יש את אותם האנשים שבמבט ראשוני אתה מחליט- "אני לא סובל אותו"...
פשוט כך... בלי סיבה. רק הצורה שלהם מעלה לך את העצבים לרמות....
ואז קורה "משהו"...

נזכרתי במישהי משנותי בתיכון...
היתה איזו אחת שששנינו היינו בכסאח תמידי בינינו... פשוט ניצוצות עפו באויר. לא סבלנו האחת את השני.
ואז בא איזה טיול שנתי של חמישה ימים במדבר...
ובמדבר כמו במדבר, אין לך לאן לברוח, ו"רוצה לא רוצה", הינו צמודים האחד לתחת של השניה בימים האלה.
ביום הראשון עוד משכנו את שאריות הכסאח... בארבעת הימים הבאים הפכנו לחברים טובים.
ולא הצלחנו לשחזר, בדיעבד, מאיפה בא כל הכעס והעויינות.
"המהפך" קראו לזה אצלינו בתיכון...
בתום הלימודים אני יודע שהיא עזבה את הארץ, ומקום הימצאה לא נודע לי עד היום... אבל לפחות יש לי אויב אחד פחות בעולם...

היו לכם מיקרים כאלה?

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לא זכורים לי מקרים כאלו, אבל אולי אני צעיר מדי

מאידך, ובלי קשר, אם היה לך פייסבוק - אולי היית מוצא אותה

באמת כמעט כולם מתקופת התיכון. ילדים שלא ממש סבלתי וגיליתי אותם מחדש אחרי שנים. זה אולי נובע מזה שבתיכון אנחנו כל כך עסוקים בפוזה, ובמעגלים חברתיים, ומזה שבגיל ההתבגרות הכל כל כך טוטאלי ומוקצן. גם כבוגרים יש פוזה וכדומה, אבל העיסוק בזה פחות אובססיבי (אצל רוב האנשים), ויש גם מקום למתינות ופתיחות שמאפשרים להסתכל על אנשים מחדש בגישה אחרת.

ומצטרף לזהוב שמעלי - אם אתה מעוניין לאתר מישהו, פייסבוק זה מקום טוב להתחיל בו.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

הבית שלי: http://ugot.ios.st

אם אגלה או אחשוב על מישהו דברים רעים, אין סיכוי שזה ישתנה מתישהו

העברנו בראש את כל מי ש"נעלם" לנו...
ואז עלה שמה של "זו שלא סבלת...".

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אחד לשני בתוך עוד 300 תלמידים בערך(שיכבה שלמה שיוצאת לטיול) אפשר לא להיות יחד.

כנראה מעולם לא שנאת אותהכנראה חיפשת דרך להתקרב ולא מצאת עד הטיול.
\
מה שאני לא מבינה זה ממתי יוצאים או האפ אי פעם יצאו לטיולים שנתיים של חמישה ימים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

עוד היו מחנכים בבתי הספר ולא רק רצים אחרי הציונים...
ואם אספר לך שבנוסף היה לנו שבוע עבודה בקיבוץ, ושבוע גדנ"ע (האחרון עוד קיים היום...).

זמנים אחרים היו אז...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

שכנראה רצית....להיות דבוק לה לתחת..מדבר.....שכבה שלמה,לא ממש חייבים להיות דבוקים למי שלא רוצים

וניצוצות כל כך גדולים עפים בדרך כלל לא בין שונאים...(כמו הילד הקטן שמושך בצמה לילדה הכי יפה בגן)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

קודם כל אכן למדבר יש את הכוח המאגי שלו...
שנית, צר לי לאכזב... לא היה קטע רומנטי...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אני פשוט חושבת ובדרך כלל זה באמת ככה

שהשונאים הכי גדולים מסתרים משהו אחר מתחת לשינאה......(כשמדובר בגבר ואישה...)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

הייתה לי מישהי בחטיבה שלא אהבתי בלשון המעטה, ובסוף הטיול השנתי היא הציעה לי חברות, הייתי בשוק, מרוב זה שהייתי נבוך הסכמתי אבל ממש לא הבנתי למה עשיתי את זה.

אחרי שבוע בערך נפרדתי ממנה וזה עוד אחרי ששבוע שלם עשיתי הכל כדי לא להיפגש איתה.

והשיא היה פליטת פה שהייתה לי אחרי כמה חודשים מול קבוצה של אנשים שהיא עמדה מאחורנו בלי שנדע, הרגשתי ממש רע עם זה היא ממש נפגעה.

לא היינו באותו תיכון, אבל היא ממש השתנתה, ובפעמים הבודדות שנפגשנו הייתה פגישה מאוד נחמדה. בדיעבד אם ההצעה הראשונית הייתה מגיעה 3 שנים מאוחר יותר יכול מאוד להיות שזה כן היה מצליח.

הגלריה שלי בפליקר