
04-01-2008, 14:10
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 257
|
|
כל הכבוד אחי הייתי יומיים אחרייך אבל לנו הספרינטים היו גג 4 אבל במקום זה היה לנו בערך 40-5 דקות האלונקה סוציומטרית. כמעט התעלפתי שם גם בגלל שתמיד שהייתי באלונקה משכתי את הצוות שנרוץ כי הם תמיד הלכו לאט לנוח.. ואני דחפתי אותם לרוץ וזה מראה על הרבה נחישות.
או לדוגמא בשקים אצלנו כל אחד היה עם השק שלו ואז המפקדים עשו לנו ספרינט ולהסתדר ליד השקים בסדרי הגעה ככה שכל אחד קיבל שק אחר ואני נתקעתי על קשר מעפן... למרות שרק בסיבוב ה12 הוא נפתח והתעכבתי לקשור מחדש, בנתיים אחד רק עקף אותי בסוף סיימתי מקום שני עם 16 סיבובים והראשון היה 17, כל השאר היו 11-12... כי כולם לקחו את הזמן והלכו כל התרגיל, אני כל הסיבוב הראשון דפקתי ספרינט עם השק עשיתי פער ענק! אח"כ כל עלייה הלכתי וכל ירידה רצתי ספרינט, ככה שעקפתי במלא סיבובים הרבה אנשים. זה ממש חשוב!
עוד דבר היה לנו זחילות, אבל לא רגילות של סדרי הגעה, הוא פשוט אמר לנו לזחול לכיוון העלייה בדיונה, לא אמר עד לאן, ובשלב מסויים, אחרי בערך 5-7 דקות זחילה הוא צעק לעצור, ורשם את הסדר של מי שהגיע הכי רחוק לאחרון, הגעתי פעם ראשונה שני, ופעם שנייה שלישי בגלל שהרמתי תחת בהתחלה והוא אמר לי לחזור 3 מטר אחורה אבל האקט עצמו לא היה כל כך קשה כי בין הסיבוב הראשון לשני יש הרבה מאוד מנוחה עד שהוא רושם את כולם כי יש מרחק אדיר בין 3 הראשונים שהיינו הכי חזקים לכל השאר, וגם עד שיורדים בחזרה ומסתדרים שורה.
החפירת בור זה אקט של מנוחה בתכלס, יושבים וחופרים בור, אבל בקטע הזה הוא למשל שאל אותי בסוף "מה דעתך על הבור שלך?" אז אמרתי לו "אני חושב שלא מספיק עמוק", והוא הנהן ורשם איזה משהו.
היה עוד מישהו שחפר ממש טוב והוא שאל אותו אותו דבר והוא ענה לו "אני חושב שהוא הכי טוב פה" או משהו בסגנון, אותו אחד לפי מה שאני יודע לא עבר לכלום. תמיד תהיו צנועים!
בקיצור הייתה חוויה נהדרת ואין יותר מאושר ממני ברגע שאמרו 141 ברשימה של ה15 שעברו שייטת .. כי זו הייתה העדיפות הראשונה שלי 
|