21-11-2007, 21:26
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
המקור של "לשם יחוד" הוא בספר "שערי ציון", של המקובל נתן נטע הנובר, מחבר "יון המצולה", שבו הוא מתאר את מאורעות ת"ח ות"ט. (שער ג' תיקוני תפילות)
חסידים נהגו לומר לפני עשית כל מצווה "לשם יחוד". בהסברו של רבי שניאור זלמן מלאדי: "אמרו חז"ל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל,, לכן יתכוון לייחד ולדבקה בו יתברך, מקור נפשו האלקית ומקור נפשות כל ישראל... ויתכוון להמשיך אורו יתברך על מקור נפשו ונפשות כל ישראל... וזהו פירוש לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בשם כל ישראל".
מנהג זה של אמירת "לשם יחוד" הותקף קשות ובחריפות ע"י רבי יחזקאל לנדא, בעל ה"נודע ביהודה", המשיב לשואלו: עד שאתה שואלני נוסח אמירתו של המאמר לשם יחוד, יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו. ולדעתי זוהי רעה חולה בדורינו, ועל הדורות הראשונים שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו... עליהם נאמר "תומת רשעים תנחם". אבל בדורנו הזה... אלה הם מחריבי הדור ועל הדור היתום הזה אני אומר: "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם" (שו"ת "נודע ביהודה", יו"ד, סימן צ"ג מכ"ב סיון תקל"י).
חסידי ליובאויטש שאומרים "לשם יחוד" פעם אחת בהתחלת היום, לפני אמירת "ברוך שאמר", ואין אומרים "לשם יחוד" לפני כל מצווה בפני עצמה, כיוון שאמירת ה"לשם יחוד" שבהתחלת היום היא בתוקף גדול כל-כך שנמשך ופועל על כל היום כולו, בנוגע לכל המצוות שמקיימים במשך היום – "מלאים מצוות כרימון", תרי"ג מצוות, בדוגמת הרימון שיש בו תרי"ג גרעינים – של פרטי העניינים, דתרי"ג מצוות נכללים באמירת "לשם יחוד" בהתחלת היום, לפני "ברוך שאמר והיה העולם", שכולל כל ענייני העולם כולו שבהם מקיימים תרי"ג מצות. בתורת החסידות מצינו ביאורים בנושא (ראה הנאסף בספר 'אור התפילה' חלק ד, עמ' כב).
מקורות:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=96288
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet...lhan/alfasi.htm
http://www.chabad.org.il/Magazines/...&CategoryID=945
_____________________________________
..
|
ראשי
צ'אט
צודק בכל מקרה למה אומרים פעמיים אדוני יודע?
מצב כלאיים
