ב-1932 הכריזה ברה"מ על הקמת אוטונומיה יהודית ובירתה בירוביג'אן במזרח הרחוק כדי לפתור בעית יהודי ברה"מ ולשם הגיעו רבבות יהודים שבנו שם את ביתם. מיותר להזכיר שמדינה יהודית הוקמה רק אחרי 16 שנים ומטרתה היתה לפתור את בעיות של כל יהודי העולם.

בזמננו לעברים יש 22 מדינות בליגה ערבית עם מדינה נוספת שבדרך – האוטונומיה הפלשתינאית. האוטונומיה הזאת (ללא ישובים יהודים ביו"ש וללא ירושלים המאוחדת – בירת ישראל) צריכה לפתור את כל הבעיות של פליטים ערבים – כולל ערביי ישראל על ידי החלפת אוכלוסין. כמו שיהודים עזבו את עזה בכח, כך ערבים יכולים לעזוב את ישראל ברצון וכך לממש את חלוקתה של ארץ ישראל פעם נוספת כדי לפתור בעית פליטים ערבים לתמיד: מדינה פלשטינאית – לערבים ומדינת ישראל – ליהודים. ואם שטחי אוטונומיה אינם מספיקים לערבים אז גם על מדינות ערב יש להקים "ערביג'אן" לקליטת פליטים ערבים או במולדתם של הערבים – חצי האי ערב, או בסיני, או אפילו בפרס. כאשר אחמדינג'אד הציע לשלוח יהודים לאלסקה אז אין משהו מיוחד לבנות את ערביג'אן בפרס. כך שבעצם כל ארץ ישראל המערבית יכולה להשאר ליהודים. בסופו של דבר שטחי מדינות איסלאם גדולים מישראל פי 1000 ושם יהיה מקום גם למוסלמים מקומיים וגם לפליטים ערבים.