25-11-2007, 10:43
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 21.03.03
הודעות: 12,004
|
|
בני אדם אינם מוסגלים לייצר בעצמם חומצות אמיניות מסוימות, משום שחסרים להם האינזימים הדרושים לייצר אותן מחומרי גלם.
לכן, את החומצות האלה חייבים לקבל מוכנות במזון. חומצות אלה נקראות חומצות אמינו חיוניות.
מעבר לזה, יש מה שניקרא חומצה אמינית חיונית מגבילה, כלומר- כאשר הגוך מקבל מזון חלבוני, שאחת מן החומצות האמיניות החיוניות שלו אינה בכמות מספקת (גם אם היא שם), הגוף אינו יכול לנצל את אותו החלבון ביעילות.
הערך התזונתי של כל חלבון נקבע ע"פ כמות החומצות האמיניות החיוניות וע"פ שיעור ניצולו בגוך.
כאשר 100 אומר, שמכל 100 גרם חלבון מסויים, האדם יכול לבנות בסופו כ-100 גרם חלבון משלו:
ביצה 94
חלב בקר 85
בשר בקר 74
סויה (מחומם) 73
חיטה מלאה 65
חומוס 68
תירס 59
עכשיו ניכנס עיניין זמן הפירוק.
לדוגמא- חלב בקר לוקח לגוף לפעמים כמה שעות טובות לעכל, לעומת זאת חלב עיזים מתפרק הרבה יותר בקלות, משהו כמו 20 דקות.
יש גם כאלה שהולכים על שייק חלבון אחרי אימון, שזה חלבון מפורק כבר.
אבל הדברים האלה לא נבדקו מחקרית ולא יודעים מה מידת העומס על הכבד והכליות...
אישית, אני בעד ניסוי וטעייה, כל אחד לומד את הגוף שלו ואיך הוא מגיב.
היום יודעים ש"ערך גליקמי" זה לא ערך אבסולוטי לכל בני אדם, אלא פרטני לכל אחד.
אישית, אחרי אימון כוח אני שותה משקה יוגורט עיזים רזה (שומן מפריע לספיגה מהירה) עם 3 כפיות דבש.
זה מעלה את רמת האינסולין ומסייע בהתאוששות השריר והתחלת תהליכי הבנייה.
אחרי כשעה אני אוכל ארוחה הכוללת פחממות מורכבות וחלבון מלא.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
