המקורות הצבאיים של תיקדבקה: שני המחבלים שביצעו את פיגוע הירי ביום ו' 28.12, בו נרצחו החיילים דוד רובין ואחיקם עמיחי, הם עלי דנדנס בן 24, תושב חברון, פקיד בבית הדין השרעי בעיר, ואיש פתח שעמד בקשר עם המודיעין הכללי הפלסטיני, ועאמר טהא, בן 26, גם הוא תושב שכונת אבו סנינה בחברון, חבר פתח ואיש ביטחון במשרה מלאה בביטחון הלאומי הפלסטיני. למרות שהשניים הסגירו את עצמם לרשות הפלסטינית בחברון, כדי למנוע את תפיסתם על ידי צה''ל שהיה בעקבותיהם, העדיפה הרשות בראשותם של היושב ראש אבו מאזן, וראש הממשלה סאלם פייאד, לא למסור על 'מעצרם' של השניים, ולהפיץ גרסה שקרית, כי שני חיילי צה''ל, והנערה מקריית ארבע נעמה אוחיון, הגיעו לוואדי לפגישה שנקבעה מראש עם המחבלים כדי לבצע אתם עסקה פלילית- סחר בסמים. רק לאחר שהשב''כ איתר את מקום החזקתם של הרוצחים, והביא את העובדות בפני הפלסטינים, הם הודו כי השלושה תכננו מראש את הפיגוע, ואף הציבו באזור אחד מהם כדי שידווח לחבריו על ישראלים המגיעים לאזור ויש אפשרות לפגוע בהם. משפחתו של המחבל שנהרג, באסל נטשה, בן 23 תושב חברון, מהאש שירו דוד רובין ואחיקם עמיחי ז''ל, בעת שהיו כבר פצועים קשה, פנתה לפי בקשת אנשי הרשות הפלסטינית אל אנשי החמס ברצועה, שיפרסמו הודעת לקיחת אחריות על הפיגוע והרצח, כדי להסיר כל חשד מעליה ואנשי הפת''ח. ואכן, החמס והג'יהאד האיסלמי, פרסמו הודעה כזו. יום לאחר הרצח, במוצאי שבת, בא ראש ממשלת פלסטין סאלם פייאד, אל בית נשיא המדינה שמעון פרס, ואמר לו כי הרשות הפלסטינית תתפוס את האשמים במעשה, והיא תלחם נגד מעשי טרור אלה. זאת למרות שידע בדיוק מה באמת מתרחש.

יום רביעי, כד טבת תשס"ח, 03:49, 2 בינואר 2008

גם לאחר הפרסום הדברים, לא הוסגרו הרוצחים לישראל. רק נשקם של חיילי צה''ל שנהרגו, ונשקם של הרוצחים, הועברו לידי ישראל. עד יום ג' 1.1.08 בחצות, לא נמסר, על שום דרישה לא של ממשלת ישראל, ולא של צה''ל, להסגרת הרוצחים, לידי ישראל. להפך, חוגי לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט, מסרו לקראת חצות, כי נשקלת אפשרות כי בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג בוש בישראל וברשות הפלסטינית ב-8 וב-9 לינואר, ייערך מפגש משלוש בין נשיא ארה''ב בוש, ראש הממשלה אולמרט, ויו''ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כאילו לא קרה דבר.

ממתי רצח יהודים הוא עילה להפסקת מו"מ?
בחייך...

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'