף לכל אורך הגזרה, חדירה לשטח ישראל, הריגת 7
חיילים וחטיפת שניים נוספים?). חזבאללה ירה לתוך יישובים ישראלים, ארבע פעמים מאז הנסיגה,
ונער ישראלי נהרג בהפגזה כזו בשלומי. ישראל הבליגה אחרי כל הפעמים, ולכן כל פעם הירי התגבר.
אחרי ההבלגה על חטיפת ורצח שלושת הלוחמים בהר דב, היה ברור שהמצב רק יחמיר, אבל
ההנהגה העדיפה להתעלם.

הבעייה במלחמה זו לא הייתה שיצאו אליה, אלא שחיכו שש שנים, ובכך הפקירו את הצפון כולו.
העובדה שתומכי הנסיגות העדיפו לטמון ראש בחול, כשצעקו להם "חזבאללה אינו אספן של רקטות,
ויש להן תכלית די ברורה". אותם אנשים העדיפו להתעלם מהאזהרות.

לצאת למלחמה יזומה עם חזבאללה היה הכרח - הבעייה היא שיצאו למלחמה אבל לא התייחסו
אליה כאל מלחמה. גיוס המילואים החל רק אחרי 3 שבועות. ישראל לא הכניסה כוחות יבשה
במאסות לעומק שטח האוייב, עד א-ח-ר-י שכבר סוכם על הפסקת אש (ז-ה המעשה הנפשע
וה"מתלהם", ולא עצם היציאה למלחמה). השערורייה הייתה שעשו רעש של מלחמה, אבל בפועל
קשרו לצה"ל ת'ידיים, ומנעו ממנו ביצוע תכניות אופרטיביות שכללו חיסול יכולת חזבאללה לירות
לצפון, שכן חיסול כזה היה מצריך כניסה יבשתית מאסיבית (ככה זה, תמיד כשאנחנו נסוגים, עצם
הנסיגה מביא לכך שאח"כ צריך להכנס יותר עמוק לשטח האוייב, יותר בעוצמה - ועם סיכון גדול
יותר). אין חוכמות - הנסיגה אפשרה לחזבאללה להתבסס על הגבול. תומכי הנסיגה סירבו
להודות בכשלון הקונספציה, ולכן העדיפו הבלגות אינספור, בתקווה שיום אחד חזבאללה ישנה עורו
ויתחיל לפתע לאהוב אותנו. כמה מפתיע שקרה בדיוק ההיפך. אני עדיין זוכר כמה השתבחת
בשקט המופלא בצפון, פחות מחודש טרם המלחמה - וכן, גם לולא יצאנו למלחמה, מה שעשה
חזבאללה באותו יום, היה פעולה מלחמתית, שהבלגה עליה, הייתה מביאה להחרפה גדולה יותר
בהמשך. חזבאללה לא מבינים בפייסנות, הם רואים בה חולשה, משום-מה...

אבל, כאשר יוצאים למלחמה יש הכרח בתכנון מדוייק ומפורט הכולל גם את סיומה וחזרה לתוך גבולות מדינת ישראל והפעם הבינלאומיים, אפילו שגם הם נקבעו בהסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות.

"ביציאה למלחמה צריך מראש לסגת" - זהו בדיוק עוות דברי. לא מראש ולא לסגת

זה מה שאני כתבתי : כאשר יוצאים למלחמה יש הכרח בתכנון מדוייק ומפורט הכולל גם את סיומה וחזרה לתוך גבולות מדינת ישראל

אם באמת לא הבנתה מדובר על חזרה לגבולות מדינת ישראל אך ורק לאחר סיומה של המלחמה ולא מראש.

למה לא חזרנו לגבולות ב48'? (אחרי המלחמה על קיומינו. נלחמנו, ניצחנו, תחזרו לגבולות שנתנו לכם!)
מי החליט מה הגבולות? למה לא עפ, החלטת האומות המאוחדות? מגדרה עד חדרה, ירושלים לירדנים, הגולן לצרפתים ונחזיר לפה כמה שיח'ים עירקיים.

במלחמה כובשים שטחים שהיו שייכים לאותה המדינה (ארץ\לאום וכו'). האמריקאים לא נסוגו מטקסס ולוס אנג'לס
"השטחים הכבושים" נכבשו קודם ע"י הצוררים הפלשתינאים, פשוט החזרנו אותם אלינו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הנצחון הוא השגת מטרות המלחמה - אם אכן למלחמה היו מטרות מוגדרות.

לא אכפת לי לסגת משטח שנכב שמהלך מלחמה, אחרי הסדרי בטחון נאותים, אבל לתכנן מראש את
הנסיגה, זה אבסורד מוחלט. קודם תשיג את יעדי המלחמה - ולא ידוע לי איך אפשר לחסל את
חזבאללה מבלי להגיע אליו (אולי בעזרת כלי הנשק המיוחדים שלך, שפוגעים רק במחבלים, אך לא
במגינים האנושיים שלהם...)...

כדאי שתקרא שנית את כל האשכול ותוכח בעצמך.

אני כותב על קביעת יעדים, בצועם (כולל כיבוש אם יש צורך) ורק לאחר השגת היעדים (במידה והיעדים אינם כוללים השתלטות לדורות) חזרה לתחומי מדינת ישראל באשר הם.

למעט תכנון החזרה ( שלדעתי הוא חלק מהיעדים - גם יציאה חייבים לתכנן)אתה ממש מצטט מבלי להרגיש את מה שאני כותב.

אתה הראשון שמתכנן את הנסיגה עוד לפני שנכנסת לשטח האוייב, ועוד רואה אותה כחלק מהיעדים
של המלחמה (האמת, אני בהלם שאשכרה כתבת כך...).
דן, למלחמה יש מטרה נורא פשוטה: הכרעת האוייב, וסיכול האיום מצידו. הכרעה של האוייב היא
בדר"כ לא דבר שדורש הרבה הסברים, אלא אם כן, מראש מוותרים על היעד הזהף ואז צריך לכסות
במלל על העדר התכלית.

אני הייתי לוקח את האפשרויות השנייה והשלישית,ובמצבים מסוימים,כשאין ברירה ואזלו הכלים ה"קונבנציונליים" גם את האחרונה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

כמה ניסיונות עם הפלסטינים נוסו ? כמה ועידות שלום היו ? כמה הסכמים היו ? לא ניסינו ?
ניסינו, ועוד איך ניסינו. הפלסטינים החזירו לנו אוטובוסים בוערים וזיקוקי דינור בצורת רקטות קסאם.

רק אם שני הצדדים רוצים לפתור אותו.
מה גרם לך לחשוב שהפלסטינים מעוניינים בדו קיום בשלום?

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'