הצעה חלופית למאבק בעוני: מסלול בדוק של הישגי הצלחה

ראשית, ברצוני להביא את הקטע הבא מתוך המאמר –

"דיון במכללה בצפת: להוביל את מאבקם של העובדים הסוציאליים למען ילדים רעבים בישראל" – "חדש בגליל",גליון 823 (1130), 23/11/07, עמ'30.



"אחת המסקנות העיקריות העולות מהכנס היא, שלמרות טיפולם המסור של העובדים הסוציאליים הניצבים בחזית המאבק החברתי והערכים המקצועיים המלווים אותם בעבודתם, העובדים עוסקים בשימור המדיניות הקיימת ואינם מעורבים דיים בתהליכים מעשיים של שינויים חברתיים וקהילתיים. על העובדים הסוציאליים העובדים בשירות הממסד לשנות את המצב, לעבור משימור לשינוי."



הם אינם מחוננים ביכולת אנליטית המאפיינת לומדי מקצועות ריאליים או פילוסופיה באוניברסיטה. העובדים הסוציאליים הינם תוצרי הרובד הנמוך ביותר, מבחינת הדרישה האינטלקטואלית-אקדמית, שהמכללות והאוניברסיטאות מוכנות להציע. לכן נבצר מהם להגיע אל עומק הביטוי "שימור המדיניות" ולתפוס את הסתירה המובנית בקטע הנ"ל.



אדם אינו יכול לקבל משכורת מן הממסד אותו הוא משרת (מצב רוב רובם של העובדים הסוציאליים), וגם להלחם נגדו. אינך יכול להיות יותר מוסרי מהבוס שלך.



אמנם, צדקו העו"סים בהגדירם את עצמם "ניצבים בחזית", אך לא כפי שהממסד – עבורו הם עובדים – גרם להם לחשוב. במקום לקבל משכורת הוגנת ותנאי עבודה שיאפשרו להם להביא לשיפור המצב, מלעיטים אותם באשליות על עצמם. מסבירים להם כי הם עוסקים ב"עבודת קודש", וכי הם בין בעלי המודעות החברתית הגבוהה ביותר. כל אחד שנזקק אי פעם לשרותיהם יודע: שתי הקביעות מוטעות.



בואו נחשוב לרגע. ניזכר בכל השערוריות, השחיתויות וכו' ששמענו אודות הממשלות, ללא הרף, במשך שנים. נבדוק את החשיפה התקשורתית. נתבונן בדו"חות הנוקבים, שנה אחר שנה, של מבקרי המדינה. נתייחס לחקירות המשטרה. נספור כמה פעמים הם הגדילו את משכורותיהם באחוזים ניכרים ובמקביל העלו מחירים של מצרכי יסוד.



האם עלינו להאמין כי העו"סים, המועסקים ע"י ממשלות אלה, פועלים באמת למען החברה – בשליחות הממשלה? האם הממשלה הורסת את החברה, ואז שולחת את עובדיה (העו"סים) כדי לתקן את אשר היא, לצורך עצמה, הרסה בשיטתיות? האם הממשלה מעסיקה עו"סים כדי לחזק אותנו בעודה משקיעה מאמץ כה רב בהחלשתנו? לא סביר.



אם כך, באיזו "חזית" ניצבים העו"סים? הם, עבור הממשלה, קו ההגנה הראשון – והזול ביותר – נגד הנואשים העלולים להיות למהפכנים. תפקיד העו"סים להחזיק את מגזרי החברה הנפיצים על אש קטנה של זעם. אם חלה התלקחות בזעמם של המרוששים והמוחלשים שיטתית ע"י הממשלה, על העו"סים לדאוג שהם יהיו מפוחדים, מבולבלים, מאויימים ומעל לכל – חסרי ישע.



נכון, קשה מאד לקלוט הבנות אלה. אבל כדאי להקדיש מחשבה לשאלות הנ"ל (לא כדעת מעסיקיהם של העו"סים, אני מתייחסת בכבוד ליכולת החשיבה שלכם – תוכלו לבחון את השאלות, אם תפעילו את השכל) – ואז תבינו עניינים שהביכו אתכם עד כה.



הבנת האמיתות הנוגעות לתופעה חברתית ארוכת-טווח ומחופרת היטב מביאה לתחושה עזה של התחזקות. אולם בכך עדין לא תוקן המעוות. עלינו להראות את יכולתנו להציג חלופה משופרת. ולכך נפנה מיד.



מהפכה שקטה מתחוללת לאחרונה בתנועה הקיבוצית. מאות (בלי גוזמה) של קיבוצים קטנים, או 'קבוצות' כלשון כמה מהם (בגלל גודלם המצומצם), צצים בכל רחבי המדינה; מרביתם בערי הפיתוח ובשכונות המצוקה.



הם משמשים דוגמה להספקה הדדית המבוססת על שיתופיות.

אלו הן קבוצות קטנות של אנשים המנצלים את משאביהם, חיים יחדיו על פי עקרונות הדמוקרטיה הישירה – אותם הם מגשימים בפגישותיהם השגרתיות. יתר על כן: הם מקדישים את חייהם לעזרה לזולת במצוקה. ראו מאמר אודותם בויקיפדיה: http://tinyurl.com/yrmtao



כמה מהם פיתחו תוכניות חינוך יצירתיות עבור אנשים בני כל הגילים.



קיבוץ 'תמוז' בבית שמש הוא הוותיק בקיבוצים העירוניים. ביקרנו בקיבוץ 'תמוז' כשהיה בן חמש שנים בערך. התרשמנו מאד מהחמימות וההתמסרות של אותם אנשים צעירים. הם קיבלו מ'עמידר' בנין, שהיה במצב גרוע, ושיפצו אותו לתפארת במו ידיהם. מאז, לשמחתנו, הם התקדמו יפה והם תורמים רבות לבית שמש.

אודות קיבוץ 'תמוז' ראו: http://tinyurl.com/2qjegv



אודות קיבוץ 'מיגוון' ראו:http://tinyurl.com/34oqsn



אודות קיבוץ 'אשבל', הנמצא במגדל העמק, ראו: http://tinyurl.com/yt8ddh



ראו גם: http://tinyurl.com/34l5gr



קיבוץ עירוני 'מחנכים' מסייע לנוער בסיכון בשכונת הדר הכרמל, חיפה.

ראו (באנגלית):http://tinyurl.com/2tgr9h

לפי המאמר הנ"ל פנתה העירייה [של חיפה] אל 70 חברים צעירים בתנועת הנוער העובד והלומד מכל הארץ כדי להקים קיבוץ עירוני שיפעל בשכונות בהן יש נוער בסיכון. כלומר: אבות העיר דאגו לתשתית נאותה ושירותים עבור הקיבוץ, כדי להריץ את התוכנית.



וכעת – לתכלית רשימה זאת. קבוצת 'רעות' נמצאת בשיכון 'גילֹה א', ירושלים. זהו אחד משני הקבוצים העירוניים באותה עיר. הקיבוץ האחר נקרא 'ראשית', וכל חבריו דתיים. חברי 'רעות' הם גוף מעורב: חלק דתיים יותר, וחלק – פחות. הם מנהלים מבצעים שונים לרווחת שכונות. בנוסף, הם מקיימים בית מדרש ומכינה קדם-צבאית. כאשר בננו למד במכינה הקדם-צבאית למנהיגות ב-מיצר, הוא ביקר ב'רעות'. מדריכי מיצר לקחו את חניכיהם לקבוצת 'רעות', כי התוכנית שלהם טובה מאד.

אודות קבוצת 'רעות' ראו:http://tinyurl.com/2xpg42



ישנם אנשים הנקראים 'ידידי הקיבוץ העירוני'. הם עצמם אינם חברים, אך הם תומכים בתוכניות ומקדישים מזמנם ללימוד ולעבודה עם הקבוצות למען שיפור הסביבה.



המסר העיקרי של קבוצת 'רעות' הוא לימודים וסובלנות הדדית. זאת דוגמה לשיתופיות. חברי הקבוצה פועלים מעבר לסובלנות של השקפות שונות; הם מאחדים את כולן לפסיפס יפהפה ויצרני מאד.



אני מפצירה בקוראים לבחון את המידע בקישורים שציינתי; הם גם הכתובות ליצירת מגע עם הקיבוצים העירוניים.



הבעייה, כנראה, היא המימון.



אנו רואים כי יש יתרונות רבים להקמת קבוצות וקיבוצים בעיר. הם אינם מועסקים ע"י הממשלה, וכך עשויים לפעול כגורם עצמאי מוסרית.



חברי הקבוצות עצמם משמשים כמופת של עצמאות; הם מחזיקים רמת חיים מכובדת המבוססת על עזרה הדדית.



גישתם כלפי הקהילות בהן הם משתכנים איננה פטרונית – הם אינם מתנשאים. הם אינם רואים את האנשים, אתם הם עובדים, כ"מטופלים", כי אם פועלים שכם-אל שכם, עין-בעין, עם האנשים ומחזקים אותם כדי שיעזרו לעצמם. זאת נקודה חשובה מאד. כל תלות ב"ניצבים בחזית" שילחמו במקומנו – אפילו אילו היה הדבר אפשרי (ונוכחנו לעיל כי זה איננו אפשרי) – רק תוכל להוביל אותנו לתלות גוברת ולהיחלשות נוספת. אנשים הנתונים ללחץ השלטון לומדים לראות את עצמם כ"חלשים" או "אומללים" כי השלטון טיפח והנציח את תלותם בו; הם משוללי היכולת לעזור לעצמם.



רק אנשים ששוכנעו כי יש כוח השוכן בקרבם יוכלו, על בסיס עבודה משותפת ועזרה הדדית, לשפר באמת את חייהם ואת חיי זולתם.



נשמח לראות בהקמת קבוצות עירוניות בנות כ-25 חברים בכל השכונות הבעייתיות של צפת. אין ספק: עוד ניווכח כי הן יועילו רבות לעירנו המסובכת בצרות כפי שהועילו בערים אחרות, שהיו שקועות בקשיים דומים בשכונותיהן.



דורין אלן בל-דותן, צפת

DoreenDotan@gmail.com