בס"ד פרשת תולדות

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

יעקב אבינו הצטיין במידת האמת, כדברי הנביא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז', כ')

התורה גם מעידה עליו: "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה, כ"ז) ומסביר רש"י: "אינו בקי בכל אלה אלא כליבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם"(שם).

והנה דרשו חז"ל על הפס': "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיה מ', ד') מה שעכשיו עקום ומפותל, שקשה לעבור בו מחמת מכשולים או עקמומיות בדרך, ייהפך למקום מישור. זה מה שקורה ליעקב אבינו: בהתחלה הוא עקוב- יעקב- מתהלך בדרכים עקומות ובלתי ישרות עם עשו ועם לבן, ואח"כ הוא מישור- ישראל, יָשָר של הא-ל.

שואל הרב נבנצל שליט"א: הייתכן?! האם באמת היה יעקב "עקום" בתחילת דרכו?

אומר הרב ח"ו לחשוב על יעקב אבינו שהוא לא ישר. אין לנו עדות יותר חזקה מהתורה הקדושה המעידה על תמימותו של יעקב. אלא שכפי שאמר הפס': "עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהילים י"ח, כ"ז) אומר דוד המלך ע"ה: כשיש לך עסק עם אדם לא ישר אתה חייב לפעמים ללכת בדרכים פתלתלות ולא ישרות על מנת לא ליפול בפח, ובמקרה כזה זוהי ישרות. לדוגמה, אמא אומרת לבנה: "אחרי הלימודים תחזור ישר הביתה" אין הכוונה שהילד חייב לחזור בקו ישר, הדרך הישרה במקרה כזה היא להתאים את עצמו לעקמומיות הדרך: לפנות שמאלה כשצריך, או ימינה, או לעקוף מכשול או לעבור את הכביש במעבר חצייה ולא באמצע הרחוב. כך נוהג יעקב אבינו: כשיש לו עסק עם עיקש (עשיו או לבן) מוכרח להתנהג בעקמומיות כדי לא להינזק על ידם.

המעשה הראשון שמעיד על כך הוא מכירת הבכורה. בתחילת הפרשה, לאחר לידתם של יעקב ועשו, עשו חוזר מן השדה עייף ובסכנת מוות ("הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" (בראשית כ"ה, ל"ב)) ומבקש מיעקב לאכול מהתבשיל שהכין ליצחק אביהם. יעקב מסכים לכך בתנאי שעשו ייתן לו בתמורה את בכורתו. האם זה מעשה נכון וישר? האם זה לא נקרא לנצל את מצוקתם של אחרים? יתרה מזו: היה לכאורה מקום לטעון שהמכירה לא חלה במקרה כזה. אם אדם בורח משודדים וצריך לעבור את הנהר, ומתוך פחד ובהלה שיתפסו אותו הוא מבטיח תשלום מופרז לבעל מעבורת בכדי שיעביר אותו לגדה השנייה של הנהר, יכול לומר לו בשעת תשלום: "משטה הייתי בך" וייתן לו את השכר המקובל עבור שירות זה. כך גם כאן: עשו יכול לטעון: הייתי במצב של פיקוח נפש ולכן הסכמתי למכור את הבכורה אבל עכשיו כשיצאתי מכלל סכנה קח סכום של כמה אגורות עבור נזיד העדשים שנתת לי. מה עושה יעקב כדי למנוע מצב כזה? "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" (שם ל"ד) לחם? מי ביקש ממנו לחם? עשו ביקש רק עדשים!! "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹםהָאָדֹםהַזֶּה" (שם ל'). למה אם כן יעקב הוסיף לו לחם?

אלא שיעקב התחכם, ובכוונה האכיל את עשו לחם לפני שהלעיט לפיו את נזיד העדשים כדי שישביע את רעבונו וישיב את נפשו על ידי הלחם. ולאחר שיצא מכלל סכנה, אם בכל זאת יאכל מהנזיד עדשים כבר לא יוכל לטעון ש"ניצלו אותו" בשעת מצוקה, ושנאלץ להסכים למכור את בכורתו בגלל הסכנה. ממילא, כיוון שאין כבר מצב של פיקוח נפש, עשו חייב לשלם את כל מה שהתחייב.

ובאמת התורה מספרת שעשו לא מתחרט על מכירת הבכורה: "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַך וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" (שם ל"ד)הוא משוכנע שעשה "עסק טוב", הבכורה היא עבודת ה' הכרוכה ב"אזהרות ועונשים ומיתות שתלויים בה" (רש"י שם) ואני גם נפטרתי מן הבכורה וגם הרווחתי נזיד עדשים.

יוצא שעשו כלל לא מאמין בבכורה, גם לא בעבודה ה'. אבל יש דבר שעשו כן מאמין ורוצה: הברכה של יצחק אביו. ברכת יצחק חשובה מאוד לעשו, עד כדי כך שכשעשו מגלה שיעקב "חטף" ממנו את הברכה הוא צועק צעקה גדולה ומרה. עשו מבין שיצחק אביו הוא נביא וצדיק וקדוש וברכתו שווה הרבה. אמנם עשו לא מאמין בקב"ה אבל זאת לא קושייה גדולה עבורו, ישנם אנשים שלא מאמינים שהיה אדם בשם דוד המלך אבל הם מאמינים שהוא קבור בהר ציון! ישנם אנשים שמתכננים כל מיני תוכניות הכרוכות בחילול שבת והולכים לפני כן לשים פתק בכותל, "סגולה להצלחה". יש הרבה סתירות כאלה בנפש האדם אבל האנשים מסתדרים איתם לאורך שנים בלי בעיות מיוחדות.

כך גם עשו. מצד אחד הוא כופר בעיקר ומצד שני הוא מעריך מאד את בירכת יצחק. מצד אחד הוא רוצח ומצד שני מפחד משבועה (שהרי יעקב השביע אותו שלא יחזור בו מהמכירה ועשו נרתע משבועה זו). והנה לפי זה קשה: איזה היתר היה ליעקב אבינו לקחת מעשיו את ברכת יצחק? הרי עשו מעוניין בברכה וממילא המקרה אינו דומה למכירת הבכורה שעשו זלזל בה!

מתרץ הרב בדרך זו: מה היה קורה אם עשו הוא זה שהיה מקבל את ברכת יצחק "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ"(שם כ"ז כ"ט)? ממילא יעקב היה הופך להיות עבדו של עשו ולא היה יכול לקבל את התורה. ובלי קבלת התורה אין קיום לעולם. כפי שמובא בגמרא: (שבת פ"ח) התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים את התורה אתם קיימים ואם לאו- אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. יוצא אם כן שכשיעקב לוקח את הברכות לעצמו הוא מציל גם את עשו, כי אם העולם יחזור לתוהו ובוהו אין גם לעשו זכות קיום! וחוץ מזה מי היה זוכר את עשו אם לא היינו לומדים עליו בתורה? לכן גם במקרה הזה יעקב משתמש בדרכים עקמומיות על מנת שיהיה קיום לעולם כולו על ידי זה שיוכל זרעו לקבל את התורה שגם היא נקראת "אמת" (תורת אמת נתן לנו).

לומדים מסוגיה זו שצריכים לדעת איך להתנהג עם אנשים לא הגונים שרוצים "לנצל" ו"לסדר" אותנו בדרכים עקמומיות, כמו שהורה לנו דוד המלך:"עִם נָבָר תִּתְבָּרָרוְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל"

אנחנו מתפללים: "וטהר ליבנו לעבדך באמת" הרי שלא מספיק שנהיה עובדי ה', צריך שנהיה עובדי ה' באמת ובשלמות. המילה תם פירושה אדם שרחוק משקר, ופירושה גם אדם ללא מום, משום שהשקר הוא המום הגדול והמאוס ביותר באדם.

יהי רצון שנזכה להיות עובדי ה' באמת וביראה ובאהבה.


שבת שלום יצחק חלבה


לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm